יוֹסֵף רָעָהּ עִם אֶחָיו אֶת הַצֹּאן
אֲבָל הֵם קִבְּלוּהוּ בְּחֹסֶר רָצוֹן,
הוּא הוֹצִיא אֶל אֲבִיהֶם אֶת דִּבָּתָם
וּשְׁמוֹ אֶצְלָם...הָיָה מֻכְתָּם,
וּכְכָל שֶׁהִרְחִיקוּהוּ אֶחָיו
אֵצֶל אָבִיו הוּא הָיָה יוֹתֵר נֶאֱהָב.
יוֹסֵף הָיָה צָעִיר, יָפֶה וּמַקְסִים
וְזִכָּהוּ אָבִיו בִּכְתֹנֶת פַּסִּים,
וּלְאֶחָיו שֶׁשְּׂנָאוּהוּ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם
הוּא הֵשִׁיב לְשִׂנְאָתָם בְּסִפּוּרִים עַל חֲלוֹם :
הוּא חָלַם, שֶׁהוּא וְאֶחָיו מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים
וַאֲלֻמָּתוֹ שֶׁלּוֹ...מְטִילָה בָּן אֵימִים,
אֲלֻמּוֹתֵיהֶם לַאֲלֻמָּתוֹ אֵינָן מִשְׁתַּוּוֹת
וְהֵן לְשֶׁלּוֹ...מִשְׁתַּחֲווֹת.
וַיּוֹסִיפוּ אֶחָיו עוֹד שְׂנוֹא אוֹתוֹ
וְיִשְׂנְאוּהוּ יוֹתֵר עַל הִתְנַשְּׂאוּתוֹ.
וְיוֹסֵף הוֹסִיף שִׂנְאָה עַל שָׁלוֹם
בְּהוֹסִיפוֹ לַחֲלוֹם עוֹד חֲלוֹם :
וּבַחֲלוֹמוֹ, הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ וְאַחַד עָשָׂר הַכּוֹכָבִים
כָּל אֵלֶּה יַחְדָּו, אֵלָיו מִשְׁתַּחֲוִים,
אֶת חֲלוֹמוֹ הוּא סִפֵּר גַּם לְאָבִיו
וְאָבִיו קְצָת גָּעַר אַךְ בְּקֹשִׁי הֵגִיב,
אֶת כַּעֲסוֹ אָבִיו קָבַר
אֲבָל :"שָׁמַר אֶת הַדָּבָר".
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף: תַּפְסִיק לַחֲלוֹם וְלִישֹׁן
לֵךְ רְאֵה שְׁלוֹם אַחֶיךָ הָרוֹעִים אֶת הַצֹּאן !
וַיֵּצֵא יוֹסֵף לַדֶּרֶךְ וַיִּתְעֶה וַיִּתְבָּאֵס
כִּי שָׁכַח לָקַחַת אֶת הַוֵויזְ,
וַיִּפְגֹּשׁ בְּאִישׁ וַיֹּאמַר: "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ"
בַּקָּשָׁה...שֶׁהָפְכָה לוֹ לְמוֹקֵשׁ,
וַיֹּאמַר לוֹ הָאִישׁ, לֵךְ לְכִוּוּן דֹּתָן !
וַיֵּלֵךְ יוֹסֵף לִקְרָאתָם.
וַיִּרְאוּהוּ אֶחָיו וַיֹּאמְרוּ, הִנֵּה מוֹצִיא הַדִּבָּה
"בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הֲלָּזֶה בָּא" !
הָבָה נַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַבּוֹר
חַיָּה תֹּאכְלֵהוּ, וְלֹא נִצְטָרֵךְ אוֹתוֹ אֲפִלּוּ לִקְבֹּר,
נִרְאֶה מָה חֲלוֹמוֹתָיו יוֹעִילוּ
כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן אֶל תַּחְתִּית הַבּוֹר וְנִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ כְּאִלּוּ ?
וּרְאוּבֵן הַבְּכוֹר, רָצָה לְהַצִּיל אֶת יוֹסֵף מִיָּדָם
וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם" !
קוֹל בּוֹדֵד וְשָׁפוּי שֶׁל אָדָם.
הָאַחִים הִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר, עַל יוֹסֵף לֹא חָסִים
לֹא לִפְנֵי, שֶׁהֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים,
וַיֵּשְׁבוּ הָאַחִים לְהֵיטִיב לִבָּם בִּסְעוּדָה
וַיִּרְאוּ אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים וַיֹּאמַר לָהֶם יְהוּדָה:
הָבָה נִמְכְּרֵהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים
וְלֹא נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְנִסְתַּבֵּךְ בִּפְלִילִים,
וַיַּסְכִּימוּ הָאַחִים, וַיַּעֲלוּהוּ מֵהַבּוֹר נְטוּל הַמַּיִם
וַיִּמְכְּרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְהֵם הֱבִיאוּהוּ לְמִצְרַיִם.
"הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָּא" ?
שָׁאַל רְאוּבֵן, בְּכוֹר הָאַחִים בִּמְבוּכָה רַבָּה,
וַאֲחֵי יוֹסֵף הוֹפְכִים יוֹתֵר נוֹעָזִים
וַיִּטְבְּלוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, בְּדַם הָעִזִּים,
וּכְשֶׁאֲבִיהֶם יַעֲקֹב אֶת הַכֻּתֹּנֶת חוֹשֵׂף
וַיֹּאמַר: "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף " !
וַיִּתְאַבֵּל יַעֲקֹב וְלֹא שָׁעָה לְנִחוּם הָאַחִים
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה וְנִמְכַּר לְפּוֹטִיפַר שַׂר הַטַּבָּחִים.
הַדָּרַת נָשִׁים בַּתּוֹרָה
יוֹסֵף וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר
סִפּוּר יֵשׁ עַל בָּחוּר צָעִיר
שֶׁבְּחֻצְפָּתוֹ...אִשָּׁה הִדִּיר,
אֵשֶׁת חֶבְרָה וּנְאוֹרָה
וְהַסִּפּוּר מִן הַתּוֹרָה.
כֵּן...אֵשֶׁת שַׂר הָיְתָה
וְיוֹסֵף דָּחָה אוֹתָה,
דָּחָה אֶת אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר
מַמָּשׁ כָּכָה...מְסֻפָּר.
צָעִיר וְלֹא יֻצְלַח
אֶל הַכֶּלֶא הוּא נִשְׁלַח,
עַל שֶׁגָּרַם לָהּ לִמְבוּכָה
כְּשֶׁלִּבּוֹ...אוֹתָה דָּחָה.
פּוֹטִיפַר לֹא מְאֻשָּׁר
שֶׁיּוֹסֵף בָּחוּר יָשָׁר,
לָכֵן הֶחְלִיט אוֹתוֹ לִכְלֹא
כִּי לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הוּא : לֹא!!!
(יִתָּכֵן וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָיְתָה מְכֹעֶרֶת
כִּי אִם הָיְתָה יָפָה, הַתּוֹרָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת,
אַךְ בְּכָל זֹאת, אֵשֶׁת שַׂר הָיְתָה הַגְּבֶרֶת).
לוּ הָיָה לָהּ... נַעֲנָה
וְלִבּוֹ הָיָה נִכְנָע,
לֹא הָיְתָה כָּאן הַדָּרָה
וְלֹא הָיָה הוּא בְּצָרָה.
לָכֵן מוּבָן וְאֵין זֶה פֶּלֶא
שֶׁהַמַּדִּיר נָשִׁים...נִכְנַס לַכֶּלֶא.
יוֹסֵף בַּכֶּלֶא
יוֹסֵף, שֶׁכְּבָר נִזְרַק פַּעַם לְבוֹר בְּלִי מַיִם
לֹא הִתְרַגֵּשׁ מִן הַכֶּלֶא בְּמִצְרַיִם,
תּוֹךְ זְמַן קָצָר, שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בּוֹ הִתְעַנְיֵן
וְהוּא הֻכְתַּר בַּתֹּאַר : אָסִיר מִצְטַיֵּן,
הוּא מֻנָּה לְ"חָנִיךְ תּוֹרָן" לְלֹא הַגְבָּלוֹת
וְהוּא גַּם נוֹדַע, כְּפוֹתֵר חֲלוֹמוֹת עִם קַבָּלוֹת.
וַיְּהִי הַיּוֹם, שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים חָטְאוּ
וְיַחַד עִם יוֹסֵף הֵם נִכְלְאוּ,
וְהַשְּׁנַיִם חֲלוֹם חָלְמוּ וְלַחֲלוֹמוֹתֵיהֶם לְיוֹסֵף הָיָה פִּתְרוֹן
וַיָּבִיאוּ חֲלוֹמָם לְפָנָיו, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.
לְשַׂר הַמַּשְׁקִים הִבְטִיחַ יוֹסֵף, כִּי יְשֻׁחְרַר לְשָׁלוֹם
כִּי זֶה הָיָה פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם,
גַּם לְשַׂר הָאוֹפִים הָיְתָה צִפִּיָּה
אֲבָל אָמַר לוֹ יוֹסֵף, שֶׁהוּא... צָפוּי לִתְלִיָּה.
שַׂר הַמַּשְׁקִים שָׁכַח אֶת יוֹסֵף
אֲבָל הַזִּכָּרוֹן וְהַצֶּדֶק, עֲתִידִים לְהֵיחָשֵׂף.