ר' מאיר בעל כפוי טובה

מקרה ברוריה מדגים בעייתיות מסויימת ביחסי זוג חזל"י. ברוריה היא אשה אוהבת ותומכת. יחד עם זאת הוא מרגיש כי היא מאיימת עליו בגלל הצטיינותה בתחום הרוח: מקרה ברוריה מעשה היה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו.

מקרה ברוריה מדגים בעייתיות מסויימת ביחסי זוג חזל"י. ברוריה היא אשה אוהבת ותומכת. יחד עם זאת הוא מרגיש כי היא מאיימת עליו בגלל הצטיינותה בתחום הרוח: מקרה ברוריה
מעשה היה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו.
מה עשתה אימן?
הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם.
במוצאי השבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו.
אמר לה: היכן שני בני?
אמרה לו: לבית המדרש הלכו.
אמר לה: צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם.
נתנה לו כוס של הבדלה והבדיל. חזר ואמר לה: היכן שני בני?
אמרה לו: פעמים שהלכו ועכשיו הם באים. הקריבה לפניו המאכל ואכל.
לאחר שבירך אמרה לו: רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך.
אמר לה: אמרי שאלתך.
אמרה לו: רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?
אמר לה: בתי, מי שיש פקדון אצלו אינו צריך להחזירו לרבו?!
אמרה לו: רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו.
מה עשתה? תפשתו בידה, והעלתה אותו לאותו החדר, הקריבה אותו למיטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה.
התחיל בוכה ואומר: בני בני, רבאי רבאי, בני כדרך הארץ, ורבאי שהיו מאירין פני בתורתן!
באותה שעה אמרה לו: רבי, לא כך אמרת לי שאנו צריכים להחזיר הפקדון לרבו?
כך אמר: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".
אמר ר' חנינא בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר "אשת חיל מי ימצא".
(מדרש משלי, לא)
בשכונתו של ר' מאיר היו בריונים, והיו מצערים אותו הרבה. התפלל עליהם שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך, הרי בספר תהילים כתוב "יתמו חטאים מן הארץ". וכי כתוב "חוטאים"? ועוד השפל לסוף המקרא: "ורשעים עוד אינם" ( ישעיהו, נ"ד, א). כיוון שיתמו חטאים – ורשעים עוד אינם. בקש עליהם רחמים וחזרו בתשובה (ברכות, י, ע"א).
ר' יוסי הגלילי היה מהלך בדרך, מצאה לברוריה. אמר לה באיזה דרך נלך לעיר לוד? אמרה לו: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: "אל תרבה שיחה עם האשה?" היה לך לומר "באיזה ללוד" (עירובין, נ"ג, ע"ב).
ברוריה מצאתו לתלמיד אחד שהיה לומד בלחש. בעטה בו ואמרה: לא כך נאמר: "ערוכה בכל ושמורה" (שמ"ב, כ"ג,ה) – אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת, ואם לאו – אינה משתמרת (עירובין, נ"ג, ע"ב).
סופה של ברוריה
"שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים: נשים דעתן קלה עליהן. ואמר לה רבי מאיר , בעלה: חייך, סופך להודות לדבריהם. וציווה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה. והפציר בה ימים בה ימים רבים עד שנתרצית. וכשנודע לה חנקה את עצמה וברח רבי מאיר מחמת הבושה" (פירוש רש"י לתלמוד הבבלי, עבודה זרה, יח, ע"ב).
בתלמוד הבבלי כתוב רק שרבי מאיר ברח לבבל מפני "מעשה ברוריה".
אבל לפי גירסה אחרת הוא ברח לבבל מפחד הרומאים (שם, שם)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל