שאלות שתמיד רציתם לשאול ולא היה לכם את מי!

ישנן תופעות רבות שאנו מקבלים כמובנות מאליהן, אנחנו כל כך רגילים אליהן עד שאפילו אנו לא עוצרים לשאול את עצמנו מדוע זה קורה בדיוק כך. אספנו לכם מספר שאלות מעניינות על מספר תופעות שקורות לכל אחד מאיתנו, עם ההסבר המדעי לצידן.


 

למה חם לנו כשבחוץ 30 מעלות?

הרי טמפרטורת הגוף הנורמלית היא בסביבות ה-37 מעלות, לא? גוף האדם הוא כמו מנוע, שמייצר ברציפות כמויות אדירות של חום. החום הוא תוצר לוואי בלתי נמנע מהעבודה הפנימית שנעשית על ידי רקמות הגוף: כיווץ שרירי הלב, הסרעפת והגפיים, משאבות יונים השומרות על האיזון החשמלי של תאי העצב, תגובות כימיות המפרקות את המזון ומסנתזות רקמות חדשות ועוד. לגוף שלנו קיים צורך קריטי לפזר את כמויות החום העצומות האלה, והוא עושה זאת בעזרת נימי דם הקרובים לפני השטח של העור, פליטת אוויר חם ולח והזעה. התהליכים האלה מתפקדים בצורה הטובה ביותר בטמפרטורה הקרובה ל-25 מעלות, שבה אנו מרגישים הכי נוח והגוף מצליח לשמור על טמפרטורה פנימית שבאזור ה-37 מעלות. כאשר הטמפרטורה החיצונית עולה, קשה יותר לגוף לפזר את כמות החום הדרושה לו והוא מצליח לפזר כמות קטנה יותר, ולכן אנו מרגישים שחם לנו, אפילו כשבחוץ הטמפרטורה נמוכה מ-37 מעלות.
 

 

למה האוכל טעים יותר כשהוא חם?

התפיסה של הטעם מתרחשת בבלוטות הטעם שבלשוננו. בלוטות אלה מכילות קולטנים - חלבונים ייעודיים המתמחים בזיהוי מולקולות טעם. על פני הקולטנים פזורים ערוצים מקרוסקופיים המגיבים לגירויים שונים על ידי פתיחתם, דבר המאפשר מעבר לתוך תאי בלוטות הטעם. אחד מאותם ערוצים מקרוסקופיים נקרא TRPM5, והוא אחראי על טעם מתוק או מר. כאשר מולקולות טעם מגיעות לאותם קולטנים, זה גורם ליצירת אות חשמלי בבלוטות הטעם, שמגיע למוח בעזרת סיבי עצב ומתורגם לטעם מסוים. הערוצים המיקרוסקופיים הללו, הנמצאים על בלוטות הטעם שלנו, רגישים מאוד לטמפרטורה. בטמפרטורה של 15 מעלות הם בקושי נפתחים, ואילו בטמפרטורה של 37 מעלות הם רגישים בערך פי 100. ככל שהמזון או המשקה שבפה שלנו חם יותר, כך ערוץ ה-TRPM5 יגיב חזק יותר ויגרום לשליחת אות חשמלי חזק יותר למוח.
 

 

למה מנטה עושה לנו תחושה של קור בפה?

ערוץ מיקרוסקופי נוסף הנמצא בבלוטות הטעם שלנו הוא TRPM8, והוא נפתח בטמפרטורות קרות, ומאפשר מעבר של יונים מסוג Na+ ו- Ca2+, המשנים את המטען החשמלי בתוך תאי העצב, דבר ששולח למוח אות חשמלי המוביל לתפיסת קור. התרכובת האורגנית של המנטה גורמת גם היא לפתיחת ערוץ ה-TRPM8, דבר ששולח למוח אות מוטעה וגורם לו לפרש זאת כתחושת קור.
 

 

למה יש לחץ באזניים במעבר חד בין גבהים?

כשמסתכלים על האוזן מבחוץ, ניתן לראות את תעלת האוזן, צינור המגיע עד עור התוף. בצידו השני של עור התוף, באזור הנקרא האוזן התיכונה, קיים חלל המלא באויר. חלל אוויר זה נועד כדי ליצור לחץ שווה על עור התוף משני הכיוונים. במעבר חד בין גבהים, הלחץ החיצוני משתנה בצורה חדה, ונוצר לחץ שונה על עור התוף שאנו מפרשים אותו כ"לחץ באוזניים". אז למה כשאנו מפהקים או בולעים רוק זה משתחרר? על מנת לאזן את הלחץ שבאוזן התיכונה, קיים צינור הנקרא חצוצרת השמע, והוא מחבר את האוזן התיכונה ללוע ומאפשר מעבר של אוויר. כשאנו מפהקים או בולעים רוק, צינור זה נפתח ומאפשר מעבר אוויר והשוואת לחצים.
 

 

למה אנחנו לא מריחים את ריח הפה של עצמנו?

קרה לכם פעם ששהיתם בחדר, וכשנכנס אדם אחר הוא העיר לכם שהחדר מסריח. לאחר מכן יצאתם החוצה, חיכיתם מספר דקות ונכנסתם חזרה לחדר והרחתם שבאמת החדר מסריח? ובכן, לתופעה הזו קוראים התרגלות (הביטואציה), והיא באה לידי ביטוי בירידה בעוצמת התגובה לגירוי חיצוני מסויים בעקבות חשיפה ממושכת אליו. הפעילות המוחית שלנו מתבצעת בעזרת מילארדי תאי עצב, המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים העוברים דרך הסינפסות המקשרות ביניהם. כאשר גירוי חוזר על עצמו שוב ושוב, זה גורם להחלשת האותות עד כדי התעלמות מהגירוי. תופעה זו באה כדי לגרום לנו לא לצאת מאיזון. בלעדיה היינו שומעים כל רעש קטן ומרגישים במשך כל היום את הבגדים שאנו לובשים. ריח הפה שלנו גם הוא קבוע, ולכן המוח שלנו מתעלם ממנו ואין לנו אפשרות להריח אותו.
 

 

למה הקול שלנו נשמע שונה כשאנחנו מקליטים את עצמנו?

סאונד יכול להגיע לאוזן הפנימית בשתי דרכים, המשפיעות על הקול והצליל שאנו שומעים. הדרך הראשונה היא דרך גלי קול הנעים באויר, נכנסים לתעלת השמיעה, עוברים לעור התוף ובסוף מגיעים לשבלול האוזן. הדרך השנייה היא רעידות בעצמות ורקמות הראש המגיעות ישירות לשבלול האוזן. כשאנו מדברים, אנו שומעים את עצמנו בשתי הדרכים. ההבדל ביניהן הוא התדירות, ולכן גם הצליל שונה. כשאנו מקליטים את עצמנו, אנו שומעים רק את המרכיב של גלי הקול החיצוניים של הקול שלנו, ולכן הקול לא נשמע לנו מוכר. תוכלו להתרשם מהאפקט ההפוך על ידי דיבור עם אטמי אזניים.
 
 

תמונה: http://www.freedigitalphotos.net/


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל