בֵּין הַחוּץ לַגּוּף יֶשְׁנוֹ חוֹלֵק
שֶׁלִפְעָמִים...הוּא מִתְחַלֵק,
אוֹתוֹ חוֹלֵק נִקְרָא – חָלוּק
הוּא מֵהָאָפְנָה...שַׁיָיךְ לַ"לּוּק",
יָפָה לָעַיִן...הַתִּסְרוֹקֶת
לֹא כָּךְ לָאוֹזֶן...הַמַּחֲלוֹקֶת,
רוֹב מַהוּת הַמַּחֲלוֹקוֹת
הֵן בִּשְׂפָתַיִים לְהָכּוֹת,
גַּם חַנְפָנוּת הִינָהּ מַכָּה
וְהִיא שָׂפָה חֲלַקְלַקָּה,
גַּם מֶחְלָק וּמַחְלָקָה
נְצוֹפֵף כָּאן בַּחֶלְקָה.
קֹרַח, בִּלְעָם וּבָלָק
חָלְקוּ בַּמַּחֲלוֹקֶת וּבְפֶּה חֲלַקְלַק,
שְׁלוֹשְׁתָּם הִתְחַלְקוּ
וּכְעוֹנֶשׁ...הֻכּוּ,
כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ
זָכָה הוּא בְּחֶלְקוֹ,
וְאַף שֶׁהָיוּ בַּעַלֵי כִּישָׁרוֹן
לֹא חָלַקְנוּ לָהֶם כָּבוֹד אַחֲרוֹן.
מַחֲלוֹקֶת תָּקוּם וְקוֹל צְעָקָה
עַל כָּל רַעְיוֹן שֶׁל חֲלוּקָה,
קוֹל בְּעַמֵּנוּ חַד וְחָלָק :
יְרוּשָׁלַיִם יוֹתֵר לֹא תְּחוּלָק !
יוֹתֵר עִם לֵב פָּחוֹת שְׂפָתַיִים
כָּךְ חוֹלְקִים...לְשֵׁם שָׁמַיִם.
תמונה: חדוה שנדרוביץ Hedva Sanderovitz