בדרך לפנסיה היקרה בעולם

כמה עולה להפסיק פעילות של כור גרעיני

 

תעשיית האנרגיה הגרעינית בארה"ב נהנית מלובי חזק במיוחד במוסדות השלטון בארה"ב, אך בה בעת ומסיבות מובנות, תעשיה זו נמצאת בפוקוס הציבורי כל העת. כבר בשנת 1985 המגזין היוקרתי "פורבס", הגדיר את הכורים מהדור הראשון כ"אסון הגדול ביותר בהיסטוריה של ניהול העסקים." לאחר אסון תחנת הכח הגרעינית בפוקושימה שביפן (מרץ 2011), נחשף הציבור בארה"ב לעובדה שחב' ג'נרל אלקטריק שבנתה את הכור היפני, בנתה גם בארה"ב 23 כורים הכוללים מרכיבים זהים לאלו שבכור היפני שניזוק.
מיותר לציין שמתקנים אסטרטגיים אלו, מהווים יעד מועדף לכל התקפת סייבר או אף פעולת טרור אקטיבית. על כן בכל מערך הגנת מולדת, זוכים הכורים הללו להגנה ותשומת לב ראשונה במעלה. הפעם לשם שינוי, לא נעסוק בסיכונים שטומן בחובו נושא נפיץ זה, אלא נתמקד דווקא בשגרה המסובכת דייה וזו, מתומצתת בזאת בארבע עובדות המדברות בעד עצמן:
• בארה"ב 104 כורים גרעינים המספקים כ 20% מכלל צריכת החשמל.
• גילם הממוצע של הכורים הינו 34 שנים ואורך החיים שלהם 40 שנה.
• על כן, כ 30 כורים כבר החלו בתהליך המדורג של הפסקת פעילות.
• עלות פירוק וניקוי כור בודד כ 400 מיליון $.
צאתם הקרובה לפנסיה של עשרות כורים גרעיניים, יחייבו את הממשל ואת הגורמים האחראים לאספקת החשמל, להכניס את היד עמוק עמוק לכיס ולארגן סכומי עתק הן לבניית כורים חדשים והן לסגירת וחיסול המפגעים של הכורים הישנים. עלות הקמת תחנות כח גרעיניות יכולה לנוע מ 5-6 מיליארד $ ועד ל 20 מיליארד $ כעלותה של תחנת Hinkley C שהקמתה אושרה בימים אלו ממש בבריטניה. אך גם היציאה לגמלאות של הכורים הישנים, הופכת אותם ללא ספק לפנסיונרים היקרים העולם. תהליך כיבוי, פירוק ובעיקר ניכוי הכור וסביבתו וזאת בהליך רגיל ושגרתי (כלומר לא בעת תקלה או אסון), הליך ארוך ומורכב זה עולה כ 400 מיליון $. כאשר 30 כורים גרעיניים כבר מצויים בארה"ב בהליכי פרישה, הווה אומר הוצאה של 12 מיליארד $. לכן לא רק הקמת כורים חדשים (תחום שבו המובילים בעולם הם הצרפתים), הפך לתעשיית ענק, אלא שגם נושא סגירת כורים ו"ניכויים," מטפח עתה תופעה של תעשייה חדשה המתמחה בסוג פעילות זו.

 

 

תמונה : Todd MacDonald


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל