קְמָטִים מְיַעֲצִים ©
הַקְּמָטִים בְּפָנָיו שֶׁל וָתִיק
יְקָרִים הֵם כְּיַיִן עַתִּיק,
כִּי הֵם מַעֲלִים זִכְרוֹנוֹת
שֶׁצָּעִיר צָרִיךְ עוֹד לִקְנוֹת,
הֵם מְסַפְּרִים אֶת מָה שֶׁהָיָה
הֵם מְצִיאוּת וְלֹא אַשְׁלָיָה.
שָׁמַעְתִּי בַּעַל קְמָטִים שֶׁאָמַר :
טָעַמְתִּי מָתוֹק וְיוֹתֵר אֶת הַמַּר,
אַךְ מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל מוֹת
לִפְנֵי הַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת,
וְלֹא אַמְרִיא לְאֶל-עַל
כָּל עוֹד וְלִי, יֵשׁ פֹּה אִידֵאָל,
מַעְיַן נְעוּרַי לֹא נִשְׁחַק
כָּל עוֹד וְאַמְשִׁיךְ בַּמִּשְׂחָק,
וְאִם אֲדִישׁוּת לֹא חָדְרָה לַנְּשָׁמָה
מֵרִפְיוֹנוֹ שֶׁל הַגּוּף, אֵין בִּי אֵימָה.
מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר אֲדוֹן הַקְּמָטִים:
טוֹב שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה עֲמִיתִים,
אִם בַּזִּקְנָה, מוּשֶׁטֶת לְךָ יָד
תְּפֹס בְּחָזְקָה, הַחְזֵק בָּהּ לָעַד,
נַצֵּל אֶת הַזְּמַן כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר
וְעַל שׁוּם שְׁנִיָּה אַל תְּוַּתֵּר,
וּזְכֹר, שֶׁזָּקֵן לְלֹא פְּעִילוּת גּוּפָנִית
הוּא כְּמוֹ אֶקְדָּח לְלֹא מַחְסָנִית,
הֱיֵה פָּעִיל הַרְבֵּה בְּמַעַשׂ
וּרְחַק מֵרֹגֶז וּמִכַּעַס !
לְבַסּוֹף, אֱהֹב ! אֱהֹב ! אֱהֹב !
כָּךְ תִּגְבַּר עַל כָּל מַכְאוֹב,
וְאֵין חֲשָׁשׁ מִן הַקְּרִינָה
שֶׁאַתָּה מַקְרִין בְּגִיל זִקְנָה.