להגן על ישראל הלגיטימית מפני המתנכלים לה.

בתום האמון שאלנו: איך התרשמת? אמר: מעניין. אבל, תגידו, יש לכם אקדח אחד טוב? אמרנו: יש מאות. שאל: יש לכם איש אמיץ אחד? אמרנו: יש מאות. אמר: מה שאתם עושים לא חשוב. תשלחו אותו להרוג את היטלר!!!

בתום האמון שאלנו: איך התרשמת? אמר: מעניין. אבל, תגידו, יש לכם אקדח אחד טוב? אמרנו: יש מאות. שאל: יש לכם איש אמיץ אחד? אמ

להגן על ישראל הלגיטימית מפני המתנכלים לה.
צבי י' כסה

לא באנו לעשות את ארץ ישראל למדינה. באנו לעשות מדינה בארץ ישראל.

עד בגרות לא פגשתי איש אצ"ל עד שחברה שהקמנו אחד השותפים, שמואל שרון, היה אצ"לניק וזה סיפורו המצמרר אותי עד היום: ב – 1938 הופיע עיתונאי יהודי מקנדה. האצ"ל הביא אותו לצפות באימוני נשק בפרדס בכפר סבא. בתום האמון שאלנו: איך התרשמת? אמר: מעניין. אבל, תגידו, יש לכם אקדח אחד טוב? אמרנו: יש מאות. שאל: יש לכם איש אמיץ אחד? אמרנו: יש מאות. אמר: מה שאתם עושים לא חשוב. תשלחו אותו להרוג את היטלר!!! אמירה זאת באותה העת הייתה “נקודת המפץ הארכימדית” יתר הדברים היו מגומדי ממשות מולה.
אני מחפש את אותה נקודת המפץ הארכימדית בהוויה העכשווית, שאם אנו מחמיצים לעשותה היא תביא עלינו אסון טקטוני. בצומת הזה עומדת המדינה. חיסולה של מדינת עם ישראל ו/או המרתה למדינת עמי ארץ ישראל היא סכנה קיומית מסדר גודל טקטוני.

מה באמת המשמעותי מכל שעשינו בששת הימים

כדי להגיע אל נקודת המפץ הארכימדית של ימינו, עלינו להכפיף אמונות והזיות בפני התבונה, לנפות את המושגים השגורים ובמכוות אור של תבונה נקייה להגדיר מהו הדבר המשמעותי שעשינו בששת הימים:

1)במזרח – כבשנו את הגדה והפכנו סיכסוך פתיר בין שתי מדינות לסכסוך בלתי פתיר בין שתי קהילות;
2) במערב בסיני – ניהלנו מדיניות שהעלתה לסאדאת להנחתה את צליחת התעלה ביום הכיפורים.
3) הסכמנו לשלום עם מצרים (ואחריה ירדן) אחרי המלחמה הקשה שכשלנו למנוע אותה לפני שפרצה.

שבויים בידי הפלשתינים והפלשתינאות

ומאז התגלגלו הדברים אל המצב שאנו לכודים בתוכו. כשמקלפים את הקליפות מהתובנות בנושאים אסטרטגיים מדיניים, ביטחוניים וממלכתיים, אלומת האור נוחתת על תמונת מצב הפוכה ממראית העין ומרחשי הלב: האמת היא שמזה כ - 50 שנה מדינת ישראל המקורית שבוייה ע"י הפלשתינים: בבוקר; בצהרים; בערב; באשמורת הבוקר פלשתינים, פלשתינים. ההוויה של מדינת עם ישראל היא הפלשתינאות שנישבינו לה.

שתי מדינות – הלגיטימית הדמוקרטית וההתנחלותית הנאציונל דמוקרטית

התוצאה היא הוויה של שתי מדינות נאבקות - ישראל הלגיטימית על גבולה במשפט עמי העולם ובהסכמים אזורים, וכנגדה מוקמת ישראל ההתנחלותית הלא לגיטימית באזור, בעמים ובמשפט הבינלאומי. וזו הלא לגיטימית מאיימת על זו הלגיטימית. חותרת להמירה ממדינת עם ישראל למדינת עמי ארץ ישראל. וחמור מהאיום המדיני הוא הסטייה של ההתנחלותית מקוד המהפכה הריבונית: הציונות הביאה זהות לאומית עם משפט הצידוק: לנרמל את הקיום היהודי במדינתו הדמוקרטית הלגיטימית.. ואין לנרמל קיום לאומי במדינה נאציונל דמוקרטית שהבית היהודתי ומשת"פיו גוררים אותנו אליה. .
.
המתנכלים לישראל

שני מיסדרים - האחד בדיבורים השני במעשים - מתנכלים לישראל הלגיטימית. מיסדר הדיבורים כופר בזכותנו לקיים את ריבונותנו הלאומית.. אלה מכונים שמאל רדיקלי. (הם שמאל כמו שסטאלין שבנה פאשיזם אדום היה שמאל). מי ששולל זכותנו למדינה הוא לא מהשמאל אלא מהפאשיזם האדום ואינו בר-שיח. ניזקם של אלה אינו רב ובכוחנו לגבור עליו.
המיסדר השני הוא המאיים במעשיו לכלות את ישראל הלגיטימית הוא של ההתנחלותיים. המוטציה של המפד"ל ההומניסתית, הבית היהודתי, השתלטו בעורמה על הליכוד שהייתה מפלגה ימנית מתונה והפכו אותה למשת"פית למדיניות ספוגת יסודות פאשיסטיים נאציונל-דמוקרטיים, וגוררים אותה למאמץ הבלתי נילאה להמיר את מדינתו של עם ישראל למדינת עמי ארץ ישראל. שהרי ארץ ישראל קודמת למדינת ישראל והאמונה בהבטחה האלוהית קודמת לחלום הציוני לנרמל את הקיום הלאומי של עם ישראל, ובמקומה להקים בין הירדן לים מדינה שבה שני עמים ושתי דתות בשיוויון דמוגרפי – הם האויב האסטרטגי ללגיטימיות של מדינת ישראל. ונגדם צריך להתגונן. הבית היהודתי שאהבת ישראל בשבועותיו מתנכל למדינת ישראל במעשיו.

להינתק מהשבי הפלשתיני

וכאן – צומת הגורל - במיכוות תבונה ניצבת "נקודת המפץ הארכימדית". כאן השער ישראלים יבואו בו: להינתק מהשבי הפלשתיני שנשבינו לו. ולהינתק מהתורה המדינית והתרבותית של הבית היהודתי: רבניו הקנאים מכתיבים לנפתלי בנט שמכתיב לנתניהו. שמכתיב לממשלה את גחמותיו הנציונאל דמוקרטיות - במדיניות ההתנחלותית, בחקיקה לאומנית מעוותת מתוקנות וביהודיזציה כפויה על מערכת החינוך החופשי.

אותו עיתונאי ביקש אמיץ אחד לשלוח אל "נקודת המפץ הארכימדית", ראש ממשלה ישראלי הוא האמיץ שעלינו למצוא. לשחרר אותנו מהשבי הכפוי ונחזור למדינת ישראל המובטחת כפי שצריכה להיות. אם לא יופיע מנהיג כזה – מוכן להתכחש לפוליטיקה שלו, בחינת "עת להפר תורותי" - נחמיץ את הסיכוי למנוע את השבר הטקטוני המאיים על מדינת היהודים.

תרבות האפשרי מול תרבות הבילתי אפשרי

הקמנו מדינה בזכות ניצחון "מדיניות האפשרי" את היומרות "הבילתי אפשריות". לשלוט במיליונים חסרי זכויות זה הבילתי אפשרי המוחלט. ואין דבר כזה שאין עם מי לדבר ואין דבר כזה שאין אלטרנטיבות. היו מתווה קלינטון ומפת הדרכים של בוש ושרון ויש מתווה אובאמה – קרי שיש לו הסכמת מדינות ערביות והוא כולל את העיקר – אין שיבת פליטים לישראל. ויש מ – 2002 הצעת סעודיה והליגה הערבית ויש שיתה"פ עם הרשות הפלשתינית לצמצום הטרור ויש מדינות המערב וארה"ב. ויש אירן והאיסלמיסטים וכל אלה יוצרים מרחב להינתקות מהפלשתינים לשתי מדינות ולהסכמי הביטחון של מדינת ישראל עם הפלשתינים ומדינות האוור הלא איסלמיסטיות. ויש מדינת ישראל חזקה מכל אלה לעשות שלום.
אשר על כן משימת המשימות: להגן על מדינת ישראל הלגיטימית מקללת ההתנחלותיות המובילה לאיבוד הלגיטימיות שזכינו לה כמדינה חופשית דמוקרטית מתוקנת.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל