יותר מידי תכנים יהודיים... זוהי עילה לפיטורים מטעם ממשלת פולין. נשמע מוכר ?

לפני כמה ימים התפרסמה לכמה שעות ידיעה על פיטוריה של מנהלת המכון הפולני לתרבות בברלין בשל "יותר מידי תכנים יהודיים". זה הזכיר לי לא רק את העבר אלא גם את ההווה, את הנעשה אצלנו.

אין רגע דל במחוזותינו. יש ידיעות המחזיקות זמן רב יחסית בכותרות וכל כמה שעות מתפרסמים לגביהן עדכונים. אחרות, הנראות
פחות חשובות שורדות כמה שעות ונשכחות. כזו היא הידיעה שקראתי באחד הבקרים לפני מספר ימים ביחס למנהלת המכון הפולני
לתרבות בברלין שפוטרה ממשרתה. על פי הדיווח בכתבה, וילגה-סקולימוסקה פוטרה לאחר שלאורך השנים נמתחה עליה ביקורת
במשרד החוץ הפולני. היא שימשה בתפקידה מאז 2013 וזכתה להערכה רבה בקרב מבקרי האמנות אולם בדוח פנימי של משרד
החוץ נטען כי היא מכלילה יותר מדי "תכנים יהודיים" בתצוגות ובתערוכות השונות שהיא אוצרת. טענה זו הדהד גם שגריר פולין בגרמניה.
כלי התקשורת בגרמניה מביאים מספר דוגמאות, בין היתר מה שהרגיז את ממשלת פולין, היא העלאת הסרט זוכה פרס האוסקר
"אידה" בשל הדרך בה הוא מציג את התנהלותם במלחמת העולם השנייה. אך לא רק הוא. היא הייתה אמורה לשמש בתפקידה
עד 2017 אך כאמור פוטרה באופן מיידי על ידי משרד החוץ הפולני אליו היא כפופה.
זה מרגיז ומקומם אותי כיהודי אבל כשקראתי את הידיעה הזו והרהרתי בה, עלו בזיכרוני לא רק הדי צלילים אפלים מן העבר. די
מהר חשבתי על מירי רגב. כמובן שלא שמעתי כלום גם משאר שרי ממשלת ישראל שבחשבון קצרצר של רווח והפסד, למה להם
כעת להתווכח עם הממשלה הפולנית בנושא שולי המופיע ונעלם כעבור שעות ספורות מהתודעה ? זה לא מה שיעתיר עליהם
קולות במרכזי מפלגתם אז אין אין צורך להגיב, למרות שאפשר גם למתוח ביקורת מרומזת ובעדינות. אבל ממירי רגב כשרת
התרבות התבקשה ולו איזו תגובה רפה. אלא שהיא נכנסה ל"הדממה" בנושא ולא רק משיקולי רווח והפסד פוליטיים קטנים
אלא משום שמה לה כי תגיב? שהרי מה ההבדל בין התנהלותה להתנהלות משרד החוץ הפולני?

כן אני יודע מה חלקכם יחשוב מיד. הרי מירי רגב מצהירה שהיא פועלת נגד אומנים ואנשי תרבות שבמפורש מציגים תכנים מסיתים
ברורים כנגד המדינה, קוראים לפגוע בחילי צה"ל ו / או בישראלים בכלל וכאלה המטיפים לאלימות. לטעמי, הבעיה אינה בעיקרון
אלא באופן ובשיטה שעל פיהם זה מתנהל. גם אני באופן עקרוני נגד מימון בכסף ציבורי של כל פעילות אמנותית בעלת תכנים כאלה.
הבעיה אינה עם תוכן המסית או חותר תחת אושיות המדינה באופן ברור כשמש. זה מקרה קל - הרי הדברים נאמרים במפורש.
אלא שפעמים רבות קו הגבול בין תוכן כזה לתוכן שאינו כזה הוא קו דק שאנשים שונים יכולים לפרש אותו כל אחד על פי השקפת
עולמו. מסתבר שהביטוי " 50 גוונים של... " יכול לשמש אותנו בהקשרים שונים לגמרי. איך אפשר לשפוט תכנים שמביעים רק
במרומז ובעקיפין משהו שהוא לצנינים בעיני שרת התרבות ואנשי שלומה ? הרי אפשר לפרש אותם ולהתווכח עליהם בלי סוף.
בנוסף, יש גם תכנים המביעים מחאה שאינם מסיתים לאלימות אבל הם חריפים דיים להרגיז מי שדעתו שונה. אז מה - נפסול
אותם רק כי זה לא מצא חן בעיני חלק מאיתנו? הנה כי כן אין גבול והצגתו כמשהו ברור בעייתית ביותר.
בעיני אין הבדל עקרוני בין התנהגות משרד החוץ הפולני לבין התנהלות משרד התרבות שלנו. הוויכוח הציבורי בנושא זה חשוב
ועקרוני, אבל לטעמי אומנות ותרבות אינם נושא שצריך לבוא לפתחם של פוליטיקאים ועושי דברם לשם הכרעה. אינני מתיימר
להצביע על המנגנון הטוב ביותר לכך, בכל אחד כזה יימצאו גם חסרונות. אולי ועדה ציבורית שבה שותפים כל הנוגעים בדבר כולל
נציגי האומנים שיינתן להם להשמיע את דברם, אולי מנגנון אחר. אך בבואנו להתרעם על ממשלה זרה שנוהגת כך באומניה
נזכור קודם כל מה קורה אצלנו וכדאי להפנים את העובדה שהנושא הזה אף פעם אינו פשוט.







אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל