נֹחַ /©
עַל חֶטְאוֹ שֶׁל קַיִן אֵין לִסְלֹחַ
לְעֻמָּתוֹ, יֶשְׁנוֹ צַדִּיק וּשְׁמוֹ נֹחַ.
"נֹחַ, אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו" (בְּרֵאשִׁית ו/9)
מַדּוּעַ פָּסוּק זֶה נִכְתַּב ?
לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹר שֶׁל חֲטָאִים
יֵשׁ לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁבֵּין הָרָעִים,
בִּזְכוּת אֶחָד שֶׁלֹּא נִכְשַׁל
עוֹלָם שָׁלֵם נִצָּל.
וְנִצְּלוּ בִּזְכוּתוֹ, בְּהֵמוֹת חַיּוֹת דָּגִים וְעוֹפוֹת
גַּם הַטְּהוֹרוֹת וְגַם הַטּוֹרְפוֹת,
כָּל חַי שֶׁחִפֵּשׂ אֵל נֹחַ קִרְבָה
זָכָה לְהִנָּצֵל וְנִכְנַס לַתֵיבָה,
כָּל מִי שֶׁחָבַר וְהָיָה לוֹ שֻׁתַּף
בְּמֵי הַמַּבּוּל הוּא לֹא נִשְׁטַף,
עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ חָרַב
פְּרָט לַצַּדִּיק וְלִמְקֹרָבָיו,
כָּל הָרֶשָׁע נֶעֱלַם
צַדִּיק אֶחָד מַצִּיל עוֹלָם.
הַבְּהֵמוֹת נִקְרְאוּ "אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (בְּרֵאשִׁית ז/2)
כְּדֵי שֶׁנֹּחַ יֵאוֹת לְהַכְנִיסָן לְבֵיתוֹ,
כְּדֵי לְרַצוֹת אֶת נֹחַ נַפְשִׁית
נִכְפָּה עֲלֵיהֶן הִתְנַהֲגוּת אֱנוֹשִׁית.
נִרְאֶה, שֶׁנֹּחַ הָיָה אָדָם מְשֻׁנֶּה
בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, הוּא לֹא שׁוֹאֵל וְלֹא עוֹנֶה,
סָבִיר שֶׁהָיָה אָדָם מִתְבּוֹדֵד
שֶׁאֵינוֹ מִתְחַבֵּר וְאֵינוֹ מִתְיַדֵּד,
עוֹשֶׂה וּפוֹעֵל כְּפִי שֶׁצֻּוָּה
מִלֵּא הוֹרָאוֹת כְּמוֹ בַּצָּבָא,
דַּרְכּוֹ הָיְיתָה מוּזָרָה
אַךְ הוּא הַיָּחִיד שֶׁלֹּא עָשָׂה רַע.
"וְנֹחַ מָצָא חֵן..."
תֵּאוּר מְאֹד צִמְחוֹנִי, אָכֵן,
כִּי בְּדוֹרֵנוּ, רַק בְּפוּרִים וּבְהוּמוֹר
הָיָה נִבְחָר נֹחַ לְאַדְמוֹ"ר,
אֲבָל אָז, בַּדּוֹר הַקְּלוֹקֵל
הָאֵ-ל מָצָא מָקוֹם לְהָקֵל,
וְהוּא נָתַן לְנֹחַ מְנָיָה
אֲפִלּוּ שֶׁקְּצָת צַדִּיק הָיָה,
וְאוֹתוֹ צַדִּיק פָּשׁוּט
הִצִּיל אֶת כָּל הָאֱנוֹשׁוּת,
וְאִם הַ"נוֹבֵּל" הָיָה אָז חַי
נֹחַ הָיָה זוֹכֶה בּוֹ וַדַּאי.
בֵּין כָּל בָּאֵי הַתֵיבָה
לֹא שָׂרְרָה כָּל אֵיבָה,
וְכָל זֶה נָכוֹן בְּעוֹדָם עַל הַמַּיִם
וּבְפוֹגְשָׁם יַבָּשָׁה : "נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם",
וּמָה רָצוּ שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם ?
"נַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם" !
וּמֵאָז, כָּל דּוֹר וְדוֹר מְקַבֵּל
בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, אֶת "מִגְדַּל בָּבֶל".
לְאַחַר הַמַּבּוּל, כָּל הַנִּצּוּלִים הִתְיַצְּבוּ
לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ,
אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ כֻּלָּם כִּבְּדוּ
וִילָדִים נוֹלְדוּ...נוֹלְדוּ...וְנוֹלְדוּ ...
וְכַמָּה מִלִּים אוֹדוֹת הַ"תֵיבָה"
שֶׁהִיא שֵׁם עֶצֶם מִמִּין נְקֵבָה :
אָנוּ מוּדָעִים בַּפָּרָשָׁה לְ"תֵיבַת נֹחַ"
אֲבָל יֵשׁ גַּם "תֵיבַת דֹּאַר", דִּבְרֵי דֹּאַר לְמִשְׁלוֹחַ,
וְיֵשׁ שֶׁהַחַזָּן "עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵיבָה"
וְיֵשׁ שֶׁ"תֵיבָה" הִיא הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה.
"תֵיבַת נְגִינָה", הִיא קֻפְסָה הַמַּשְׁמִיעָה מַנְגִּינָה
וְ"תֵיבַת מִכְתָּבִים", מֻתְקֶנֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת אוֹ בַּכְּנִיסָה לַגִּנָּה.
"תֵיבַת פַּנְדּוֹרָה", הִיא מָקוֹר לְצָרוֹת וּתְכָכִים
וּבְכָל רֶכֶב אָנוּ נִמְצָא גַּם, "תֵיבַת הִלּוּכִים",
לֹא שָׁכַחְנוּ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּ"רָאשֵׁי תֵיבוֹת"
לְמָשָׁל פ"א הוּא הַקִּצּוּר שֶׁל "פִּרְקֵי אָבוֹת".
כְּדַאי לִזְכֹּר, שֶׁבִּזְכוּת צַדִּיק אֶחָד בְּדוֹרוֹ
הָעוֹלָם נִצַּל וְחָזַר לְסוּרוֹ,
וְלַחְשֹׁב, כַּמָּה זֶה מַפְחִיד
שֶׁלְּהַחְרִיב עוֹלָם, יָכֹל אֲפִלּוּ רָשָׁע יָחִיד,
וְאִם נֵאָלֵץ חָלִילָה לִבְרֹחַ
הַאִם תַּמְתִּין גַּם לָנוּ "תֵיבַת נֹחַ" ???