תשע"ז
בִּדְהָרָה פּוֹרֶצֶת תַּשְׁעַ"ז :
חֶבְרֶה, זָכִיתִי בַּמִּכְרָז !
לִרְשׁוּתִי תְּרֵיסָר חָדְשֵׁי מֶטְרָז'
וּמֵעַכְשָׁו, שׁוּם דַּקָּה לֹא תְּבֻזְבַּז !
רֵאשִׁית, אַתְחִיל בַּשָּׂפָה
אֶעֱשֶׂה לָהּ נִקָּיוֹן וַחֲפִיפָה
אַעֲטֶה עָלֶיהָ חֲלִיפָה
וְלֹא תֵּלֵךְ הִיא יְחֵפָה,
מֵעַתָּה הִיא תִּהְיֶה, אָפְנָתִית וְיָפָה.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז,
מִלָּה לֹא מֻצְלַחַת, תְּקֻזַּז!
לְאַחַר שֶׁאֲסַיֵּם אֶת הַשָּׂפָה לְהַלְבִּישׁ
אֶתְלַבֵּשׁ בְּלִי דִּחוּי עַל הַכְּבִישׁ,
זְמַן, תַּקְצִיב וְכֹחוֹת לוֹ אַקְדִּישׁ
כִּי אָסוּר בְּתַכְלִית לִהְיוֹת לוֹ אָדִישׁ.
פּוֹשְׁעִים עַל הַכְּבִישׁ בְּחֻמְרָה אַעֲנִישׁ
בְּבִטְחָה יֶחֱצוּ אֶת הַכְּבִישׁ
גַּם יֶלֶד קָטָן וְגַם הַקָּשִׁישׁ.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז
פָּחוֹת נִפְגָּע שֶׁיְּאֻשְׁפַּז.
לְאַחַר שֶׁהַכְּבִישׁ מְקַבֵּל מַעֲנֶה
אֶתְמַקֵּד יוֹתֵר בְּקַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה,
לֹא נִרְאֶה הַשָּׁנָה אָדָם מְעֻנֶּה
בִּגְלַל הָאַחֵר, שֶׁאֵלָיו גַּב מַפְנֶה,
נְקַבֵּל אֶת הַשּׁוֹנֶה
וּנְסַלֵּק אֶת הַשּׂוֹנֵא.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז
הַשּׁוֹנֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה נִרְגָּז.
אֻכְלוּסִיַּת הַקְּשִׁישִׁים צוֹעֶקֶת אוֹיָה
וּלְזוּגוֹת צְעִירִים הַבְּעָיָה הִיא גְּלוּיָה,
אָזְנִי קְרוּיָה
לִבְעָיַת יֹקֶר הַמִּחְיָה.
לֹא אֵשֵׁב בְּדוּמִיָּה
וְלֹא אַשְׁלִים עִם עוֹד דְּחִיָּה,
לֹא דַּי בִּזְרִיקַת סֻכָּרִיָּה
הָאֻכְלוּסִיָּה זַכָּאִית לֵהָנוֹת מִפִּרְיָהּ,
מֶמְשָׁלָה הַחוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא רְאוּיָה
חַיֶּבֶת מִיָּד לְהַפְעִיל עֲשִׂיָּה
לֹא אֶסְתַּפֵּק הַשָּׁנָה בִּבְכִיָּה.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז
אֵין יוֹתֵר מְחִיר מֻפְרָז.
מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד יֵשׁ בְּרֹאשִׁי
שֶׁיֻּבְטַח לְכֻלָּם הַבִּטָּחוֹן הָאִישִׁי,
הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה בְּרֻבּוֹ חֲרִישִׁי
לָכֵן לְפָרְטוֹ יִהְיֶה זֶה טִפְּשִׁי,
הָעִנְיָן הַזֶּה אֵינוֹ מְלִיצִי
וּבְכָל יוֹם בְּנוֹשֵׂא זֶה, יֵשׁ לָנוּ מַמְצִיא.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז
בַּבִּטָּחוֹן אֵין סָבּוֹטָז'.
אִם בַּבִּטָּחוֹן יֵשׁ יַצִּיבוּת
יֵשׁ עוֹד נוֹשֵׂא עִם חֲשִׁיבוּת,
בַּחִנּוּךְ וּבַתַּרְבּוּת
יֵשׁ אֵין סוֹף שֶׁל יְרִיבוּת.
אֶדְאַג יוֹתֵר לְהִתְקָרְבוּת
וּלְהַפְגָּנָה שֶׁל אֲדִיבוּת,
הַחִנּוּךְ בְּהִתְהַוּוּת
וְאֶמְנַע הֶמְשֵׁךְ שֶׁל הִתְקַטְבוּת.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז
חִנּוּכֵנוּ בַּמֶּרְכָּז.
הַבְרָאָה שֶׁל מַמָּשׁ זְקוּקָה הַבְּרִיאוּת
אֶפְעַל לְמַעֲנָהּ לְלֹא שׁוּם לֵאוּת,
בְּבָתֵּי הַחוֹלִים אַקְטִין הַצְּפִיפוּת
וְתוֹרִים אֲצַמְצֵם יוֹתֵר בִּתְכִיפוּת,
הַפִּקּוּחַ יִהְיֶה בִּמְלוֹא הַתֵּאוּם
וּנְמַגֵּר מִמְּזוֹנֵנוּ אֶת סַכָּנַת הַזִּהוּם.
מַבְטִיחָה לָכֶם תַּשְׁעַ"ז
לֹא אֶתֵּן לְחַיְדַּק שׁוּם מַאֲחָז.
קִבָּלְתִּי רַק תְּרֵיסַר חֳדָשִׁים
אֲנִי אֶת הַמַּטָּלָה אֶשְׁתַּדֵּל לְהַגְשִׁים,
אֲבָל אַתֶּם אֲנָשִׁים
סַיְּעוּ בְּיָדִי, בִּמְקוֹם לְהַאֲשִׁים !
אוֹהֶבֶת אֶתְכֶם אֲנִי שְׁנַת תַּשְׁעַ"ז
וַאֲגַלֶּה לָכֶם רַז,
הִגַּעְתִּי לְכָאן בְּדִיּוּק בְּעִתּוֹ
וַאֲמַלֵּא לְכָל פְּרָט אֶת בַּקָּשָׁתוֹ,
מַבְטִיחָה שֶׁהַשָּׁנָה אי"ה נְחַיֵּךְ וְנִשְׂמַח
וּנְקַבֵּל בְּסוֹפָהּ אֶת אֲחוֹתִי שְׁנַת תַּשְׁעַ"ח.
שָׁנָה נִפְלָאָה לְכֻלָּנוּ !