ליאור שליין: הגיבנת על "גב האומה..."

לי-אור של-יין לא כשמו כן הוא... הגבר שנראה כמו נער ג'ינג'י תמים וחביב יודע לתת לקהל אוהדיו הצגות "בלתי תמימות לחלוטין". התכנית שלו אמורה להיות תוכנית מלאת הומור ואנחנו, העם השוכן בציון, שזוכה להרבה "תכניות חמור": פוליטי, חברתי, כלכלי, משטרתי, צבאי, משפטי, הנדסי, בישולי, וכו' וכו' אמ-אמאק... ממתינים בחיל ורעדה שמישהו יבוא ויצחיק אותנו. אבל שיצחיק !

ליאור שליין: הגיבנת על "גב האומה..."
המחבר: יגאל בור
לי-אור של-יין לא כשמו כן הוא... הגבר שנראה כמו נער ג'ינג'י תמים וחביב יודע לתת לקהל אוהדיו הצגות "בלתי תמימות לחלוטין". התוכנית שלו אמורה להיות תוכנית מלאת הומור ואנחנו, העם השוכן בציון, שזוכה להרבה "תכניות חמור": פוליטי, חברתי, כלכלי, משטרתי, צבאי, משפטי, הנדסי, בישולי, וכו' וכו' אמ-אמאק... ממתינים בחיל ורעדה שמישהו יבוא ויצחיק אותנו. אבל שיצחיק אותנו בכל הכוח, עד שדמעות העצב יוחלפו בדמעות רווחה, והנה הנה, הנה זה בא, מוצ"ש עם תוכנית שכל הנחשבים למצחיקי המדינה שמתאספים על חלון הטלוויזיה שלנו במטרה להביא את הצחוק לבית ישראל, ואנו מכינים עצמנו ומחכים שהתוכניות האחרות כבר יורדו ממסכנו המסכן ושלל המצחיקנים יאיר את חיינו... ובעיקר רוצים לשמוע את החיוורת אורנה בנאי שהפעם "ב לי-אור" כינה אותה "הומו-לסבית-וסטרייטית בתוך אדם אחד..." בנשימה-אחת ושלא בנוכחות המושמצת בסטרייטיות.
איזה חוסר התחשבות מטעם ערוץ הערווה הישראלית, הבחור הנלוז הזה יושב אצלי בסלון מול הילדים והנכדים שלי, שופך מילים של חדר-האסלה בלי לבקש את רשותי... וקהל השוטים שלו צוהל בצחוק חורקני ומעושה.
כשהוא גומר את עיסוקו באברי המין של כמה מיושבי שולחנו, הוא שולח ידו אל ארון הספרים היהודיים, מוציא משם באקראי ספר שנכתב לפני למעלה מאלפיים שנה ונלמד אלפיים שנה על-ידי מיליוני יהודים, ושולף משם פסוקים שאינם מוצאים חן בעיניו מלגלג ומשתין עליהם במאמרי עיוות וחוסר הבנה בתכנם האמתי. למה הדבר דומה? בקן המשפחתי שלי יש כמה נכדות ונכדים. כולם עברו את סף ביתי ובילו בחברת רעייתי ובעלה, וכאשר מישהו מאתנו אמר משהו כמו "אני חייב לקום ולטייל קצת כי כבר נשבר לי התחת", הייתה קמה צהלה: "היי, סבא אמר תחת..." ואני, בתומי הייתי אומר: "למה אתם צוחקים?" ובכך מגרה שבעתיים את הצחוק, עד שהייתי חייב לפרוש לחדר צדדי, להתקפל בכורסה עד שהם ישכחו שסבא ניבל את פיו בנוכחותם. אבל זה עוד שום דבר. אם במקרה הייתי אומר "לתה הזה יש טעם של פיפי" הייתה פורצת צהלה: "הי סבא, איך זה לשתות פיפי?" ואני, המסכן והמושפל הייתי צריך לקום ולצרוח:
"אני לא שותה פיפי ולא אוכל קאקי. המילים האלה זה הטבע בכבודו ובעצמו. אי אפשר לחיות אם לא עושים קקי פיפי. שני הדברים האלה הם לא מצחיקים, חבורת דבילים צעירים שכמוכם..."
פתאום היה נוצר שקט נוראי, עד שאחד הילדים היה שובר את השקט, והיה אומר: "סבא, זה לא שאתה אומר מילים מצחיקות. קאקי ופיפי, זה דבר רציני, מה שמצחיק אותנו זה שאתה אומר את המילים האלה כאן על יד השולחן...".
אז הבנת אותי מר של-חומץ בן-יין?
לא מה שאתה אומר מצחיק את הטיפשים שלך, מה שמצחיק אותם זה מה שאתה חושב כאשר אתה נראה ככה...


ליאור: אתה מוכר מצחינ-קנות ולא הומור... כשדלי-העם יבינו שביהדות אתה כמו תתרן בחנות בשמים יוקרתית..., יהיה מאוחר מידי לתקן.
יה פראייר שכמוך, עם הכישורים שלך אתה לא צריך להיות שרץ מדיף שנאת-היהדות עצמית.
ואל תשכח את מי שמחמת החיבה האמתית מעביר את הביקורת הזאת, ולא חלילה מחמת חוסר פרגון מודרני בעולם הבידור.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל