רינגטון אל החופש

יש החושבים שהמהפכה הגדולה תבוא מהרובוטים המתוחכמים. אבל האמת שהמהפכה כבר פה ואנחנו הפכנו להיות עבדים לטלפון הסלולרי שלנו. קודם הוא מטגן לך את המוח בקרינה שלו ואחר כך תופס את השליטה!

כששמעתי את הצלצול של הסלולרי שלי נדהמתי – זה לא היה הרינגטון שבחרתי בזמנו.
אחזתי בעצבנות במכשיר הקטן וטלטלתי אותו בחזקה – אך מיד התעשתי – תגיד אתה השתגעת?! סמסתי לו תוך העברת אצבעות זריזה על המקשים.
אחרי רגע של דממה סלולרית הופיעה התשובה על הצג: מה יש? נמאס לי מאותו הרינגטון כבר קרוב לחודש, מתי בכלל התכוונת להחליף אותו?!
הייתי המום – למרות שפעלתי בנחישות וללא היסוס – הופעת המסר על המסך כתשובה ישירה למשפט שהקלדתי – הדהימה אותי והיוותה עבורי תקדים מסוכן. הרגשתי שהמכשיר מאיים לגזול ממני את השליטה המוחלטת שהייתה לי עד כה עליו. היום רינגטון שונה מזה שבחרתי ומחר? אולי המכשיר יתחיל לתקשר חופשי עם חבריו ברשת ואני אצטרך להמתין לו?
כל זמן שהיו לנו מכשירי טלפון חוטיים, מחוברים היטב לתקע בקיר וקשורים בחוטי חשמל עבים – יכולנו לשבת בשקט כמו אותו סיס של פעם במרומי כיסא מרכבתו. אבל עכשיו – בעידן חופש המידע, כאשר טונות של אינטליגנציה מלאכותית זלגו ברשת – מי יודע איזה וירוס עלול עוד לחדור למכשירים שלנו – ואולי יום אחד הם עלולים אפילו לשלוט בנו? הרי יצרנו תלות עצומה במכשירים הסלולרים עד שאנחנו מקדישים להם את מרב תשומת הלב גם כשאנו נמצאים בחברה – אנחנו כל כך אוהבים להתנתק מהכול ולשוחח שעות בסלולרי.... אולי הם עלו פה על משהו – כל האנרגיה העצומה הזאת שאנו מקדישים לשיחות הללו – אולי יצרו מן תלות סימביוזית (כמו שעלוקה יוצרת עם הקרבן שלה) בינינו לבין המכשירים – וברמה השכלית לפחות אולי אנחנו כבר משועבדים להם ולא הם לנו...


כל הפרעות הקליטה והתפעול המוזרות שקורות לנו על אף הטכנולוגיה המתקדמת ביותר – אולי הן אינן מקריות – אולי יש פה כבר תוכנית של המכשירים המתוחכמים שלנו (תחכום שעבר מזמן את הצורך בהתקשרות בלבד) לשנות את התוכנה הבסיסית של המכשירים ולהפוך אותם לעצמאים? אולי בדומה לאסירים במחנות העבודה של פעם – הם פיתחו מן קוד מיוחד של תקשורת עוקפת הגבלות? רגע אחד של חוסר ערנות והופ – השליטה עוברת מאתנו למכשירים שלנו.


פעם ראשונה בהיסטוריה אנחנו לא מפתחים סתם מכונות אוטומטיות אלא מכונות חכמות ממש. ידוע שעובד נאמן ומצטיין שואף עם הזמן להיות עצמאי ולפתוח עסק משלו. הרצון שלנו לשכלול, למאמץ מזערי ומקסימום תוצאות – הביאו אותנו לפתח תוכנות אוטומטיות שמאפשרות לנו לבצע פעולות מתוחכמות להדהים בלי לחשוב כלל. האם לא הגיוני שעם הזמן צמצמנו יותר ויותר את המאמצים השכליים שלנו ואפשרנו למכשירים עצמם להיות יותר ויותר מתוחכמים ולבצע את העבודה הקשה של חשיבה בעצמם? האם לא הגיע כבר השלב של המכשיר שפעם חלמנו עליו – זה שלא רק מכין ארוחה ומגיש אותה – אלא גם אוכל אותה בעצמו? ברגע ששחררנו את המושכות – שנתנו למכשירים עוד ועוד אופציות לבחור ולעשות דברים על דעת עצמם – האם לא חרצנו את גורלנו – להפוך להיות עבדים להם – זה פשוט בגלל הטבע האנושי שלנו השואף למינימום מאמץ?



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל