פרשת תולדות/ מאת: אהובה קליין.

מה צופנת התרוצצות הבנים ברחמה של רבקה?

מדוע הלכה רבקה לבית המדרש?

פרשת תולדות- מה צופנת התרוצצות הבנים ברחמה של רבקה?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו פותחת בפסוקים בעלי חשיבות מיוחדת - שיש להם השפעה גם בדורות הבאים כולל בימינו:
"ְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ". [בראשית כ"ה, י"ט-כ"ה]
השאלות הן:
א] מדוע- התורה מקדימה את תפילתם של יצחק ורבקה לפני הודעת הסיבה לתפילה?
ב] לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ומדוע?
ג] כיצד התורה רומזת לנו על הצפוי לעם ישראל לאורך הדורות?
תשובות.
התורה מקדימה את תפילת יצחק ורבקה.
רבינו בחיי מסביר: כי קודם התורה ,אכן ,מתארת את תפילת יצחק ורבקה- במטרה להקדים את העיקר לטפל, כמו שנאמר במדרש תנחומא: "למה נתעקרו האימהות? שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתן, אמר הקב"ה: עשירות הן האימהות והן נאות אם אני נותן להן בנים [מיד] אינן מתפללות לפניי".
מדרש זה בא להסביר כי התפילה היא סיבת העקרות וניתן ללמוד מכך :שלא נתעקרה רבקה אלא כדי שיתפללו שניהם-היא ויצחק- על הדבר. לפיכך הקדים הכתוב את התפילה שהיא העיקר והסיבה הראשונה שבשבילה באה העקרות לרבקה.
מכאן ניתן ללמוד עד כמה התפילה יכולה להועיל ובכוחה אפילו לשנות את הטבע.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי נאמר:"ויעתר" ולא נאמר: "ויתפלל", או, "ויצעק" כי הכוונה מלשון –עתר = מן כלי עבודה דוגמת הקלשון [רחת] שבעזרתו מהפכים את התבואה כמו שהבינו חכמים ואמרו [בפרק קמא סוכה דף י"ד] למה נמשלה תפילתן של צדיקים? לעתר, כמו שהעתר מהפך את הגורן ממקום למקום- כך תפילתן של צדיקים מסוגלת להפוך את דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות.
ועוד פירוש: כמו שהעתר מהפך את התבואה מלמטה כלפי מעלה ואחר כך מפיל את התבואה מלמעלה למטה - כך הצדיק כאשר מתפלל: מחשבתו עולה מלמטה כלפי מעלה ואחר כך מוריד את השפע מלמעלה למטה.
ופירוש נוסף: "עתר" – מלשון ריבוי- כמו שנאמר: "ועתר ענן הקטורת עולה"[יחזקאל ח]
הרב שמשון רפאל הירש מסביר את המילה:"ויעתר"- "חתר" ו"מחתרת" כמו שהמלחים הנוהגים את ספינתם ומתגברים על עוצמת הגלים הם נקראים: "חותרים" [יונה א', י"ג] לכן הכוונה לתפילה מתוך הפצרה הבוקעת שערי שמים.

רבקה הולכת לדרוש את ה'.
על פי רש"י: רבקה שחשה כי הבנים מתרוצצים בתוכה- התרוצצות משונה באופן יוצא דופן מאשר אצל נשים הרות- חז"ל אומרים: שבניה היו רצים אנה ואנה בקרבה, כשהייתה עוברת ליד שערי בתי מדרש של שם ועבר- היה יעקב רץ ורוצה לצאת אל עבר בית המדרש. כאשר הייתה עוברת ליד פתח של עבודה זרה -היה עשיו מפרכס לצאת למקום זה.
פירוש ב]: היו הבנים מתרוצצים – נלחמים זה בזה ומתווכחים ביניהם: על נחלת שני עולמות- העולם הזה והעולם הבא. לפי שכל אחד משניהם רצה לרשת את שני העולמות.
רבינו בחיי אומר רעיון דומה: הבנים היו מתרוצצים בבטנה של רבקה - שלא כדרך הנשים ההרות האחרות- הדבר היה גורם לה לצער רב זה היה אות לבאות- שהם עתידים להילחם זה נגד זה. ולכן ה' אמר לה: "שני גויים בבטנך"- שבנים אלה המתרוצצים בבטנך עתידים לצאת מהם שתי אומות, זו כנגד זו.
רש"י מסביר: כי רבקה הגיעה למסקנה: אם צער העיבור הוא כה גדול מדוע היא בכלל מתפללת על קיום ההיריון?
מהטעם הזה שהתרוצצו הבנים אצל רבקה- הלכה לבית המדרש של שם ועבר לדרוש את ה'- לשאול את פי ה' שייאמר לה מה יהיה בסוף כשתלד?
אור החיים מתפלא על רבקה שעל פי רש"י התחרטה על הריונה, היתכן שתמאס בברכת הבנים בגלל הייסורים שהיא עוברת? משום כך הוא מסביר באופן הפוך: היא התחילה לחשוש שהריונה אינו מתקיים והיה לריק ,מהטעם הזה הלכה לבית מדרש לבקש מה' שההריון יתקיים עד הסוף בגלל כל ההתרוצצות של הבנים ברחמה.
הכלי יקר מסביר: כי היו לרבקה לבטים נפשיים, היא נבהלה מהתרוצצויות האלה- פעם לכיוון מקום עבודה זרה ופעם לכיוון מקום של תורה .היא חששה שמדובר בשתי רשויות על כן הלכה לשאול- כיצד נוצר מצב כזה? כשאין אלא רשות אחת בעולם. ורק אחרי שנודע לה שהייסורים נובעים משני גורמים המתרוצצים בתוכה הבינה שיש רשות אחת בעולם אשר מחוללת גם את הטוב וגם את הרע.
על פי ספרי חסידות: היא חששה משתי תופעות המנוגדות - שיהיו צבועים בני האדם כשהם עוברים ממקום למקום ללא רגש של מצפון. לכן הודיעו לה: כי שני בנים בקרבה, האחד טוב לגמרי והשני רע לגמרי ומכאן סיבת ההתרוצצות אצלה. התשובה הזו הרגיעה את רוחה ,היא קיבלה את עניין ההתרוצצות באהבה ובלבד שהאחד יהיה בעל יראת שמים.
הטור מבהיר: כי היות ועשיו היה שעיר כבר ברחמה של אמו ויעקב היה חלק ,שערותיו של עשיו הציקו ליעקב והוא ניסה להימלט ממנו וכתוצאה מכך ההתרוצצות של שני הבנים הייתה טבעית.
התורה רומזת לנו על הצפוי בעתיד לעם ישראל,
אברבנאל מסביר את מה שנאמר לרבקה כאשר באה לדרוש את ה': שני הבנים- הם שני גויים והם נבדלים זה מזה גם בשוני גזעי, כאילו האחד הוא הודי והשני הוא גרמני, הם גם שורש ללאומים ,לאורך כל הדורות , מהטעם שיעקב מסמל את הרוחניות ואילו עשיו מסמל את החומריות. ועל כן: "רב יעבוד צעיר" ובעתיד הם יאבקו זה בזה.
אברבנאל מביא לכך כמה דוגמאות למלחמה הממשית בין יעקב לעשיו. באדום משלו מלכים טרם היהודים הפכו לעם ,אך דוד המלך ניצח את אדום ושם ניצבים בתוכה.
בימי בית שני - הורקנוס ניצח את אדום והכריח אותם להתגייר.
בימי אגריפס המלך - באו לירושלים לסייע ליהודים במלחמה נגד הרומאים, חז"ל מכנים את גלות רומא –גלות אדום ובתום מלחמה זו עתיד להופיע המשיח, כפי שכתוב: "וידו אוחזת בעקב עשיו"
אור החיים מסביר- כי כל ההתרוצצות של הבנים ברחמה של רבקה מורה על דבר אחד.: השתקפות האירועים העתידים לבוא על עם ישראל.
הרב הירש אומר: כי כאן ההתרוצצות היא לא של עמים, אלא של "גויים" אשר לכל אחד מהם שיטה משלו והדבר מטביע את חותמו על ההיסטוריה: "ולאום מלאום יאמץ" קו המאזניים- עולה ויורד, פעם יד הסייף על העליונה ופעם יד הספר על העליונה, ולבסוף יתגלה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה', "ורב יעבוד צעיר" ,הכוח יעלם מן העולם והתוצאה הסופית: "ה' אחד ושמו אחד"
השפת אמת מסביר את המילים: "ורב יעבוד צעיר" כשהוא מסתמך על דברי חז"ל: אם יעקב יזכה- יעבוד הרב את הצעיר, כאן מחדש השפת אמת: "זכה יעבוד"- מוסב על עשיו הרשע, אם יזכה הוא יכניע את עצמו כלפי הצעיר ויקבל עליו את מרותו ,אז יש לו סיכוי להתקיים ,אך אם לא יזכה- סופו שצפוי למפלה ולהעלם מהעולם.
יש מפרשים הטוענים כי פרשה זו - היא הקדמה לעתיד לבוא בו רבקה תבליט את אהבתה כלפי יעקב ומסירת הבכורה ליעקב הגיעה לידי הכרעה עוד במעי רבקה - כפי שנאמר לה: "ורב יעבוד צעיר" היא ידעה את הסוד הזה ולא גילתה ליצחק. מטעם זה היא סייעה ליעקב לקבל את ברכות אביו קודם עשיו.
לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מפרשה זו : עד כמה ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים והדבר המשמעותי הנוסף: כי עוד בהיות הבנים- עשיו ויעקב ברחם אימם-עצם ההתרוצצות שלהם-עשיו לכוון עבודה זרה ויעקב לכיוון לימוד תורה- מורה על מה שעתיד להתרחש בהיסטוריה העתידית עד בוא גואל.
יהי רצון שנזכה במהרה לצאת מאפלה לאורה ונחזה בגאולה שלמה בבחינת: ה' אחד ושמו אחד.

* ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל