מקור הרע במקרא

פרק א': הטוב והרע במקרא מהיכן חדר הרוע לעולם? נראה כי ספר בראשית לא נתן דעתו לשאלה מהיכן חדר הרוע לעולם ולנפש האדם. בפרקים הראשונים של הספר נאמר כי אלוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו. מפרשים רבים סבורים שהדמיון הוא רוחני- שכלי. כאן עולה השאלה אם באלוהים בד"כ לא נמנה את כל התכונות השליליות שמנינו לעיל, מהיכן כל התכונות הרעות שבאדם?


פרק א': הטוב והרע במקרא
מהיכן חדר הרוע לעולם? נראה כי ספר בראשית לא נתן דעתו לשאלה מהיכן חדר הרוע לעולם ולנפש האדם. בפרקים הראשונים של הספר נאמר כי אלוהים ברא את האדם בצלמו ובדמותו. מפרשים רבים סבורים שהדמיון הוא רוחני- שכלי. כאן עולה השאלה אם באלוהים בד"כ לא נמנה את כל התכונות השליליות שמנינו לעיל, מהיכן כל התכונות הרעות שבאדם? אך על השאלה האם אלוהים ברא רע, עונה ישעיהו השני בחיוב: "בורא אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע", אמנם זהו שלב מאוחר מאד בהתפתחות האמונה המקראית.
בספר בראשית ההנחה היא שהרע בא מבני האדם. בבני האדם יש רוע מתחילת ספר בראשית (לצד הדעת טוב ורע וחופש הבחירה). אדם וחוה מפירים את האיסור האלוהי; קין רוצח את הבל; למך הורג כמה אנשים ומתפאר בכך. בני האדם בתקופת המבול משחיתים דרכם, ואלוהים עצמו מגיע למסקנה כי "רבה רעת האדם בארץ" (בר' ו). אלוהים לא לוקח על עצמו את האחריות להתנהגות בני האדם, כי הוא משאיר להם את "הבחירה החופשית" את הרצון החופשי וזה יתרונם על פני כל היצורים שנבראו. אבל אנו יודעים שהוא זה שברא אותם והוא היה יכול לעצב אותם כבריות יותר טובות, כנרמז אצל ירמיהו פרק לא (בתקופה מאוחרת) : " כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְקֹוָק נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם.
יחד עם זאת ניתן להבחין כי היו גם מחשבות שאלוהים הוא מקור הרע גם בתקופת המקרא. בסיפור החטא הראשון מי שמכניס את רעיון הפרת צו האל לראשה של חווה הוא הנחש ולא אלוהים, אבל האם אין הנחש נתינו של אלוהים? האם אלוהים לא הפלה את קין כאשר לא קיבל את קרבנו ובכך עורר בו מחשבות רצח? בספר שמ"ב מי שמסית את דוד למנות את העם הוא ה': וַיֹּסֶף אַף־יְקֹוָק לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת־דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוּדָה" (שמואל ב פרק כד). אך בדבה"י מתקנים את התמונה והאשמה נופלת על השטן: " וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל־יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת־דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א פרק כא).
לדעתי גילויי הרע העיקריים של אלוהים בתנ"ך הם העונשים הכבדים שהוא נותן לגויים ולבני עמו. אמנם אפשר לטעון שהוא עושה בכך צדק, וצדק אינו יכול להיות מזוהה עם הרע. אך העונשים כל כך כבדים (חורבן, רעב, גלות וכו') שהם עוברים לצד הרוע במשוואה. אם נביט בפרקי הקללות והברכות בויקרא כו ודברים כח ניווכח כי אלוהים אף שהוא קודם כל אלוהי צדק. הוא נוטה להעניש באכזריות את עמו שלו, כאשר הם לא נוהגים לפי חוקיו . גם מאורעות ואסונות הבאים על עם ישראל כתוצאה מיוזמות פוליטיות של עמים זרים, נתפסים במקרא כעונש מאלוהים, על חטאי העם.
ויקרא פרק כו
אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
(ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:
(ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם:
(ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן־הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא־תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
(ז) וּרְדַפְתֶּם אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
(ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
(ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם:
(י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ:
(יא) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא־תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
(יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם:
(יג) אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת: פ
(יד) וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל־הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה:
(טו) וְאִם־בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת־מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת־בְּרִיתִי:
(טז) אַף־אֲנִי אֶעֱשֶׂה־זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת־הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת־הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם:
(יז) וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין־רֹדֵף אֶתְכֶם: ס
(יח) וְאִם־עַד־אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם:
(יט) וְשָׁבַרְתִּי אֶת־גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת־שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת־אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה:
(כ) וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא־תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת־יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ:
(כא) וְאִם־תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם:
(כב) וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת־בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם:
יחד עם זאת יש כתובים אשר מדגישים כי באלוהים נמצא גם החסד וגם הדין כלומר הטוב:
וַיֵּרֶד יְקֹוָק בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְקֹוָק:
(ו) וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל־פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת:
(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל־בָּנִים וְעַל־בְּנֵי בָנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים:
(ח) וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ (שמות פרק לד).
(המשך יבוא)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל