עץ החיים

למטיבי לכת במסע החיים

קצת מורכב לדבר על עץ החיים. זה גם מעורר רתיעה לכתוב עליו. כי זה סוד, שעלול לעורר התנגדות צפויה, ככל סוד.

הרעיון שהתגבש מתוך התבוננות, קשור לפסוק המקשר בין עץ לאדם. זהו הפסוק "כי האדם עץ השדה". במקור זהו משפט שאלה. מעבר לשאלה שמופנית אלינו, בכדי שנימנע מכריתת עצי פרי, לצורך מצור על עיר, יש כאן שאלה שמופנית לרובד האנושי הפנימי שלנו. האם אנו מבינים שהאדם הוא כמו עץ, אבל הפוך. כלומר, העץ הארצי שורשיו למטה באדמה, וצמיחתו וצמרתו כלפי מעלה, אל השמים. העץ האנושי שורשיו למעלה במציאות הרוחנית השמיימית, וצמיחתו וצמרתו כלפי מטה אל הארץ, ואל תוך החיים הפנימיים של האדם עצמו.

כל המורים הרוחניים, בכל הדורות, דיברו אלינו, כתבו לנו, זכו בנבואה ורוח הקודש, בכדי לעורר אותנו ממצב תרדמה ברובד המודעות שלנו לעצמנו ולעולם. האדם הרדום, שנמצא במצב של חוסר מודעות, אינו נפתח לעץ החיים. האדם הרדום, ויותר ממנו האדם בתרדמת נפשית, אינו מודע להיותו בעל נשמה, שהיא חלק אלוה ממעל, שהיא האלוהי שבאדם.

הכי קל והכי פשוט זה להתפתות לעץ הדעת טוב ורע. זוהי הפילוסופיה והמדע. ברובד זה יש אשלייה של מודעות. האדם צובר ידע וממצאים ונמצא למעשה בסגידה לשכל האנליטי של עצמו. כל העוסקים בקניית ורכישת ידע, ובהקנייתו, ואינם נפתחים אל ההתבוננות הפנימית, אלא עלולים להיסגר ולהתבצר בשכלתנות מלאת יוהרה, שאין בינה לבין החיים, יחסים אמיתיים, מלבד תועלתנות חומרנית במסווה של השכלה והומניזם. למדנו את השיעור הזה, במשך אלפי שנים, דרך מלחמות עולם, השואה, והמשך קריסתה של האנושות לטירוף האגו והשמדה עצמית הדרגתית, התופסת תאוצה מיום ליום.

הדת התבצרה גם היא במבצרים של שכלתנות. פעמים רבות, שימשה הדת ככסות לניצול ציני של ההמונים, והיתה לזרוע פוליטית לכל דבר ועניין. הדת היא חץ שמוביל לכיוון ההתפתחות הרוחנית ולהנכחת האלוהים בחיי האדם. התבצרותה של הדת בשכלתנות יתר הפך את כיוון החץ להעצמת האגו והפיכת המוסדות הדתיים לבולמי התפתחות רוחנית ולחיזוק ההדחקה וההכחשה של הרגש, הרגישות החברתית, היצר והמיניות, והגוף כמשכן קדוש לנשמה קדושה.

כל עוד האדם נמצא בשכלתנות, הוא אינו חורג מרובד הפשט של המציאות. המבנים והדפוסים הנקלטים על ידי שכל של ידע ומדע, חסרים התייחסות רצינית, לתמונה האמיתית של החיים, הכוללת מימדים ורבדים רבים מגוונים ומשפיעים הרבה יותר. כנסיית השכל, זהו שם מצוין, לכלא הזהב בו הדת המדע והידע האנושי, כלאו בו את האדם המחפש משמעות, זקוק לה כאוויר לנשימה, ויודע בידיעה פנימית, שהאמת על החיים, נמצאת בתמונה הכוללת את כל מרחב אישיותו האישית והכללית.

כאשר האדם נדחף מתוכו, ויש לו גם רקע מתאים של תנאי חיים, האוכפים עליו, לעבור דרך השכל האנושי, לשלב הבא בהתפתחותו, הוא מגלה את עולם הרמז, עולם הרגש. הוא מגלה את חכמת הלב. זהו מעבר מאידיאליזם לרומנטיקה. כבר כאן הוא יחרוג מגבולות הדת הישנה, שכולה שבויה בכבלי השכלתנות. לידתו של האדם אל עולם הרגש, תעמיד בסימן שאלה גדול, את כל עולמו, שהיה בנוי עד עתה אך ורק על מבנים מנטליים קשיחים מנוסחים בלשון מתישה וארוכה לבלי הרף. התעצמות הרגש באדם, היא פרק בחייו, בו הוא עשוי לפגוש בו ובזולתו, חיים של ממש. רק מי שבאמת מרגיש, יכול לגלות רגישות לעצמו ולזולתו. הרגש הרבה יותר קרוב לחיים כפי שהם באמת. תהיה לאיש הרגש תקופה של אנטיתזה לתיזה של השכלתנות והאידיאליזם, ולאחר מכן, תהיה סינתיזה. יחיו באדם הזה השכל והרגש יחדיו, כשהם מזינים ומציפים זה את זה. כבר בשלב זה, היה האדם הזה שחיין נגד הזרם. הוא היה חריג. הוא יפגוש שכלתנות כוחנית, אלילית, מושחתת, רקובה, רצופה מילים יפות, מכובסות, כשבאמת אין בה לב. אין בה רגישות. הוא יזדעק, הוא יפעל להשפיע את זווית ההסתכלות ההרמונית שבו, תהיה בו רגישות לסבל הזולת ולסבלו הוא, והוא ייוותר פעמים רבות, קול קורא יחידי במדבר האנוכיות של האדם השכלתני התועלתני שהשתלט לנו על העולם.

כאשר האדם נדחף מתוכו, ותנאי החיים מתאימים לכך, הוא יחווה תביעה פנימית בלתי מתפשרת להתפתח אל המימד הבא, זהו מימד הדרש, מימד האיכפתיות לחיי הזולת. מרגישות לרגש הוא יתפתח לשלב של רגישות לזולת. הבטן שלו תתחיל להגיב, הוא יחיה כבר במימד הדרש, מימד הדרישה לתיקון עולם. הבטן של האדם הזה תגיב מיידית לכל עוול מוסרי, חברתי, ולא תוכל לשאת את הסגידה לאלילי הכוחנות, הדתיים ושאינם דתיים. האדם הזה לא יוכל לשאת אגואיזם ופולחן אישיות. איש הבטן חי את חיי החברה והלאום והבינלאומיות ממקום של הזדהות עמוקה עם הסבל האנושי. זה אדם שלא יכול לעמוד מן הצד, אל מול פשעים ופושעים המנצלים את בני האדם, וקוראים לזה בשמות מפוצצים כמו כוח אדם, משאבי אנוש, תשומות אנושיות וכלכליות. זהו אדם שאינו עושה שקר בנפשו, ומדלג על שלבים בהזדהות שלו עם האדם באשר הוא אדם. זהו אוהב אדם אמיתי, שאוהב את המשפחה שלו, את השכנים שלו, את הקהילה שלו, את העם שלו, את המרחב בו הוא חי, את הארץ בה נולד, לאחר מכן את העולם ואת האנושות. זה אדם שישנא תכלית השנאה כל מי שמנצל, אונס, מתמרן, רוצח, מוחק, כל אדם אחר, או כל לאום אחר, באשר הם כאן איתנו במסע החיים.

השלה הבא בהתפתחות, הוא כאשר האדם נדחף אל מימד הסוד, הוא מימד היצר. בשלב הזה מגלה האדם את עוצמתו של הגוף הקדוש אליו נולדנו. האדם הזה נעשה מודע לעוצמה האטומית של הגוף והמיניות שבנו. זהו מסע בתוך יער גשם עבות מלא חיות, מכל הצורות והמינים, ויהיה עליו למצוא את דרכו למיניות וגופניות בקדושה. נשימה, תזונה, זוגיות, הורות, כושר גופני, אמנות ותרבות, הם כולם תגלית אחת גדולה, שפותחות באדם דיבור אל רבדים בתוכו ובחיים עצמם, מתוך קריאה מהממת לתיקון העולמות כולם, והשראת שכינה בכל חלקי המציאות, מתוך הקשבה פנימית, שלא יכול להיות בה שיח המוני, אלא מפגש אישי ייחודי עם כוחות החיים עצמם, כגבר מול גבריותו, כאישה מול נשיותה, במקומות הכי אישיים שאפשר. זוהי הלידה שעומדת כעת לפתחנו, מאתגרת את כולנו, ומזמינה אל חיינו תורת חיים אמיתית וחיי קדושה.

סוד החיים הוא עץ החיים. אנו צמאים לקומה שלימה של חיים. להארה החיים כולם, על כל רבדיהם, באור הכוח העליון, באור השם יתברך, הדוחף אותנו עוד מעץ הדעת טוב ורע, אל עץ החיים הנצחיים.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל