לְהַכְרָעַת הַקְּהִלָּה
קְהִלָּתֵנוּ הִיא אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִית
וּמִי שֶׁבָּהּ, הוּא דּוֹס אוֹ דּוֹסִית,
אַךְ מָה נִתַּן כְּבָר לְצַפּוֹת
מִקְּהִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ רַב וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁפֹּט,
קְהִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ פּוֹסֵק עִם יָדַיִם מְחַזְּקוֹת
זוֹ קְהִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מַחֲלוֹקוֹת,
וּקְהִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מַחֲלֹקֶת וּמָדוֹן
הִיא כְּמוֹ פְּעִילוּת מֻשְׁבֶּתֶת בְּתוֹךְ מוֹעֲדוֹן,
קְהִלָּה לְלֹא מַחֲלוֹקוֹת הִיא לֹא קְהִלָּה
הִיא לְכָל הַיּוֹתֵר, בֵּית תְּפִלָּה.
רַב הוּא נֶכֶס שֶׁאֵין לוֹ תַּחְלִיף
עָלָיו לִשְׁקֹל הֵיטֵב, אֵיךְ וְהַאִם כְּדַאי לְהַטִּיף,
הוּא חַיָּב לִהְיוֹת בַּעַל מֹחַ חָרִיף
וְחָשׁוּב לֹא פָּחוֹת, מִשְׁקָלוֹ בַּתַּעֲרִיף.
בִּקְהִלָּתֵנוּ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה מֻכְשָׁרִים
אֲבָל הֵם פּוֹזְלִים לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים,
וְהָעֵת הִיא עֵת חֵרוּם מַמָּשִׁית
וּבְאֵין רַב, נְמַנֶּה רַב נָשִׁית !
לְמִשְׂרָה זוֹ בִּקְהִלָּתֵנוּ יֵשׁ הַרְבֵּה קוֹפְצוֹת
נָשִׁים רְאוּיוֹת וְנָשִׁים חָרוּצוֹת,
וְהֵן מַעֲדִיפוֹת אֶת הַמִּשְׂרָה בִּמְקוֹם לֶאֱפוֹת
וְחֶלְקָן... כְּבָר תָּפְרוּ חֲלִיפוֹת.
בַּקְּהִלָּה הֻחְלַט לְהָקִים וַעֲדָה
וְהִיא תִּבְחַר בִּקְפִידָה אֶת הָאַחַת וְהַיְּחִידָה.
כָּל אַחַת מֵהַמָּעֳמָדוֹת נִתְבַּקְּשָׁה לְהָשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלָה :
מָה הַדָּבָר הֶחָשׁוּב, שֶׁהִיא תְּבַצֵּעַ תְּחִלָּה ???
הָרִאשׁוֹנָה אָמְרָה, שֶׁהִיא תַּצִּיב בָּרֹאשׁ אֶת הַדְּרִישָׁה :
שֶׁהַגֶּבֶר יְצַיֵּת לְקוֹל הָאִשָּׁה,
כַּכָּתוּב: "כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ"
זוֹ הֲלָכָה חֲשׁוּבָה, שֶׁמִּיָּד אַנְהִיג בַּקְּהִלָּה.
הַשְּׁנִיָּה אָמְרָה, שֶׁהִיא תַּעֲבִיר אֶת הַגְּבָרִים לְמַעְלָה לַעֲזָרַת נָשִׁים
כִּי הֵם מִסְכֵּנִים, מִתְעַיְּפִים בִּלְהָרִים כָּל הַזְּמַן אֶת הָרָאשִׁים,
וְאָז הַנָּשִׁים יֵהָנוּ מֵהַזְּכֻיּוֹת
שֶׁיִּזְרְקוּ עֲלֵיהֶן לִפְעָמִים... גַּם סֻכָּרִיּוֹת.
שְׁלִישִׁית אָמְרָה, שֶׁהִיא תִּדְאַג שֶׁיִּקְרֶה סוֹף סוֹף הַבִּלְתִּי יְאֻמַּן
וְהִיא תּוּכַל לְדַבֵּר, לְלֹא הַגְבָּלַת זְמַן.
מָעֳמֶדֶת נוֹסֶפֶת אָמְרָה, שֶׁהִיא תִּקְבַּע הֲלָכָה
שֶׁרַק לַגְּבָרִים אֲסוּרָה הַשִּׂיחָה !
אַחֶרֶת קָבְעָה, שֶׁכָּל שִׂיחָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ
חַיֶּבֶת לְהַתְחִיל בַּשִּׁיר, "אֵשֶׁת חַיִל" הַיָּדוּעַ.
וְעוֹד אַחַת אָמְרָה, אֲנִי בְּבֵיתִי קוֹבַעַת אֶת הַשֶּׁקֶט
וּבְכָל דָּבָר, אֲנִי הִיא הַפּוֹסֶקֶת,
הַתַּפְקִיד תָּפוּר עָלַי לְהַפְלִיא
אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, תִּשְׁאֲלוּ אֶת בַּעֲלִי.
מָעֳמֶדֶת נוֹסֶפֶת אָמְרָה: סֵפֶר הֲלָכָה לַגֶּבֶר אֶצְלִי כְּבָר מוּכָן
כֵּיצַד עָלָיו לְהִתְנַהֵג בַּ"קִּדּוּשׁ", כְּלוֹמַר...נִימוּסֵי שֻׁלְחָן .
הָיוּ עוֹד וָעוֹד הַצָּעוֹת
כִּמְעַט וְלֹא הָיוּ גְּרוּעוֹת.
הַוַּעֲדָה יָשְׁבָה שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת
עַד שֶׁהוּסְרוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת,
אֶת כָּל הַמָּעֳמָדוֹת הִיא הִקְלִיטָה
וּלְבַסּוֹף כָּךְ הִיא הֶחְלִיטָה :
קְהִלָּתֵנוּ נִתְבָּרְכָה בְּנָשִׁים רְאוּיוֹת
וְרַבּוֹת בְּתוֹכָן, יְכוֹלוֹת לְשַׁמֵּשׁ כְּרַבָּנִיּוֹת,
אַף אַחַת מִתּוֹכָן לֹא נוֹתֶנֶת עֵצוֹת
אֶלָּא לְכֻלָּן, דֵּעוֹת נֶחְרָצוֹת,
כָּל אַחַת הִבְהִירָה שֶׁהִיא תָּטִיל שְׂרָרָה
וּבִפְנֵיהֶם שֶׁל הַגְּבָרִים, נִרְאֶה הַמּוֹרָא,
מַחֲלֹקֶת כַּמּוּבָן תִּהְיֶה אֲסוּרָה
וְאִם כָּךְ, לְשֵׁם מָה הַבְּחִירָה ?
קְהִלָּה בְּלִי מַחֲלֹקֶת הִיא לֹא קְהִלָּה
אָז מוּטָב שֶׁנִּשָּׁאֵר כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה
נַמְשִׁיךְ וְנִהְיֶה בֵּית תְּפִלָּה.
רַבָּנִית שֶׁתִּגְרֹם לַמַּחֲלוֹקוֹת, זוֹ הָיְתָה הַמַּטָּלָה
וְאֶצְלֵנוּ אֵין כָּזוֹ, אוֹמְרִים הַגְּבָרִים בַּהֲקָלָה.