אֻם אל-קַנַאטִר - השבת עטרה ליושנה

כעת כשאנו בשלהי חודש אוגוסט כשהימים הולכים ונעשים נעימים קצת יותר ואוטוטו החגים באים עלינו לטובה עם לא מעט ימי חופש, טיול לדרום רמת הגולן ולאחד האתרים היהודים המרשימים ביותר ( לדעתי ) ברמת הגולן וביקור בבית הכנסת העתיק שנמצא ב"אֻם אל-קַנַאטִר" יכול להיות חוויה מרתקת ביותר.

כעת כשאנו בשלהי חודש אוגוסט והימים הולכים ונעשים נעימים קצת יותר כשאוטוטו החגים באים עלינו לטובה עם לא מעט ימי חופש ( כאילו שאנו סובלים מחוסר ), טיול לדרום רמת הגולן ולאחד האתרים היהודים המרשימים ביותר ( לדעתי ) ברמת הגולן וביקור בבית הכנסת העתיק שנמצא ב"אֻם אל-קַנַאטִר" יכול להיות חוויה מרתקת ביותר במנהרת הזמן, חוויה שבאמצעותה ניתן ללמוד רבות אורח חיי היהודים בתקופת התלמוד והמשנה, התקופה שלאחר חורבן בית המקדש, הידועה גם כתקופה הביזנטית של ארץ ישראל ( המאות 4-6 לספירה ) וכן להתרשם מעבודת השחזור האדירה שנעשתה במקום על ידי מיטב אנשי המקצוע.

"אֻם אל-קַנַאטִר", הנו כפר סורי נטוש בדרום רמת הגולן השוכן כ – 2 ק"מ דרומית מערבית לקיבוץ נטור אשר תושביו נמלטו ממנו מיד עם כיבוש רמת הגולן על ידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים. הגישה למקום היא קלה ומוסדרת וניתן להגיע עם כל סוגי כלי הרכב כמעט עד האתר עצמו. מגיעים עד לשער קיבוץ נטור ופונים שמאלה, כעבור כ – 200 מטר רואים שלט המוצב במקום ומפנה אל האתר, ממשיכים עם השביל עד לחניון מסודר, מחנים את הרכב ויורדים רגלית עד למעיין הקשתות דרך גרם מדרגות מסודר ומצד ימין רואים במלוא תפארתו את אתר בית הכנסת המשוחזר.

פרוש שמו של המקום מערבית לעברית הנו "בית הקשתות", וזאת בשל המעין שנמצא במרכז הכפר ובו מבנה קשתות מרשים, מניחים שעיקר עיסוקם של תושבי הכפר הסורים היה בעיבוד פשתן ולצורך כך ניצלו את מי המעין. מדובר במבנה גדול מימדים שהיה בנוי מעל המעיין וכיום ניתן לראות רק אחת הקשתות ואילו מי המעין לא ממש מרננים וזכים.

אך כאמור לא בבית הקשתות עסקינן ולא לשם כך נגיע למקום, סיבת הביקור נעוצה במבנה היותר מיוחד והמעניין נמצא במרכזו של הכפר ונשתמר יחסית היטב והוא מבנה בית כנסת גדול ומרשים אשר בימים אלה נמצא בשלבים מאד מתקדמים של שיחזור המבוצע על ידי גדול המשחזרים בארץ והמובלים בעולם בתחום שחזור טכנולוגיות עתיקות הלוא הוא האחד והיחיד יהושע דריי המכונה "ישו" אשר גם פיתח שיטת שיחזור ייחודית לבית כנסת זה, ועל כך יורחב בהמשך.

לראשונה נתגלה בית הכנסת בשלהי המאה ה – 19 על ידי הארכיאולוגים הנודעים לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר בשנת 1884 בעת שערכו סקר ארכיאולוגי באזור. במהלך הסקר הם נפגשו עם שייח' מקומי אשר תיאר בפניהם את מבנה הקשתות וציין כי בצמוד אליו נמצא מבנה יהודי קדמון שהיה ככל הנראה בית תפילה אולם את סיפורו ההיסטורי לא ממש ידע לספר. דבר הסיפור סקרן במידת מה את השניים אך לא יתר על המידה. לורנס אוליפנט שהנו נוצרי אדוק אך מוכר לנו גם כציוני נלהב, שבין היתר, אימץ את המשורר נפתלי הרץ אימבר, כותב ומלחין "התקווה", כל אשר ציין אוליפנט ברישומיו הוא כי מצא במקום מבנה שנותרו ממנו שני עמודים שגובהם כ – 12 מטר וכי צורתו של המבנה מזכירה בית כנסת שפניו לכיוון דרום (לכיוון ירושלים).

החפירה הראשונה אך גם השטחית שנערכה במקום בוצעה בשנת 1905 על ידי זוג ארכיאולוגים גרמנים הינריך קוהל וקרל ואצינגר לאחר שהתוודאו לרישומיו של אוליפנט, ובפניהם נחשף בנין שגודלו כ – 14 מטר X כ – 19 מטר, גם הם התרשמו כי מדובר בבית תפילה יהודי שתוארך על ידם לתקופה הביזנטית. חלף זמן רב יחסית ורק בשנת 1933לקח על עצמו את משימת החשיפה באופן רציני יותר על ידי הארכיאולוג אלעזר ליפא סוקניק ( אביו של הרמטכ"ל השני של צה"ל, פרופ' יגאל ידין מגודלי הארכיאולוגים שהיה בין חושפי סיפור מצדה ), פרופ' סוקניק שעמד בראש החוג לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים והיה מחושפי מגילות ים המלח, ערך חקירה יסודית במקום ומצא כי מדובר בבית כנסת מפואר שהיה ככל הנראה בעל שני קומות וכניסה אחת כשגגו מחופה ברעפי חרס וכן היו בו בעל חלונות גדולים גדולים ומפוארים.

עד לקיץ 2003 בית הכנסת נותר בעזבונו, בשנת 2003 החלו עבודות החפירה באופן משמעותי ביותר ונמצאו פריטים מעניינים ביותר שבעקבות גילויים החליט בזמנו שר התיירות רחבעם זאבי ז"ל לתקצב את עבודות החשיפה והשחזור בסכום כסף גדול, כל זאת מס' ימים לפני הירצחו, לכן מוקדשות עבודות השחזור וכן המקום עצמו לזכרו ונקרא האתר בשם "בית כנסת רחבעם".

עוד קודם לעבודות השחזור הוברר לחוקרים כי בית הכנסת חרב בעקבות רעש אדמה עז שפקד את האזור בשנת 749 לספירה ושרידיו הפכו למערום אחד גדול של אבני בזלת מסותתים.משהחלו לעבודת החשיפה של בית הכנסת החל לעבוד במקום לצד החופרים אדם נוסף בשם יהושע דריי המכונה "ישו" אשר כבר אז היה ידוע כמי שביכלותו לשחזר שיטות בנייה עתיקות. מיד עם תחילת עבודתו "ישו" החל ליישם באתר שיטת שיחזור חדשנית ומיוחדת במינה אותה הוא המציא המבוססת על מאגר נתונים המועבר מהאבן לתוכנת מחשב וזאת באמצעות שבבים אלקטרונים שהוחדרו לכל אבן מאבני המבנה המצויות באתר ותוכנת המחשב יכלה לקבוע היכן בדיוק הייתה מוצבת כל אבן ואבן טרם ההתמוטטות ברעידת האדמה שהתרחשה, כאמור בשנת 749 לספירה.
כל אבן ממאות אבני בית הכנסת הורמה בנפרד ממקומה באמצעות עגורן ענק והונחה במקומה הטבעי שבו עמדה כ - 1400 שנה קודם לכן.

לאחר ביצוע השחזור, ניתן היה להבחין כי הקירות הדרומיים והמערביים של בית הכנסת, שהיו בנויים אבני גזית ( אבנים מסותתות ) ובצד הצפוני היה קבוע שער מרכזי של בית הכנסת כשמשני צדדיו מזוזות גלופות מאבן. במהלך סיור שערכו החוקרים בשטח הכפר הסורי ומסביב לאזור בית הכנסת נמצאו באחד מבתיי הכפר אבנים ששימשו את קירות הבית בשימוש משני ובהם דמויות של נשר,אריה, רוזטות ( פתחי אוורור ), ציפור וגפן כשכולם מתקופתו של בית הכנסת ואותם היה ניתן למקם חזרה במבנה בית הכנסת בהתאם לשיטתו של ישו באופן כזה שהוכיח מעל לכל ספק שהם שייכות למבנה והיו חלק ממנו טרם קריסתו ברעידת האדמה.
ראוי לציין כי המבנה עצמו הוא בצורת בזיליקה כדוגמת בתיי הכנסת הגלילים שנבנו בגליל בתקופת המשנה והתלמוד כיוונם הוא דרום, כיוון התפילה לירושלים. עוד נתגלו כותרת מעוטרת בנשר,שני עמודים מעוטרים ששימשו לעיטור בימת בית הכנסת שהשתמרה היטב יחד עם המדרגות העולות אל "ההיכלית" שהוא ארון הקודש.

גולת הכותרת של הממצא הארכיאולוגי באתר הוא ללא כל ספק ארון הקודש וכפי שכונה על ידי הארכיאולוגים "ההיכלית" המפוארת שבצמוד לקיר החזית הדרומית הפונה לירושלים. ההיכלית בנויה כיחידה בפני עצמה, בגובה 5.25 מטר השתמרה כמעט בשלמותה. היא כוללת במה בעלת גרם מדרגות, מעוצבת בתבליטים עשירים של גפן הצומחת מתוך אמפורה, קשתות ועיטורים גיאומטריים וכרכובים מעוטרים. בראש כל עמוד תבליט מנורת שבעת הקנים המלווה בסמלים יהודיים מובהקים כמחתה,כשופר וארבעת המינים. על ראשי העמודים הונחו כותרות, שעל אחת מהן תבליט נשר ומעליהן התנוסס גמלון סורי.

אשר לשמו של המקום יש לציין כי שמו הקדום ( דהיינו שמו בתקופת התלמוד והמשנה ) טרם ידוע לחוקרים בוודאות וקיימות סברות שונות באשר למקור השם. אחת הסברות טוענת כי השם "קנאטר" הוא שיבוש לערבית של השם היהודי "מקמטרא" וזאת כמקום מושבו של אמוראי שחי במאה ה – 3 לספירה באזור זה – שמעון קמטריא ועליו מסופר בתלמוד.
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל