חופש הבחירה במקרא

פרשת השבוע ניצבים" –ושאלת "חופש הבחירה" בפרשתנו ישנם כמה פסוקים שנחשבים לבסיס האמונה היהודית בחופש הבחירה: דברים פרק ל: (י"א)כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא: (יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשׁ

פרשת השבוע ניצבים" –ושאלת "חופש הבחירה"

בפרשתנו ישנם כמה פסוקים שנחשבים לבסיס האמונה היהודית בחופש הבחירה:
דברים פרק ל:
(י"א)כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא:
(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס
(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:
(טז) אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֘ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
(יז) וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם:
(יח) הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֔ן לָב֥וֹא שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ."
אך דווקא בפרשת "ניצבים" ובפרשות הסמוכות לפרשה זו, כמו פרשת "האזינו", אין כלל אמונה בחופש הבחירה. שוב ושוב הן מתארות מהלך דטרמיניסטי שבו העם עם הגיעו והתנחלותו בארץ ישראל עוזב את אלוהיו ואת מצוותיו, מתחיל לעבוד אלוהים אחרים, אלוהים מנחית עליו עונשים כבדים ומגלהו מארצו, ורק אז מתחיל מהלך של תשובה וחזרה לאל, ולבסוף אלוהים מחזיר את העם לארצו.
אני רוצה לבדוק היום את האמונה בחופש הבחירה במקרא, בכמה פרשות ידועות. אבל לפני כן אומר כמה מילים על הבעיה התיאולוגית-פילוסופית של נושא "חופש הבחירה". מבחינה תיאולוגית כחלק מהשלמויות של ה' הוא חייב לדעת הכל כולל את העתיד לקרות. מצד שני אם ניקח מהאדם את חופש הבחירה, אין כל משמעות מוסרית-דתית לקיום מצוות מוסר ודת כי לא בידי האדם להכריע מה ייעשה, ואז מה הטעם שהאל יבוא בדרישות אל בני האדם ואל עמו ישראל, או יענישם, שזהו אולי הסצנריו העיקרי במקרא?
נראה לי כי המקרא מתלבט בבעיה הזו, אבל לא במודעות מלאה. לעומת זאת, חז"ל כבר היו בהחלט מודעים לדילמה הזו, והפתרון שלהם משקף פשרה מסויימת בין שני הקטבים: "הכל צפוי והרשות נתונה". ונחזור אל המקרא:
א. האם לאדם וחווה היה חופש בחירה?
מצד אחד אפשר לומר כי ה' מצווה על האדם לא לאכול מפרי עץ הדעת, והוא גם מזהיר אותו מה יקרה אם הוא יעבור על מצוותו: "וַיְצַו֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל, וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת" (בראשית, ב, טז - יז). לכאורה זהו מצב של חופש בחירה.
מצד שני אפשר לומר כי היות והאדם ואשתו עדיין לא ידעו להבחין בין טוב לרע, לא הייתה להם הזדמנות לבחירה מודעת, לכן בשורה התחתונה לא היה להם חופש בחירה אמיתי (ואיני מתייחס כרגע לטענות פרשנים חתרניים שה' רצה בכשלונם, שאם לא כן מדוע האשה לא הוזהרה, ומדוע נשלח הנחש לפתותה?).
ב. האם לקין היה חופש בחירה?
אפשר לטעון וחז"ל טענו זאת כי קין לא ידע בדיוק מה זה רצח ומה זה מוות. אלוהים התעלם ממנחתו בצורה בלתי מובנת וגרם לו לתיסכול רב, ולכן למעשה לא היה לו חופש בחירה. ונעיין קודם בטקסט של "מקרה קין":
וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיקֹוָֽק:
(ד) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְקֹוָ֔ק אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ:
(ה) וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו:
(ו) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ:
(ז) הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ:
(ח) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ:
(ט) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי (בראשית ד)
לפי הטקסט הזה, מצד אחד אלוהים באמת התגרה בקין. (אז מה בחיים אנשים לא מתגרים בנו? ובכל זאת אנו לא אמורים להגיב באלימות!). מצד שני, אלוהים הזהיר את קין מפני הכרעה אלימה ונפשעת: " הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ". אלוהים בפרוש אומר לקין כי יש לו חופש בחירה. למעשה מתשובתו של קין: " וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי?", ברור שקין ידע שהוא עשה מעשה נפשע, ולכן בשורה התחתונה אני חושב שהמקרא מציג אותו כמי שהיה לו חופש בחירה.
ג. האם לרחבעם היה חופש בחירה?
כידוע החלטתו של רחבעם היורש של שלמה, לא להיענות לבקשת העם להקל את עול המיסים, ותשובתו המתגרה: "אבי ייסר אותכם בשוטים ואני אייסר אותכם בעקרבים" היו הגורם הישיר לפילוג הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות. ונעיין קצת בטקסטים:
(ג) " וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ ויבאו וַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר:
(ד) אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ: (מלכים א פרק יב).
רחבעם מתייעץ עם מועצת הזקנים היועצים לו להיענות לפחות באופן זמני לבקשת העם: " וַיְדַבְּרוּ֙ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים:" אך הוא פונה גם על מועצת הצעירים המייעצים לו כך: "וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי: יא) וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים:"
רחבעם מקבל כנגד כל הגיון את עצת הצעירים, וכאשר הוא משמיע אותה לפני העם פורץ המרד כנגדו. מחבר הסיפור ההיסטוריוגרפי הזה תוהה הכיצד זה עשה רחבעם מעשה איוולת שכזה? והוא משיב: "וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְקֹוָ֔ק לְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְקֹוָק֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילֹנִ֔י אֶל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט:"
כלומר, במקרה זה לפי השקפת המחבר המקראי לא היה לגיבור הסיפור חופש בחירה אמיתי. הוא פעל לפי תוכנית אלוהית שמטרתה הייתה להעניש את שלמה אביו.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל