סודו של פורים

סוד הנסירה

לחבריי וחברותיי היקרים לי מאוד !!
בפורים אנו לומדים שהכל בהשגחה פרטית אפילו כשיש הסתרה בתוך הסתרה.
רבי נחמן מברסלב בן פייגא ושמחה זיע"א זצוק"ל מלמדנו מהי הסתרה שבתוך הסתרה.
הסתרה רגילה היא הסתרה שבה נוכחות השם יתברך מורגשת, אך אינה מובנת, כי היא היפך ההיגיון. היא איגיון. היא כאוס.
הסתרה בתוך הסתרה, היא כאשר האדם כלל אינו מודע לכך, שיש הסתרה.
כלומר, מבחינתו, אין הרגשה של נוכחות השם יתברך, ולכן איש הישר בעיניו יעשה. כל דאלים. גבר.
הרב החלבן, הרב הגדול הצדיק חיים הכהן שליט"א, מלמדנו בדברי תורתו לפורים סוד גדול.
הרב הכהן, מביא את דברי האריז"ל על מהות פורים. הוא מדבר על סוד הנסירה.
על פי האריז"ל, מגילת אסתר מספרת לנו על הגלות, שהיא נסירה.
כלומר, עם ישראל במעמד הר סיני היה במצב של אחור באחור.
משמעות הדברים היא, שהיה חיבור בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, בכפייה.
הקדוש ברוך הוא מלך על עם ישראל, באיתכפייא, הוא כפה את הטבע בעשרת המכות ובקריעת ים סוף.
הקדוש ברוך הוא כפה את הטבע של עם ישראל, באמצעות מעמד הר סיניי, שהיה התגלות ניסית מעל הטבע.
כתוצאה מכך, הוכרחו אומות העולם, בעיקר מצרים, ועם ישראל, להיכנע בפני הרצון האלוהי, אשר התגלה בעוצמה אדירה.
ניתן אם כן, לכנות את מעמד הר סיני, כמעמד של מתן תורה. קבלת התורה לא היתה שלימה, כי לא היתה בחירה.
כך גם בחיי הפרט. מי שהוא בבחינת בעל תשובה טרי ורענן, הוא זוכה להתגלות ההשגחה הפרטית, על כל צעד ושעל.
אותו בעל תשובה, נמצא במצב של אחור באחור, למרות שהוא אינו חווה זאת כך. זהו מצב בו השם יתברך בחר בו.
לבעל התשובה אין באמת בחירה. הוא נמצא באורות גדולים שלמעשה כופים עליו, בנעימות גדולה, להיות יהודי ולחיות כיהודי.
כמו עם ישראל, בשלב מסויים, מכניס הקדוש ברוך את בעל התשובה, לאחר גאולה ראשונה, לגלות ארוכה.
הגלות הארוכה, היא בסוד הנסירה. הקדוש ברוך הוא מנסר את מצב האחור באחור.
הדוכרא, הזכר, שהוא אהיה אשר אהיה, נפרד מהנוקבא, שזו הנפש, שכינתא.
לא זאת בלבד, אלא שהדוכרא, נמצא בדורמיטא, בתרדמה.
ואז, הנפש הפרטית, כמו הכללית, נשארת ללא האיש העליון, נטושה ועזובה.
בעל תשובה שנכנס לנסירה זו, מאבד את התחושה שיש השגחה עליו.
עם ישראל, כמו גם עכשיו, נמצא במצב, שהשם יתברך יושן.
ממילא במצב כזה, מתגברים הדינים, כלומר, מתגברים האויבים הרוחניים והמעשיים.
אויבים רוחניים, הם מלאכים שמתלבשים במחשבות זרות, ומטרידים את האדם, עד שיגעון.
המלאכים הללו, משמיעים קולם, ואומרים לאדם, כמו גם לעם, שאין אלוהים.
לא זאת בלבד שאין אלוהים, אלא שאין אדם. זה קשור בזה.
מלאכים אלה, אומרים לו לאדם, שאין ערך אמיתי לחיי הפרט,
שהוא סתם מספר, גרגר אבק שכלא נחשב,
שהוא פונקציה בידי כוחי ועוצם ידי האנושי, העריצים, האלילים.
מכאן גם יאמרו לו לאדם, כמו גם לעם, אכול ושתה כי מחר נמות, במחלה, בתאונה, במלחמה, בטרור, ברשלנות.
כך גם הרגישו המשתתפים בסעודת אחשוורוש, שאם אין אלוהים, אז קדימה למשתה היין, לתאוות ויצרים.
כך גם אנו רואים שעם ישראל, כיום, בעת התעצמות הנסירה, נמצא בשיא הקיטרוג, נשלט בידי כת עמלק וערב רב.
בעת הנסירה, נותרת הנפש לבדה. בודדה. עזובה לנפשה. תפילותיה וייסוריה לשווא. כך היא חווה את הנסירה.
ולכן, עקב התרדמה של הכוח העליון, מתקיימת נטישה של תורה ומצוות, של תפילה והתבודדות.
אלא שבעת הנסירה, מתעצמת הבחירה החופשית. כי אז, באמת יכולה הנפש לבחור בהיפך הרצון האלוהי.
יחד עם זאת, יכולה הנפש הפרטית, כמו הכללית, לבחור לעשות את רצון השם יתברך, גם במצב של גלות, של חושך גמור.
כאשר הנפש בוחרת בטוב, בישרות, בעשרת הדברות, בתורה ומצוות, בעיצומו של החושך, כשהמלך יושן, אז מתקיימת קבלת התורה.
כך היה בחג הפורים. היינו כולנו, בחושך גמור. יצאה גזירה של שואה, של השמדה טוטלית של עם ישראל, בעולם כולו.
ואז התייצב מרדכי היהודי שבנו, ועורר אותנו ללבוש שק ואפר, ויחד עם אסתר, קרא לנו להתכנס ולצום ולעשות תשובה.
כל זאת, עשו מרדכי ואסתר, בעת הסתרה שבתוך הסתרה. בחושך גמור.
ולכן, כאשר עם ישראל נענה להם, התענה ועשה תשובה,
ובחר בתורה ומצוותיה בעת חשיכה, התקיימה קבלת התורה.
ולכן, קוראים את המגילה בלילה. כי בחרנו בנותן התורה,
בחרנו בתורה ומצוותיה, בחשיכת הלילה של הגלות הנוראה.
ואז, התגלה לנו, שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, יש אלוהים חיים.
התגלה תוך כדי התהליך הגלותי, שהשם יתברך שולט בטבע, בתוך הטבע.
התגלה שבתוך התאוות של אחשוורוש וזוגתו ושתי, כבר רקם הכוח העליון את הגאולה.
התגלה שבתוך הפוליטיקה הכוחנית והרצחנית והאכזרית, של המן ימש"ו ואחשוורוש, נולדה הגאולה.
התגלה שבתוך המרד של אומות העולם ושל העם היהודי בעת המשתה, שתל השם יתברך את מפתח הגאולה.
מגילת אסתר, היא מגילת ההסתר, אשר באה ללמדנו סוד גדול, בעיתות הנסירה, בעיתות חושך גמור, לפרט ולכלל.
היא מלמדת אותנו, שהחומות החוצצות בינינו לבין השם יתברך, הם חומות של תקווה. הם חומות של אהבה.
ואחר כך, לאחר הנסירה, באה עת דודים. באה העת של פנים בפנים. הזכר והנקבה מתאחדים בברית נצח נצחים.
הזכר אשר נטש את הנקבה, לגורלה, ולמרות זאת, נשארה נאמנה לו בכל ליבה, ובכל אשר לה, כמיטב יכולתה, אזיי הוא שב אליה באהבה כפולה.
הנקבה אשר ננטשה, לגורלה, גילתה כי גם בעת הנטישה, בעת אשר היתה למשל ולשנינה, ללעג וקלס, תמיד היה עימה אישה, במסתרים.
אז יימלא שחוק פינו. רק אז תהיה שמחה. רק כאשר תסתיים הנסירה. כאשר יהיה שוב חיבוק של מעלה ומטה. פנים בפנים.
ובינתיים, כל עוד נפשי בי, כל עוד נפש יהודי הומיה, הריני בוחר באמונה, באהבה, בטוב ובחיים.
כי מי שנמצא בחושך, יהודי בחושך, מבין היטב את דבריו של הרב חיים הכהן.
כי מי שנמצאת בחושך, נפש יהודיה הומיה, מבינה היטב את סוד הנסירה.
ובעיצומה של החשיכה, נרים כוסית לחיים, נשתה לחיי הדורמיטא.
ניכנס למקום בו הסתלקה החכמה והבינה.
ואז, נזכה להתפלל לקבל את הדעת הזו. את הסוד הזה.
נתפלל למוחין כזה, לדעת שהשם יתברך נמצא בהסתרה שבתוך ההסתרה.
נתפלל לסבלנות, סובלנות, אורך רוח, ולחברות אמיתית, כי בלעדי זאת, החושך ממית.
נתפלל שהחושך הזה ייגמר מהר. נתפלל שהשם יתברך ישים קץ לחושך.
נרקוד יחד. נשיר יחד. נאכל ונשתה בסעודת מצווה. בתוך החושך הזה.
נגיד תודה לכוח עליון, אוהב מבין איכפתי ומתחשב. שממתין לנו.
נודה לו על כל החסדים, קטנים כגדולים, הנעשים בהסתר פנים.
ונאמר ונקרא בקול גדול: היגלה נא, ופרוש עליי סוכת שלומך.
כי אין עוד מלבדך. כי תעיתי כשה אובד בחשיכה, וכשל כוח הסבל.
בצאתי לקראתך - לקראתי מצאתיך


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל