תן עוד מבט – אחריות על נהיגתך קח!

לא מספיק שהעיניים שלך פקוחות ורואות את הכביש. צריך גם להיות מודע למה שאתה רואה. מחשבות עמוקות ובעיות שאתה מנסה לפתור תוך כדי נהיגה, עושות את הראיה שלך לבלתי יעילה ויכולות לסכן אותך ואת כל משתמשי הדרך!אפשר להבין את הדברים אם נכיר את האופן שבו פועל המוח. אנחנו רואים לא דרך העיניים, אלא דרך המוח. אנחנו יכולים לראות רק מה שהמוח מצפה לראות.

תן עוד מבט – אחריות על נהיגתך קח!

הבדיחה מספרת על יוסי שפוגש, אחרי שנים, את חברו חיים, שהיה מאורס לענת.
"נו", שואל יוסי, "התחתנת בסוף עם ענת?"
"לא", עונה חיים.
"אבל", אומר יוסי, "אמרת שהתאהבת בה ממבט ראשון!"
"כן", עונה חיים, "אבל מאז נתתי בה עוד כמה מבטים!"...
 

כללי זהירות לבטיחות! אם תפר אותם אתה פגיע – אם תשמור עליהם – בטוח שתגיע

כידוע יש רעות חולות שהאדם יכול ללקות בהם בחייו, שיכולות לגרום לו להתנהגות הרסנית.
הימורים, עישון, שתייה מופרזת, סמים, ו... אופנועים.
אני מוסיף את הרעה החולה האחרונה, החדשה, מפני שאנו נתקלים בה במידה נרחבת בכבישים. רוכבי הקטנועים הפכו להיות חלק נכבד ממשתמשי הדרך, וחוץ מזה שהם מסכנים את כולם על הכביש, הם בעיקר מסכנים את עצמם. כמו כל רעה חולה אחרת.
ואני לא מדבר על רוכבי האופנועים הפרועים של פעם, שמשתוללים על הכביש, שמספרם היום מועט, יחסית לכלל הרוכבים.
ישנם אמנם רוכבים רבים, מבוגרים, אשר סבלו מתופעה זאת ואשר נטשו את הכלי הדו גלגלי ועברו לרכב רגיל, נורמלי. הם פשוט נכחו לדעת שאם ימשיכו לרכב, גורלם נחרץ.
אין ספק שעצם השימוש בכלי דו גלגלי (כולל אופניים!) הוא, כשלעצמו מסוכן, ולא על זה אני מדבר בכלל. כוונתי לתרבות הרכיבה הלא זהירה (בלשון המעטה) שהתפשטה כאש בשדה קוצים בארץ. כל רוכב חדש שעלה על הכביש, למד מהרוכבים הוותיקים, להפר באופן שיטתי את כל חוקי הזהירות. זאת בעקבות "היובש" שהביאו עלינו הרשויות, על ידי קיצוץ דרסטי בכוח השיטור בדרכים. תופעת העדר הפכה למכת הרוכבים. הם נגררים אחרי רכיבה חסרת זהירות. אין טעות בתחום זה שהם לא עושים.
נסיעה מהירה בין כלי רוכב בתנועה, תוך מסקנה מוטעית שיכולתו של הכלי לעבור בין מכוניות (מה שמקנה לו את היתרון הגדול ביותר בכביש) תאפשר לו לעבור בבטחה גם בהיותם של כלי הרכב בתנועה!
לטעות חמורה זאת מוסיפים הרוכבים, כיד הדמיון הטובה עליהם, טעויות נוספות שמגבירות מאוד את הסיכון. הם לא מתחשבים בכך שהרכב עלול לסטות לפתע, אפילו קלות, מנתיבו, דבר שיכול לגרום לאסון. הם חותכים את נתיב נסיעתם של כלי הרכב שלצדם הם נוסעים, בלי להתחשב בכך שייתכן שהנהג כלל אינו מודע להם! רכיבה ישרה מהם והלאה. בכל הזדמנות הם סוטים ממסלולם, מה שמהווה את אחת הסכנות הגדולות ביותר על הכביש! בכביש רטוב, עלולים לא רק להסתתר כתמי שמן, בוץ, או חומרים מחליקים אחרים, מתחת לשלוליות, אלא גם פסי הסימון הלבנים שעל הכביש, הופכים להיות בעצמם חומר מחליק, שכל סטיה או הפעלת בלם, יכולים להביא להתהפכות הכלי. אפילו עלי שלכת על הדרך, הופכים להיות גורם מחליק ומסכן!
כלל זהב עבור הרוכב הוא להשתמש כמה שפחות בברקס וגז. שני אלו הופכים כל אלמנט החלקה על הכביש, לקטלני! רוכב דו גלגלי צריך להימנע לחלוטין גם מסטיות חדות ממסלולו, על כביש רטוב ובייחוד כזה ששלוליות מים נאגרים על פניו.
עצם הרכיבה בתוך תנועה צפופה של כלי רכב, היא מסוכנת מאוד עבור הרכב הדו גלגלי, שיכול לאבד בקלות את שיווי המשקל. הוא משול לכבש בין עדת זאבים. כלי דו גלגלי עלול בקלות להחליק על כל מכשול בכביש, עלול לקבל פנצ'ר פתאומי, שיהפוך אותו ללא יציב לגמרי. כל זאת עוד בטרם הזכרנו רכיבה בתנאי מזג אוויר שיכולים להפוך את הסכנה הזאת לחמורה פי כמה וכמה. הרי רק משב רוח פתאומי, עלול לגרום לכלי לסטות ממסלולו ולהתנגש בכלי רכב סמוך. על כן מומלץ מאוד שרכב דו גלגלי ינוע בתנועה צפופה במסלול הימני, תוך אופציה לברוח לשוליים במקרה של תקלה כזאת.
 

 

הגודל כן קובע:

בזמנו כשהוספה הייתה שולטת בשוק הקטנועים, מישהו רצה לקנות אופנוע איטלקי פשוט ואמר שבשבילו זה כמו וספה גדולה. כלומר הוא עלה על הבעיה של הוספה: גלגלים קטנים ודקים, יציבות חלקית ומערכת בלמים על הפנים.
היום הקטנועים השתכללו מאוד, מכל הבחינות. אבל עדיין חשוב לשים לב להבדלים בין הקטנועים, מבחינת הבטיחות (מבחינת הביצועים אני לא צריך לחדש לאף אחד...).
להבדיל ממכונית, יכולת הבלימה של הקטנוע היא מוגבלת, בגלל שעצם העצירה הפתאומית מוציאה אותו משיווי משקל. גם ההאצה של הקטנוע, גורמת לפגיעה מסוימת ביציבות שלו. שתי החולשות הללו, בולטות הרבה יותר בקטנועים הקטנים יותר, להבדיל מהגדולים (כמו ג'ורייד ודומיהם) שנקראים גם קטנועי מנהלים.
 

 

ארבע רמזורים

האופנוען עכשיו בכל הכוח ידהור
בשום מקרה לא יעצור
כמה עוד יוכל לעבור
רמזור אחרי רמזור
אם היו לו שלושה ירוקים ואחד אדום?
שלושה ירוקים שלושה ירוקים
אבל האדום הוי באדום
לא יוכל בשלום אותו לעבור
שלושה פעמים ואז יעצור
האופנוען שלסוף מר נדון
שלושה ירוקים שלושים ירוקים
אך באדום הסיכויים נמוכים
כמו שלקובייה ארבע פנים
המזל באדום פנים לא מאיר
כי באדום צריך לעצור
וגם בירוק טוב תעשה אם תאט
ככל שאתה יכול
כי החיים הם גלגל
ולהמר עליהם חבל
שלושה פעמים תינצל
אך ברביעי מזלך יגמר
שלושה ירוקים ואחד אדום
כמה מהם בשלום יוכל לעבור?!

 
 

שתי רעות חולות


אני רוצה לציין שתי רעות חולות ומסוכנות, שרוכבי הכלים הדו גלגליים מרבים לשגות בהם:
אחת: רוכבים שמורידים את הרגליים מרצפת הקטנוע ובכך מסתכנים שהן יפגעו באיזה חפץ. לא מעט פעמים חוויתי בעצמי את הדבר הזה, גם כשהייתי ברכיבה אטית לקראת עצירה... זה דבר מאוד לא נעים, וממש בנס לא סבלתי מחבלה חמורה בכף הרגל – שהיא אזור מאוד רגיש ופגיע.
שנית: העמסת חפץ בצורה לא בטיחותית על הכלי. כוונתי קשירה משהו ארוך, שלא נכנס לארגז או שאפשר לקשור אותו למושב האחורי. החפץ הזה עלול לחסום את הרגל שלך, שאתה חייב להוריד בזמן עצירה. לא פעם כמעט נפלתי עם הקטנוע, כשעצרתי וכמעט לא הצלחתי להניח את כף הרגל על הכביש, כדי לתמוך בקטנוע. זה נראה לכאורה דבר פעוט – התהפכות בזמן עצירה. אבל תשאלו את קושמרו, רוכב מנוסה, שפעם פשוט נפל עם הקטנוע לפני שהספיק להניע אותו ונפגע קשה....

בנוסף, וזה אולי הדבר הכי חשוב: הנטייה של הרוכבים לנסוע במהירות של המכוניות, היא טעות נפוצה ומסוכנת. הרכב הדו גלגלי הנו בעל יכולת עצירה מוגבלת ועצם העצירה גורמת לכלי לאבד את שיווי משקלו. כלומר ברגע שרוכב מגיע למהירות מסוימת, לא מתאימה לתנאי הדרך, הוא לא רק מסכן את עצמו אלא גם את משתמשי הדרך, כי לא יוכל לעצור לפני הולך רגל שיופיע על הכביש ולא יוכל למנוע את היפגעותו מרכב שיגיח או יסטה פתאום.

שופט: המשטרה מסרה לי תמונת מכ"ם שצילמה, את האופנוע שלך נוסע במהירות 200 קמ"ש!
רוכב אופנוע (בגאווה): בסדר תן לי אותה ואחתום לך עליה!


 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל