שיעור מולדת או אגדת עם פלשתינית

אין לי ארץ אחרת. עורי ארץ נחמדת.

"אז - בבית הספר, על הקיר תמונה, והאיכר חורש בה את האדמה."

האיכר מפסיק לחרוש מביט סביב, מלוא האופק,
פורש מפית לבנה על האדמה השחורה,
מוציא מצרורו פיתות זיתים שחורים,
שמן זית וחריץ גבינה, ויושב לסעוד עם בנו הקטן.

--"הבט סביב, יא איבני,תראה את האדמה השחורה והטובה,
על בריכות המים ועדרי הצאן; כל זה שלנו. גם הכינרת, והגליל,
והתבור, וואדי ערה. פעם גרו כאן יהודים "ציונים",
הם בנו כפרים , חרשו השדות . אהבו את עבודת האדמה .
הפריחו את השממה, ושרו "אדמה אדמתי", כבשו "דונם ועוד דונם, ורגב אחר רגב".

והבן מביט באביו בעיניים שחורות וגדולות ושואל:"יא אבויה, איפה הם עכשיו?

האיכר מחייך לתוך שפמו ומגרש זבוב טורדני מעל עינו ועונה לאיטו:
--"הרוח לקחה אותם, יא איבני, הם נעלמו כמו טיפות הטל על העלים.
פתאום נמאס להם מהמלחמה נמאס להם מהאדמה,
רצו "שלום", לא רצו יותר להילחם בשביל האדמה;
שלא ימותו יותר החיילים שלהם במלחמה."

הם רצו שלום..

"בחיאת אבויה!! רק שלום בלי אדמה? מה יעשו היהודים רק עם שלום ובלי אדמה?"

--"וואלה נעשו מג´נונים היהודים ורק שלום עניין אותם.
האימהות של החיילים הגיבורים יצאו לרחובות ועשו הפגנות,
הן רצו החיילים שלהן בבית לא במלחמה,
שלא שווה למות בשביל אדמה. אנחנו,
יא איבני, נתנו ליהודים את מה שהם ביקשו, נתנו להם שלום."

"אז לאן הם הלכו, יא אבויה, אם נתנו להם שלום?"
--"נתנו להם שלום והם נתנו לנו אדמה,
כל פעם קצת; הם היו מבסוטים , אנחנו היינו מבסוטים,
אינשאללה. היום כל האדמה שלנו וכל השלום שלהם."

"את כל האדמה הם נתנו לכם, יא אבויה? לא השאירו לעצמם כלום?"
--"כמעט את הכל, יא איבני, יש להם עוד קצת אדמה בחוף הים
אבל למי זה איכפת? בעוד כמה שנים גם את זה הם יתנו."
*********************************************************

איך נתנו את כל האדמה?

"איך נתנו, יא באבה? איך נתנו היהודים את כל האדמה?"
--"יא אבני
"1.בהתחלה באו המצרים . הראיס שלהם דיבר בפרלמנט של היהודים;
מרוב שהיה נחמד ליהודים הם נתנו למצרים את כל האדמה שהם ביקשו.
2.אחר כך בא הראיס של פלשתינאים .עשה עם היהודים הסכם,
קראו לו "הסכם אוסלו",
נתן ליהודים שלום וקיבל מהם את כל האדמה שהייתה להם בהר.
3. אחר כך באו הירדנים . נתנו הרבה שלום וקיבלו מעט אדמה.
4. באו הסורים, יא איבני, היה להם ראיס - אחלה גבר שבגברים, אללה ירחמו
בהתחלה רצה אדמה בלי שלום,היהודים אמרו שבלי שלום אין אדמה.
אז בסוף הוא היה נחמד פגש את הראיס של היהודים.
היהודים התחילו לאהוב את הראיס של הסורים
כמו שאהבו את הראיס של המצרים והירדנים,
נתנו לו את כל הגולן וקיבלו ממנו את כל השלום."

"זהו יא אבויה? ככה קיבלנו את כל האדמה ונתנו ליהודים את כל השלום?"
---"לא איבני, עדיין לא;
5. אח"כ באו הערבים מהנגב ומוואדי ערה ומהגליל, ביקשו גם קצת אדמה,
שתהיה להם "אוטונומיה" מוסלמית כמו שליהודים יש מדינה יהודית.
הלכו לאו"ם ומצאו החלטה ישנה שקראו לה "תכנית החלוקה",
אמרו שאם הערבים נותנים שלום ליהודים אז מגיע להם לקבל אדמה,
כי מתי שהאו"ם חילק את הארץ בין היהודים והערבים,
היהודים הסכימו והערבים לא הסכימו, בגלל זה פרצה המלחמה הגדולה.

אבל עכשיו הערבים כבר היו מוכנים להתחלק, והיהודים כבר רצו
שלום יותר מאדמה, אז הם נתנו לערבים את האדמה בגליל
ובוואדי ערה ובנגב, ובא "שלום על ישראל".

פעם היהודים אהבו את האדמה שלהם.

וואלה אבויה, זה ממש מעניין מה שאתה מספר;

לנו סיפרו בבית הספר שהיהודים היו תמיד רעים
רצו רק להרוג את הערבים ולקחת להם את האדמה."

--"פעם חשבנו ככה, יא איבני. היום אנחנו יודעים שטעינו;
היהודים רצו את האדמה שלנו רק בשביל לקבל את השלום,
הם בכלל לא אוהבים את האדמה,
הם כבר לא אוהבים לחרוש ולזרוע ולקצור;
הם אפילו שכחו מי היו ה"ציונים"
* שפעם בנו כפרים ו"הפריחו את השממה",
* נלחמו על האדמה וקראו לזה "כיבוש האדמה",
* שרו: "אדמה אדמתי....".
* הם כבר לא אוהבים "עבודה עברית" לא את "כיבוש השממה".
* הם הפסיקו לקרוא לאדמה,מולדת" הם קוראים לה "נדל"ן".
* כמה שה"נדל"ן" יותר קרוב לחוף הם יותר אוהבים אותו,
כי הוא נותן להם יותר כסף.
* גם כן האמריקאים נתנו להם הרבה כסף
בשביל שהם יתנו לנו את האדמה וילכו לגור ב"נדלן" על החוף."

"מתי תיקח אותי לראות את היהודים שגרים ב"נדלן" על החוף, יא באבה?"
--"פעם אני אקח אותך יא איבני,
לראות את הבתים הגבוהים של היהודים על החוף ליד הים.
עכשיו הבט סביב ותראה את החרמון והכינרת והתבור
ותדע שכל זה שלנו, כי כל זה אדמה.

שיעור- אין מולדת בלי אדמה.

-- תזכור שאדמה זה הדבר הכי יקר מה יש לבנאדם, יותר יקר מאישה שלו, יותר יקר מבן שלו,
יותר יקר מחיים שלו, יותר יקר משלום. אדמה, יא איבני, זה יקר כמו שלום בשביל היהודים.
אנחנו, יא איבני, כמה נלחמנו ביהודים; מאה שנה נלחמנו בהם, וכמה דם נשפך, יא חראם.

לא ידענו שכל מה שהם רוצים זה שלום במקום אדמה.
אבל לא נורא, היום ליהודים יש שלום
ולנו יש מולדת, וכולם מבסוטים."
האיכר קם לאיטו, אחז בידו את מחרשתו, ממשיך לפתוח תלם ארוך באדמה השחורה,
תוך שהוא מזמזם לעצמו: "בילאדי בילאדי.....".

כי "צריך לעבוד את האדמה כדי שתיתן יבולה בעתה",
סוף
***************************
כותב אינו ידוע לי, החומר ברשת משנת 2006 ללא שם .
רק ערכתי
הוי ארצי מולדתי .
עורי ארץ נחמדת אין לנו ארץ אחרת

באהבה רבה . אורנה אורבך תאומי



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל