שבועת הרופא העברי

מאמר על רשלנות רפואית והשלכותיה

שבועת הרופא העברי חוברה על -ידי ד"ר ליפמן היילפרין, תוך התבססות על חלק מהמוטיבים של שבועת היפוקרטס. נוסח השבוע הוקרא לרא

" אתם ניצבים היום כולכם, בפני מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית הרפואה. למען תקיימו את תורתה בכל מאודכם, בשום שכל וביושר לבב למען קום דור רופאים דרוכי מעש ואמוני יעוד לעזרת האדם הדווי וזאת הברית אשר אנכי כורת אתכם היום לאמור: על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה. ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים. ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד. והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה בכור הניסיון. שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם. אל תגלו סודו ואל תהלכו רכיל. יחכים לבבכם גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה למדווי העם. תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה. תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים. היזהרו בכבוד חבריכם, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם ".
עד כאן הכול טוב ויפה הרופאים נשבעים, אז למה בכל זאת לפי פרסומים בתקשורת מתים בישראל כל שנה בין 4000 ל-6000 בבתי החולים מזיהומים משמעותיים מהם מרשלנות רפואית?
כדי לא להיתפס להכללות נציין שהרפואה בארץ היא מהמתקדמות בעולם. יש אצלנו רופאים מצוינים בכל תחומי הרפואה, הם עמלים לטפל בנו ולהציל חיים חלקם תחת אש במלחמות, בבתי חולים ועוד...נזכיר רק שמוטלת על כל אדם ולא חשוב מה מקצועו ומעמדו, האחריות המוסרית מתוך רצונו החופשי ותחושה פנימית ומחויבות מוסרית עמוקה, לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, בלי טובות ומבלי לצפות לתגמול מיוחד, פרט להכרת תודה ולשכר רצוי הוגן המשולם לו.
על פי ניסיוני האישי, עברתי ויה-דולורוזה במהלך חיי. היו מפגשים עם רופאים בתחומי רפואה שונים שחלקם הסתיימו... בהצלחה ומקרה אחד שכמעט הסתיים במוות. המקרה הפרטי התרחש בארץ ולא כאן המקום לפרט.
אבל לא נקדים את המאוחר.
משחר ילדותי זוכר אני, בהיותי בניכר לפני שנים רבות שהרופא הכללי היה עמוד השדרה של הרפואה. בזמנו כאשר אדם הרגיש לא טוב, הוזמן רופא המשפחה לביתו של החולה. הרופא היה מגיע מודד את חומו. מבקש לראות את הלשון. בודק את העיניים. מעביר סטתוסקופ באזור החזה, בגב. מממש את הבטן. מבקש לקבל דוגמת שתן במיכל נקי ושקוף, בודק את צבע הנוזל, מריח אותו וקובע את הדיאגנוזה. בתום הבדיקה הוא פתח את התיק שלו הוציא סירופ ונתן לחולה אם הוא היה אדם בוגר או להורים אם היה מדובר בילד. אם מצבו של החולה נראה לו דורש טיפול של מספר ימים היה כותב מרשם ואם הרופא חשב שמצבו הבריאותי של החולה קל, הוא הוציא מתוך התיק כדור פלסבו ומורה לו לבלוע. בכל המקרים הוא קבע לחולה תפריט עתידי והסביר מה וכמה מותר ומה אסור לאכול ולשתות. במידה שהחולה היה במצב קריטי הוא היה מורה על פינוי לבית חולים ורושם הנחיות להמשך טיפול או ניתוח לפי הצורך. בסיום הביקור בעלי הבית מסרו לרופא שטר של כסף שווה ערך למאתיים ש"ח של היום. הרופא היה מתרשם מתנאי החיים בבית החולה והיה מסרב לקבל תשלום אם היה מדובר במשפחה קשת יום או זקנים שלא סבלו מעודף כסף.
הרופא היה מקובל ואהוב על האוכלוסייה בגלל מקצועיותו ומסירותו לחולים בהם טיפל.
במצב של היום רופא המשפחה אומנם מטפל בך, אבל אם בדיקות הדם מצביעות על עודף כולסטרול הרע ואם רמת הסוכר גבוהה וכן רמת השומנים עוברת את גבול הנורמה וכו'...הוא רושם לך תרופה לאיזון הרמות הגבוהות ואם זה לא היה עוזר אזי אתה מופנה לרופא מקצועי.
בתקופה הפוסט מודרנית מקצוע הרפואה כמו מקצועות רבים אחרים, נהנה מהתפתחות גדולה בטכנולוגיה, הייטק, מחשבים ומכשירי עזר מתקדמים שהומצאו על ידי מוחות מבריקים, אבל בעקיבותם התפתחה כנראה תסמונת המוח העצל או במונח אחר תסמונת 'הראש הקטן' וכך התפתחה אסכולה חדשה, שבלי מחשבה מעמיקה ובלי כוונת זדון יצרה מסלולים שונים להשתלמויות רופאים בענפים שצמחו מגזע הרפואה. רופאים התמחו במקצועות ספציפיים וכך צמחו רופאים מקצועיים רבים, רוצים דוגמאות בבקשה: כמעט לכל איבר בגוף צריך רופא מקצועי משלו, עור, א.א.ג, מערכת העיכול, לב, ריאות, כליות, כבד וכו'...יש לך נדודי שינה, כאבי ראש, סובל מאין-אונות, נא פנה למומחים בתחום. כמו כן לשיניים, פה ולסת, חניכיים מומחים משלהם...
האם הרשלנות הרפואית הנה תוצאה של הפיצול בלימוד מקצוע הרפואה?
האם באמת הטובים ביותר מתקבלים לפקולטה לרפואה?
האם האוניברסיטה מכשירה כמות רופאים על-חשבון איכותם המקצועית?
כזכור כפי שציינתי לעיל רופא המשפחה היה הסמכות שקבעה מה יעשה עם החולה כולל בתחום התזונה שמשום מה, למרות היותה התחום העיקרי להתפתחות תקינה של האדם עוד ברחם אמו ועד למותו, הוזנח מעט ועבר לדיאטנים שיש לי את כל הכבוד אליהם על עבודתם הנאמנה, אבל מעניין למה הרופאים הורידו את התחום החשוב הזה מעל גבם?
אימון הציבור ברופאים נפגע בגלל היחס המתנשא של חלק מהרופאים כלפי החולה ומשפחתו שתחושתם היא שרק מיוחסים ועשירים זוכים ליחס הולם. קיימת גם התופעה המכוערת ששוב נדגיש שרק שחלק מהרופאים, מבקשים ומקבלים בסתר סכומי כסף מהחולה כדי שיזכה בהטבות שונות הקשורות בטיפול שהוא צריך לקבל, ורצוי שטרות בצבע ירוק. הדברים ידועים ופורסמו באמצעי התקשורת.
חבל שזה קורה.
עד מתי יימשך הקטל המיותר הזה על ידי חלק מהרופאים? האם רופא שהתרשל וגרם למוות או לנכות כלשהי יכול להמשיך במקצוע הרפואה?
מתרחשים מספר רב של מקרי רשלנות רפואית שכתוצאה ממנה מתים בני אדם רבים, רבים מדי שסמכו על אותם רופאים. האם מערכת הבריאות עם השר העומד בראשה, הממשלה ו-רה"מ מעליהם עושים די כדי להפחית את המקרים העצובים עד למינימום?
מעניין מה היפוקראטס היה אומר על הנעשה במחוזותינו קרי על המצב העגמומי משהו.
להלן ציטוט של פרופסור יצחק מלר מבכירי הרופאים במערכת הבריאות, מתוך ראיון עם העיתונאי רן רזניק המתמחה בתחום מערכת הבריאות, שפורסם במוסף שישבת בעיתון ישראל היום מתאריך 11.11.16.
" מנהלי מחלקות דיקטטורים, מתמחים לכל החיים ומתנוונים. רבנינו נותנים לחולים עצות שגויות, מי נתן להם רשות? רופאים דוחפים מטופלים לקליניקות הפרטיות, זה כמו שוחד. טופס 17 אכזרי, מסמל את כל מה שרע במערכת. רופאים נוטשים את החולים שלהם כשהמטופלים לא עוזרים".
פרופ' יצחק מלר החליט לאט לשתוק-ולחשוף את המחדלים והכשלים שאליהם נחשף בארבעים שנותיו במערכת הציבורית.
" חייבים להוציא הכל החוצה. רק אם הציבור יכיר את הכשלים, נוכל להתחיל בריפוי".
לקרוא את הראיון המלא... וכן את תגובת משרד הבריאות.
מומלץ לקרוא את הראיון עם פרופ' מלר במלאו.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל