פתיחה למסכת גיטין

פתיחה למסכת גיטין מסכת גיטין היא לפי הסדר המקובל המסכת שלפני האחרונה בסדר נשים. מסכת זו עוסקת בעיקרה באופן שבו נעשים הגירושין, ואילו הסיבות המתירות, או מצדיקות ואפילו מחייבות גירושין, מבוארות בעיקרן במסכתות אחרות (בעיקר במסכת כתובות, אך גם במסכתות אחרות בסדר נשים. נפתח את דיוננו על הגירושין בדין המקראי בספר דברים, כ"ד, א: "כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ

פתיחה למסכת גיטין
מסכת גיטין היא לפי הסדר המקובל המסכת שלפני האחרונה בסדר נשים.
מסכת זו עוסקת בעיקרה באופן שבו נעשים הגירושין, ואילו הסיבות המתירות, או מצדיקות ואפילו מחייבות גירושין, מבוארות בעיקרן במסכתות אחרות (בעיקר במסכת כתובות, אך גם במסכתות אחרות בסדר נשים.
נפתח את דיוננו על הגירושין בדין המקראי בספר דברים, כ"ד, א:
"כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ (גט בלשון חכמים) וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ".
חוקרים נחלקו בהבנת המושג "ערוות דבר". יש שראו בו סימן להגבלת זכות הגירושים המלאה של הבעל, כלומר שהוא יכול לגרשה רק אם היא התנהגה באופן מיני שאינו ראוי. אחרים פוסלים טענה זו, כי אם נאפה האשה עונשה במקרא הוא מוות. יש האומרים כי "ערוות דבר" כוונתו לדבר מגונה כלשהו שהמאיס את האשה על הבעל.
אזכור "ספר כריתות בדיננו מציין לדעת חוקרים שלב מתקדם בדיני גירושין. בתחילה לא נדרש שום אקט פורמלי לצורך גירוש האשה, ועצם הרחקתה ועצם הרחקתה היה בבחינת אקט גירושין מלא (המונח הטכני משפטי "גירושין" נגזר מפועל המציין את הפעולה הפיזית של הרחקת האשה מן הבית).
מעניין שהויכוח שהזכרנו על הצדקת הגרושין החל כבר בימי התנאים:
" בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה "ערות דבר". ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה "ערות דבר". רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (שם) "והיה אם לא תמצא חן בעיניו."
בימים הקרובים אפרסם את הדיונים בקבוצה על-מנת למשוך עוד משתתפים לקבוצה.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל