הפרופסור, חכם הזן וכוס התה - או למה אנחנו לא לומדים דברים חדשים

מה יכולה חכמת הזן להציע לפרופסור מגרמניה? האם הפרופסור ייעלב מההצעה? האם יסכים לה? מה אני הייתי עושה בסיטואציה כזאת? האם הייתי מעזה לוותר על ידע קודם כדי ללמוד את החדש?

פרופסור גרמני אחד שמע הרבה דברים טובים על חכמת הזן. יום אחד החליט שהוא מוכרח לנסוע ליפן ולנסות למצוא בעצמו – האם מה שאומרים על חכמת הזן, אכן נכון הוא.
כשהגיע ליפן, שאל אנשים וביקש המלצות על מורה לחכמת הזן שיענה על שאלותיו – קיבל את ההמלצה שמצאה חן בעיניו, ויצא לדרכו.
כשהגיע לביתו של החכם והסביר לו מה הוא מחפש – הזמינו החכם לשבת ולשתות איתו כוס תה. הפרופסור נענה להזמנה ושניהם התיישבו סביב שולחן התה.
אחרי דקות ספורות של ישיבה בשקט, קם חכם הזן, שם שתי כוסות על השולחן. אחת ליד הפרופסור ואחת ליד הכסא של עצמו - והתחיל להכין תה לפי כל כללי הטקס, בנחת ובשלוות נפש.
כשגמר – התיישב מול הפרופסור – לקח את קנקן התה והתחיל למזוג, לאט ובתשומת לב, את התה לכוס של הפרופסור. הוא מוזג את התה והכוס מתחילה להתמלא.... הוא ממשיך למזוג והכוס כבר כמעט מלאה.... הפרופסור נעשה מאוד לא שקט, והחכם ממשיך למזוג את התה... הכוס כבר עולה על גדותיה...
התה עוד מעט יישפך החוצה...
והפרופסור לא יכול להתאפק ואומר בכעס לחכם: "מה אתה עושה?
התה עוד שנייה יישפך החוצה..."
"נכון מאוד" – ענה לו חכם הזן – "גם אתה, בדיוק כמו הכוס הזאת, מלא מעל גדותיך בידע העצום שרכשת בכל ימי חייך. אם אוסיף ולו רק טיפה אחת של ידע לתוכך – היא תישפך החוצה. כי אין לה שם מקום.
אם רוצה אתה ללמוד אצלי – אתה חייב לרוקן את עצמך ממה שלמדת ולפנות מקום לדברים, החדשים באמת, שאתה רוצה ללמוד.
אם לא תסכים לכך – אין לך מה ללמוד ממני."
החכם סיים את דבריו. התיישב על כסאו מזג תה לכוס שלו והתחיל, בנחת ובשלוות נפש, לשתות.

אני תמיד חשבתי, שהסיפור הזה הוא מקסים וחכם ונוגע במרכז הסיבה מדוע אנשים לא לומדים דברים חדשים. ואיזה מזל יש לפרופסור הזה שמצא מישהו שיכול לעזור לו.
ואז פגשתי במישהו – שבדיוק ההיפך ממני - נורא נעלב מהחוצפה של חכם הזן, שהעיז לדבר בצורה כזאת אל פרופסור שלמד באוניברסיטה ובוודאי מלמד שם.
"איך הוא מעיז לדבר אליו ככה?" אמר האיש, שישב מולי.
ואני הייתי המומה.
אף פעם לא עלה בדעתי לחשוב בכיוון הזה.
ואתם – ידידי הקוראים – מה דעתכם? מה אתם חושבים על הסיטואציה הזאת של חכם הזן שמזמין את הפרופסור ללמוד אצלו בתנאי שיעמוד בתנאים הנדרשים?
האם, לדעתכם, הפרופסור עשה כדבריו של חכם הזן?
או נעלב וחזר הביתה בכעס?
שאלות נוספות עולות לי עכשיו:
מהם התנאים, שבהם אני הייתי מוכנה לוותר על ידע קודם ולהסכים לידע חדש להיכנס ולרענן אותי?
מתי אני מוכנה ללכת הלאה?
מתי אני נאחזת בעבר?

ומהן השאלות שעולות לכם/ן??
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל