לו היינו זוג נשוי- לא היה לנו סיכוי - היה חורבן בית.

אנו עם שבניו שומרים עליו. דעות שונות יש וחשוב שיהיו. אך יהודי שחושב שונה ממני אינו עוכר ישראל!

תאר לך שיד אחת שלך היתה תוקפת את ידך השנייה,
בני ישראל, ימין,מרכז, שמאל בישראל.
מתי שכחנו שאנחנו שני צדדים של אותו גוף?

מתבוננת בעיניים כלות בשיח התוקפני ,המנוכר והמבזה
בתוך קבוצות יהודים בישראל.
כן יהודים...זוכרים?
אנו אלה שהושמדו רק מסיבה אחת – שאנו יהודים.

זה זמן רב שנעלמו מהשיח שלנו ערכים: ציונות, אידאולוגיה. שותפות גורל .
זוכרת ימים אחרים של אחדות וערבות הדדית,
של נאמנות אין קץ לארץ , למולדת, לבנינו, לדרכנו.
כעוסקת גם בזוגיות.. ברור לים שאם היה זה זוג נשוי,
סוג תקשורת זה היה מוביל בוודאות לחורבן ביתם
לא הייתה להם תקווה.
חילוקי דעות, דעות שונות יש וחשוב שיהיו!
אך יהודי שחושב שונה ממני אינו עוכר ישראל!

יש לי רק שאלות. אין לי תשובות.. כרגע

כיצד שכחנו כה מהר מאין באנו?

מה צריך לקרות:
כדי שנדבר אחד עם השני ולא אחד על השני ?
שלא נהיה כלי שרת,?
שלא ישסו אותנו אינטרסים זרים אחד בשני במיומנות איומה ?

מתי שכחנו :
איזו מדינה נהדרת בנינו?
לראות ולהודות על מה שיש ?
לאהוב, והתחלנו לאהוב לשנוא?

קוראים לזה שנאת חינם.



בואו נחשוב על זה,
באהבה רבה
אורנה אורבך תאומי
מנחת סדנאות ופרטים, מגשרת
עובדת סוציאלית M.A.ביישוב סכסוכים


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל