יום הכיפורים : זיכרון המלחמה ההיא, החוזר ומתייצב כבכל שנה בדייקנות עיקשת

עבור אלה שלחמו במלחמה הארורה ההיא, יום הכיפורים ממנה והלאה אינו דומה ליום הכיפורים בשנים שקדמו לה. בדייקנות עיקשת, הזכרונות צצים ועולים, והפצעים נפתחים שוב. בקרב המשפחות השכולות הם מדממים כל השנה.

ישנם זכרונות שאין מפניהם מחסה.





היום ההוא


הַשַלְוָוה הוּפְרָה בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם,
קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ הַלְמוּ בֶּעָצְמָה,
אֵשׁ וְעָשָׁן מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם,
עַנְנֵי אָבָק, מְהוּמָה וּמְבוּלָקָה.

מְלוֹא הַמֶּרְחָב זַעֲקוֹת הַפְּצוּעִים,
מַטָּעִים וְשָׂדוֹת יְרֻקִּים הֶאֱדִימוּ,
וּבְשוֹךְ הַיֶרִי, דִּמְמָתּ הַמוּטָלִים,
שֶׁאֶת הַיָּקָר מִכָּל הִקְרִיבוּ.

לֹא הָיָה זֶה חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים,
כִּי אִם קְרָב עַל הַבַּיִת כִּפְּשוּטוֹ,
הַאוֹפוֹרְיָה נִבְלְעָה בְּשָּׁאוֹן הַתּוֹתָחִים,
וְהָאָבְדָן כֹּה קָשֶׁה מִנְּשֹׂא.

וּבֶהֱיוֹת "הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי" בְּסַּכָּנָה,
הָפַךְ חֵירוּף הַנֶּפֶשׁ לְשֵׁם דָּבָר,
כִּי כַּבְדָה עַד מְאֹד הַמַּעֲרָכָה,
הֵן בְּגוּפָם בָּלְמְוּ בָּרָמָה וּבַמִּדְבָּר.

מִתְלוּלִית עָפָר לְקִיר עָמִיד,
שְׁרִיקוֹת וּנְפִילוֹת בִּשְּׂדֶה הַתֹּוֹפֶת,
פְּנֵי חָבֵר, חִיוְורוֹת כַּסִיד,
כְּשֶׁנּוֹתַר הָמוּם, חָסַר תַּחְמֹשֶׁת.

בֵּין דִילוּג לְמָטָחֵי קְלִיעִים,
הִרְהַרְתִּי בָּכֶם, עָתִידֵי הַמַּכְאוֹב,
אֵיְכַה יִכְבּוּ פְּנֵיכֶם הַמוּאָרִים,
עֵת תַּגִּיעַ בְּשׁוֹרַת הַאִיוֹב.

כְּתָמִיד, בְּשַׁקְדָנוּת אֲיֻמָּה,
מִתְיָיצֵב בְּלֹא כְּחָל וְסְרַק,
הַיּוֹם הַהוּא, כְּמִדֵּי שָׁנָה,
שַׁב וְעוֹלֶה מֵאֹפֶל מְרֻחָק.




יהי זכר הנופלים מבורך.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל