שפעת

החורף מביא איתו את המילה וויראלי , ואנחנו מנסים לשרוד מוויראלי לוויראלי אחר

אם יש משהו שאני שונא בחורף, זה את המיקרובים שנלווים אליו. נכון שיש כל מיני חיסונים שאמורים לספק הגנה נגד מכת המיקרובים, אבל מניסיוני הרב זה לא ממש עובד. לפעמים, זה אפילו מזרז את השפעת להגיע ולבקר אצלי בגוף, ואז כשאני הולך לרופא, הוא מסתכל עליי ואומר "זה ויראלי" (נראה לי שכל מה שנראה לרופאים לא ברור הופך מיד לוויראלי).

אני יודע שאני גבר, וגברים הם חסונים וחזקים. מתארים אותנו ככאלה שמסוגלים להילחם במלחמות ואפילו לנצח. כל זה נכון, אבל כשהשפעת נכנסת אליי לגוף, פתאום אני מרגיש כאילו אני הופך לעיסה מגעילה של גבר, סוג של במבה רטובה ונפוחה (במבה אדומה). אני הופך מאדם חזק וחסר רחמים לאדם חלש ומלא רחמים עצמיים, כזה שהולך שפוף ומצפה שיחד עם השפעת, הסביבה הקרובה תהפוך למרחמת וסובלנית כלפיי. אני אפילו שולח רמזים שאני חולה- אני מתעטש בקול רם, מקנח את אפי ברעש רב, ומשתעל גם כשאני בכלל לא צריך. אני אפילו נוגע בעצמי לבדוק אם אני חם (לא, לא מה שחשבתם, סוטים! ).

כשאני חולה אני מנסה כל כדור אפשרי שיעזור לי להילחם בשפעת... מתחיל מזה של הלילה, עובר להוא של הבוקר, מחליף לכדור של הנזלת ושוב עובר לזה שמעביר כאבי ראש במהירות...כמעט הגעתי לכדור שמצמיח שיער, וכמו האחרון- כולם לא יעילים בכלל.

הלילות הופכים להיות קשים, ואני מתקשה להירדם. אני מנסה לנשום מהפה, אבל זה לא מצב טבעי (אלא אם נמצאים בעומק הים). בלילה כשהפה פתוח, אני מוצא את עצמי נותן מקום מחסה ליתושים ולזבובים, עד שמבלי שאני מרגיש- פי מתייבש, השפתיים מתייבשות ואני מתעורר כמו שד .

להיות ער בלילות זה סיוט משל עצמו... לפעמים מתעוררים היישר לתוך בריכת נייר טישו שמכסה את המיטה מכל עבר, ואני שוב מוצא את עצמי מתהפך מימין לשמאל, עדיין מחפש את הזווית שתאפשר לאף שלי לנשום כמו שצריך. אבל שוב- השפתיים מתייבשות, האף אדום, חצי פנים מרוחות בווזלין ואני מתבונן במראה ומזכיר לעצמי ליצן מסרט מפחיד או כוכב פורנו לפני תנוחה חדשה שמצריכה דיוק מינימלי ושימון מקסימלי.

גליל נייר הטואלט שלידי גולש מכל צדיו, עמוס בכמות אדירה של ניירות קטנים שהצלחתי לדחוס בתוכו (אני חושב ששברתי את שיא גינס), ואני כבר משתגע במיטה שהפכה לסוג של מגורים בשבילי ביומיים האחרונים. בשלב מסוים, כשהבנתי ששינה לא תהיה פה, ב-4 לפנות בוקר, בקור של מינוס 3, קפוא מקור, החלטתי לקום ולהכין לעצמי כוס תה חמים (הרי אף אחד לא יכין לי אם אני לא אקום). האמת, ניסיתי להעיר את כל אנשי הבית בשביל תה. מה לא עשיתי? התעטשתי חזק, השמעתי קולות של כלב מיוחם עם עצירות קשה, אבל כלום... אף אחד לא שם עליי... וככה התהלכתי בבית כאחוז טירוף, גורר את שרירי הגוף המיואשים לכיוון המטבח, ותוך כדי שמתי לב שהקול שלי נהיה קשה וצרוד. הרגשתי כבר עייף ושבור מכל הסיטואציה הזאת.

אז אחרי שלגמתי שתי כוסות תה, עצרתי בשירותים, וגם שם, לא נעים לי לתאר לכם איך בדיוק הוצאתי את כמות התה ששתיתי בימיים האחרונים... כמות שיכלה בקלות למלא את הכינרת בחזרה לקו האדום פלוס. חזרתי למיטה, בצעדים כבדים מלאים בייאוש ודחפתי את האוטריוין לאף. שוב, לא נעים לי לתאר לכם איך הכנסתי כמות ענקית של חומר לכל נחיר, אבל אני רק יכול לספר לכם שהרגשתי שהדבר היחידי שנפתח אצלי הוא האונה השמאלית של המוח. אז כמו נרקומן, גם אני התחלתי לשאוף ישר לתוך האף כמעט בכל שעה עגולה שפריץ של אוטריוין. ושוב, התוצאות בערך כמו הגשם בחוץ- טפטוף שלא פוסק .

אז מכיוון שחורף וכולם חולים, החלטתי ללכת לעבודה חולה (כן, כן, אני יודע שאסור). בכניסה לאולם עברה השמועה שאני חולה, וכמעט כולם סירבו להיתקל בי. הדלתות נסגרו בפניי בהנהלת חשבונות, במשרדים השכנים, ואפילו בכניסה למטבח הוצב שומר שמנע ממני את הכניסה למטבח- החדר האהוב עליי (בגלל ישראל). רק משרד הקבלה היה המקום היחיד שקיבלו אותי בו יפה, מור הפקידה (זאת שמתקנת פה את השגיאות שלי...), הכינה לי תה בחיוך ובאדיבות, משתי סיבות עיקריות- האחת גם היא הייתה חולה בשפעת, והשנייה גם ככה היא קמה להכין לעצמה תה, אז מה אכפת לה להכין גם לי? (בסוף יצא לה תה קר, אבל היא חולה אז וויתרתי לה...).

במשרדים, כמעט כל קליינט נכנס והבין במהירות שאני חולה (טוב, זה לא קשה לזהות אף אדום, ואדם שמקנח את אפו ללא הפסקה, מטושטש וחלש), ולאט לאט הרגשתי כולם מתרחקים ממני עם הכיסא, טיפה ועוד טיפה, עד שבסוף הפגישה הם כבר היו בחדר השני ודיברו איתי דרך הדלת .

הדבר שהכי מקומם אותי בלהיות חולה זה הטיפים של האנשים... פתאום כל אדם שני שמבין שאני חולה נותן לי את מיטב תרופות הסבתא... פעם אחת מציעים לי לנסות תה עם נענע ולימון או חלב ודבש. אפילו הציעו לי לנסות חלב אם (דווקא רעיון גדול, מעניין איפה מקבלים מנה?). עוד עצות כאלה ואחרות שקיבלתי היו מקל קינמון במים חמים , חומץ חם על המצח, מרק עוף, מרק בצל עם ברנדי, כוס וויסקי בתוך תה (אני רק יכול להגיד לכם שזה ממש עזר לי- בעיקר כי נרדמתי שיכור בתוך שניה).


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל