הָפַכְנוּ לְזָהָב לוֹהֵט
וְיָצָאנוּ בְּרִקּוּד דּוּאֶט,
פִּתְאוֹם אֲנַחְנוּ אוֹצָרוֹת
שַׂקִּית וְעֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת.
מֵהַיּוֹם אֲנִי לָהִיט
שָׁרָה לָנוּ הַשַּׂקִּית,
מֵהַיּוֹם לֹא מְזַהֶמֶת
וְלַזִּהוּם אֵינִי תּוֹרֶמֶת,
עֲבוּר עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת
הַשַּׂקִּיוֹת מְטֹהָרוֹת.
הַיּוֹם אֲנִי מְבִינָה אֶת מָה שֶׁאוֹמְרִים :
כֶּסֶף מְטַהֵר מַמְזֵרִים !
אוֹ אֶת הַמַּקְבִּילָה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּקוֹל :
כֶּסֶף, יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל !
אֲנִי וְהַמַּטְבֵּעַ הַקָּטָן בְּעֶרְכּוֹ
מַמָּשׁ לֹא הִכַּרְנוּ עַד כֹּה,
שְׁנֵינוּ נִזְרַקְנוּ אֶל הָאַשְׁפָּה
וְאֶת שְׁנֵינוּ לֹא הֵרִימוּ מִן הָרִצְפָּה,
וְעַתָּה בִּזְכוּת הַשִּׁדְרוּג
הָפַכְנוּ שְׁנֵינוּ לְזוּג,
כְּבָר לֹא נִזְחַל עַל עָפָר כְּנָחָשׁ
כִּי שְׁנֵינוּ הַיּוֹם מוּצָר מְבֻקָּשׁ.
וּמוֹסִיפָה הַשַּׂקִּית: הַשִּׁמּוּשׁ בִּי הָיָה חַד פַּעֲמִי
וְהָיִיתִי טוֹבָה לָעֲנִיִּים בְּעַמִּי,
מֵהַיּוֹם כְּבָר לֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּי לַשָּׁוְא
כָּל שִׁמּוּשׁ בִּי יִהְיֶה יוֹתֵר מְחֻשָּׁב,
יִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי אוּלַי הָאֹכֶל לִוְיָתָן
שֶׁעֲבוּרוֹ, עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת הֵן כֶּסֶף קָטָן,
אֶהְיֶה לְשִׁמּוּשָׁם שֶׁל אַנְשֵׁי הַסַּמְכוּת
שֶׁבְּתוֹכִי הֵם יָנִיחוּ אֶת מוּצְרֵי הָאֵיכוּת,
הַיּוֹם אֲנִי חֲשׁוּבָה וְשָׁוָה
לֹא יָנִיחוּ בְּתוֹכִי, עַגְבָנִיָּה רְקוּבָה.
לִבִּי לָאַחֲרוֹנָה מַמָּשׁ מִתְפַּעֵם
כְּשֶׁאֲנִי תּוֹהָה, מָתַי הַשִּׁמּוּשׁ בִּי יוֹתֵר מְזַהֵם :
כְּשֶׁאֲנִי בְּשִׁמּוּשׁ אֵצֶל פֶּנְסְיוֹנֶר ?
אוֹ כְּשֶׁאֲנִי בְּשִׁמּוּשׁ אֵצֶל מִילְיוֹנֶר ?
אָמְרוּ לִי, שֶׁאֵצֶל פְּשׁוּטֵי הָעָם
הַכֶּסֶף אַף פַּעַם אֵינוֹ מְזֹהָם.