ההוכחה לדבר קיומה של ממלכת בית דוד

לכל אוהבי ארץ ישראל וחובבי ארכיאולוגיה המבקשים לקבל חיזוק לדבר קיומה של ממלכת ישראל המאוחדת מתקופתו של דוד המלך וממשיכיו לבית דוד, מומלץ לערוך ביקור וסיור באתר הישן - חדש שנחשף לאחרונה בשנית - תל קייפא הנמצא בעמק האלה אשר בשפלה ומוכרת גם בשמה המקראי "שעריים" כמסופר בספר שמואל א' פרק יז'.

חורבת קיפא – שעריים המקראית

חורבת קיפא – שעריים המקראית

"חירבת קייפא" מוכרת גם בשם "מבצר האלה" הנו אתר ארכיאולוגי מתקופת הברזל, שזו למעשה תקופת מלכות ישראל הקדומה. המדובר בתל שהשכבה המרכזית שבו היא מהתקופה הישראלית שהיא עיקר תקופתו של דוד המלך וממשיכיו לבית דוד. האתר שוכן על גבעה, סמוך לעיר בית שמש של ימינו, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוכה ועזקה. הארכיאולוג יוסף גרפינקל, העומד בראש החפירות באתר בשנים האחרונות, מזהה את המקום עם העיר "שעריים" המקראית המוזכרת בספר שמואל א' פרק יז' בכל הקשור לתבוסתו של גולית הפלשתי לדוד בן ישי.
הארכיאולוג מייחס את הממצאים הקדומים במקום לתקופת דוד המלך. ולדעתו ממצאים אלה מוכיחים בעליל שממלכת ישראל המאוחדת בזמן שלטונו של דוד ולאחריה בנו שלמה הייתה ממלכה חשובה וחזקה, כפי שמספר לנו ספר הספרים שהוא כמובן התנ"ך. יחד עם זאת טענה זו פתחה מחדש את המלחמה שניטשת זה זמן רב בין הארכיאולוגים בדבר אמיתות הסיפור המקראי.

מיקומו של האתר הוא בעמק האלה, ומדובר במיקום שחשיבותו האסטרטגית היא גדולה ביותר בכל הקשור לאופן תוכנית ההגנה של ממלכת ישראל המאוחדת. התל מצוי בראשה של גבעה בגובה כ-325 מ' מעל פני הים, בצדה המערבי של השפלה הגבוהה, ושולט על אם הדרך העולה משפלת החוף שבעת הקדומה הייתה בשליטה פלשתית כמעט מוחלטת, לחברון וירושלים. יש לציין שבמרחק 2 ק"מ מערבית לאתר נמצא תל עזקה, וכ -2.5 ק"מ דרום-מזרחית ממנו תל שוכה.
גודלה של העיר נאמד בכ-23 דונם, ומדובר בעיר מוקפת חומה ומבוצרת כאשר הערכה היא שמדובר בחומה חזקה ביותר ביחס לתקופתה שרוחה הגיע ככל הנראה לרוחב 4.5 מ' ולגובה של כ-6 מטר. אולם הממצא החשוב ביותר שנתגלה במקום היא העובדה שבחומה היו שני שערים. המדובר בממצא חשוב לאישוש הסיפור המקראי וזאת כיוון ששערים מחזקים מאד את העשרה שמדובר בעיר המקראית מתקופת ממלכת ישראל המאוחדת העיר "שערים". מה גם שהעובדה שנתגלו שני השערים היא ייחודית בהשוואה לאתרים יהודיים עתיקים בארץ ישראל שבהם היה קבוע שער אחד בלבד, ולכן ישנה סבירות גבוהה שעובדה זו היא מקור שם העיר "שעריים".

חשוב לציין שגילויו של האתר הוא מאמצע המאה ה-19 וניתן למצוא דיווח עליו מצליינים וחוקרים אשר פקדו וביקרו בארץ הקודש ממניעים דתיים וביניהם הארכיאולוג הצרפתי ויקטור גרן שכבר באמצע המאה ה – 19 רשם לזכותו גילויים רבים של אתרים בארץ הקודש. בשנת 1996 הארכיאולוג ד"ר יהודה דגן ערך סקר ארכיאולוגי מקיף באזור השפלה והציע לזהות את התל כישוב המקראי "עדתיים" המופיע ברשימות הערים של שבט יהודה.

בשנת 2007 נערכה במקום חפירה ראשונית ונמצאו חרצני זיתים, חרצנים אלה נשלחו לבדיקה מעבדתית לצורך תיארוכם באמצעות פחמן 14 ( מדובר באיזוטופ הנמצא בטבע וקרוי פחמן 14 שבאמצעותו ניתן לקבוע באופן די מדויק את גילם של עצמים אורגנים ) בבדיקה נמצא כי חרצנים אלה הם מהשנים 1020 ל-980 לפנה"ס, קרי תקופתו של דוד המלך שלדעת מרבית החוקרים במאה ה – 8-9 לפנה"ס שחי באזור זה, דהיינו אזור השפלה/עמק האלה.

במהלך עונת החפירה שערכו הארכיאולוג יוסף גרפינקל וסער גנור מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם רשות העתיקות בין השנים 2007-08 נחפרו כ - 600 מ"ר בצד המערבי של האתר ונחשפו בתי מגורים צמודים לחומה הכפולה הנקראת בשל כך "חומת סוגרים",. הבתים משתלבים זה בזה ומדובר צורת בניה המוכרת מאתרים ארכיאולוגיים אחרים, באזור יהודה שכאמור השפלה ועמק האלה נמצאים בתחומה.
אולם מעבר לחומה הגדולה והמאסיבית שנתגלה ללא כל ספק האלמנט הבולט והחשוב ביותר שנמצא בקטע זה הנו השער המערבי של העיר, שרוחבו כ-10.5 מטר ובכל אחד מצדדיו נמצאו עמדת שמירה, ותא בגודל כ-3.5/2.2 מ'. שני עמודים בנויים מאבנים מגלותיות, במפתח של 10.5 מ', שיצרו את השער מעידים על עוצמתו. מתיארוך השער עולה כי נבנה בתקופת הברזל II א', לקראת סוף המאה ה-11 לפנה"ס, תקופה המזוהה כתקופת דוד המלך.
עם גילוי הממצא המדהים הזה רשות העתיקות פעלה מידית והחלה בתהליך של שימור ושחזור, הכולל גם נדבכים נוספים על אלו שנתגלו בחפירה, וכן "קו שחזור", המבדיל בין הנדבכים שנחשפו לאלו שנוספו. במסגרת עבודות אלו נחשף גם סף השער, שהיה קבור תחת חומה מהתקופה ההלניסטית.

בעונת החפירות השלישית שנערכה במהלך שנת 2009 נתגלה הממצא שלפיו החליטו החופרים שאכן מדובר בזיהוי של העיר המקראית שערים והוא השער המזרחי שהיה ככל הנראה השער המרכזי של העיר ופנה לכיוון ירושלים והוא זה שהעניק בעת הקדומה את השם לעיר "שערים", קרי שני שערים. מדובר בשני שערים זהים בממדיהם בעוד שהשער המזרחי מאופיין בשני גושי סלע מונומנט לים, אחד בכל צד, שמשקלם כ-10 טון כל אחד. למעשה עיר זו היא היחידה בכל ארץ ישראל של תקופת המקרא שנמצאו בה שני שערים בעוד שבכל שאר הערים נמצאו אך ורק שער אחד.

בעקבות ממצאים אלה הורחבה החפירה ובעונת הרביעית שנערכה בשנת 2010 נחשפו שני אולמות התכנסות שככל הנראה נועדות לפולחן וכן נמצא כי מדובר בעיר בעלת מתאר עירוני ושטחים ציבוריים מתוכננים להפליא בצמוד לבתים שצמודים לשער. עובדה המעידה על עיר חשובה ביותר ובעלת עוצמה כלכלית וצבאית מהמעלה הראשונה. בעונת החפירות האחרונה שנערכה בשנת 2011 התגלה מבנה ענק של כ-1,000 מטר רבוע, במקום הגבוה באתר. בעל קירותיו עבים פי שניים מקיר של בית ממוצע במקום וחושבים שמדובר כנראה בארמונו של מושל העיר. כמו כן נמצאו חרסים, קנקנים,סירי בישול, כני פולחן וסכינים כשכולם ללא יוצא מן הכלל מתקופת הברזל, כמו כן באזור הבישול נמצאו חרצני זיתים שרופים שתוארכו למאה ה – 10-11 לפנה"ס שכאמור זו תקופתו של דוד המלך. עוד נמצאו כלי פולחן ובהם דגמי מקדש קטנים, שלטענת החופרים מוטיבים אלה מזכירים את תיאורי המקדש בתנ"ך,מה שמהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה לפולחן יהודאי בתקופת המלך דוד. בנוסף הבחינו החוקרים כי בכל האתר לא נמצאו עצמות בעלי חיים טמאים כגון חזירים וכל העצמות בעלי החיים הם של בקר, כבשים ועיזים, נתון זה מעיד על כך שבמקום לא ישבו גויים כגון הפלשתים אלה יהודים ולכן מדובר בישוב יהודאי .

יש לציין שבמהלך עונת החפירות השנייה בשנת 2008 התגלה באתר ממצא חשוב ביותר והוא "אוסטרקון" המדובר בשבר חרס בצורת טרפז,שאורכו 16.5 ס"מ ורוחב של 15 ס"מ. האוסטרקון העשוי חרס היה ככל הנראה טיוטה של מכתב רשמי, שנכתב על גבי פפירוס או על קלף. הכתוב על גבי האוסטרקון נכתב בדיו ובו חמש שורות הכתובות משמאל לימין, בשפה העברית הקדומה של תקופת בית ראשון וזו השפה המוכרת בשם האלפבית הפרוטו-כנעני. בכתוב נאמרו מילים המוכרים לנו גם כיום כגון "אל תעש" ו"עבד", וידוע במחקר שהשימוש במילים אלה היו אך ורק בשפה העברית הקדומה ולא בכל שפה קדומה אחרת כגון אוגריתית לכן חשיבותו של אוסטרקון זה הוא בכך שמדובר בחרס הקדום ביותר שכתוב בשפה העברית, מה שמוכיח כי במאה ה – 11 לפנה"ס היה כבר כתב עברי קדום. עומדה זו סותרת הנחה מדעית של מספר ארכיאולוגים הטוענים שעם ישראל בארץ ישראל לא היה יותר משר שבט קטן וכי דוד המלך היה לא יתר מאשר ראש שבט ותו לו.


ההוכחה לקיומו של כתב עברי כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס - ראשית המאה ה-10 לפנה"ס מעידה יותר מכל דבר אחר כי מדובר בעם גדול אשר שלט על זורים נרחבים, ניהל כלכלה עצמאית וצבא עצמאי וכן היה לו כתב ושפה משלו עם מלך עצמתי ששלט בו כדו המלך. כך שעם עד היום היה ספק בדבר קיומו של עם ישראל בארץ ישראל בעת העתיקה או שעם למישהו היה ספק בדבר קיומו של בית דוד, יש לראות בתל כיפא וממצאיו המדהימים של הארכיאולוג יוסי גרפינקל עדות וחותכת לעצם קיומו של עם ישראל בארץ ישראל מאז כניסתו לארץ כנען בהובלתו של יהושע בן נון בשנת 1200 לפנה"ס לערך ודרך הממלכה המאוחדת לבית דוד.
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל