הלאה הפתיחים: "מה חדש?" "מה הולך". ברוך הבא ל-"מה שלומך האופטימי"

חברים יקרים, מפעם לפעם אתם שואלים אותי "מה חדש?", ותמיד זה מצחיק אותי, ממש להתפקע...מזתומר'ת : "מה חדש?", אני בן שבעים ושבע, שבעה חודשים ושבוע ימים, איזה חדשות אתם מצפים שיהיו לי?: אישתי ילדה לי עוד ילדה? קניתי אוטו חדש אפילו שהרישיון שלנו נלקח? היום נעשיתי בריא והפסקתי ללכת לקופת-חולים?

יחי הפתיח החדש לכל פגישה: "מה שלומך האופטימי?"

בה' - ‏יום שני כ"ט אדר תשע"ז ‏27/03/2017
הלאה הפתיחים: "מה חדש?" "מה הולך". ברוך הבא ל-"מה שלומך האופטימי"
חברים יקרים,
מפעם לפעם אתם שואלים אותי "מה חדש?", ותמיד זה מצחיק אותי, ממש להתפקע...מזתומר'ת : "מה חדש?", אני בן שבעים ושבע, שבעה חודשים ושבוע ימים, איזה חדשות אתם מצפים שיהיו לי?:
אישתי ילדה לי עוד ילדה? קניתי אוטו חדש אפילו שהרישיון שלנו נלקח? היום נעשיתי בריא והפסקתי ללכת לקופת-חולים? הקרקפת שלי הצמיחה שיער חדש והפה שיניים חדשות? טוב. נגיד שקניתי לי זוג מכנסיים חדשות וכאשר אתה שואלים "מה חדש?", ארוץ לארון-הבגדים החום שבחדר השינה שלנו ואבי לכם את המכנסיים החדשות על קולב פלסטיק שחור ובעודי רץ במסדרון בין חדר השינה לסלון אני מריע:
- "אשתי קנתה לי מכנסי חקי חדשים, אשתי קנתה לי מכנסי חקי חדשים"...
אני נכנס לסלון מנפנף במכנסי החאקי שהתקמטו מהלחץ של מכנסים ישנים שאין לי לב לזרוק אותם, ועיניי בורקות כעיניי בן שבע-עשרה שרץ לספר-לחברה שהלילה הוא היה עם בת-שבע במסדרון החשוך של בית-הספר השכונתי, ושם היא נתנה לו עד הסוף...
אבל באמת מה שהיה שהם באמת נכנסו לחצר בית-הספר מבעד לחור בגדר, ושם על הרצפה הוא חיפש את המבוא-הקדוש והלה כמו לטאה חמקמקה זז לצדדים ולמטה-למעלה אבל זה לא נשאר יציב וממתין למה ששני הצעירים רוצים אבל מפחדים מהמפגש הראשון הזה.
טוב. הגזמתי בתיאור-המושחת... הזה, במציאות שלנו במפגשים שלנו החברה רואים מה חדש אצלי, משפילים עיניהם הדומעות לרצפה ונזכרים שאצל אחד תחתונים-חדשים זה אירוע, ואצל השני החדש הוא זוג-משקפיים בי-פוקאליות הם אירוע שמיותר להתהדר בו.
חברים, בואו נודה, לנו אין שום הזדמנות לחוות אירועים חדשים.
לא. אנחנו לא מסכנים.
בלמעלה משבעים שנות חיינו ראינו כל-כך הרבה, חווינו כל כך הרבה, ונסענו כל כך הרבה שפשוט לא נשארו עברנו דברים חדשים... אז בבקשה, כשאתם רואים אותי, או מדברים איתי באחד מעשרות הדרכים לתקשור אלקטרוני, תתחילו את השיחה שלכם איתי במילים אלו:
- "שלום יגאל, מה שלומך האופטימי?"
o מה...
o מה???
o למה אתם מסתכלים בי כאילו נפלתי על הקרחת שלי...?
o מה?
o אתם לא יודעים מה זה:" מה שלומך האופטימי?"
o מה? אתם שואלים אותי "מי שואל שאלה אינפנטילית כזאת?"
כן... כן...אני יודע. מקובל לשאול: "מה שלומך?". אבל תגידו את האמת, האם אתם באמת רוצים לדעת שיש לי "זליגת-דם מהטחורים שלי אחרי שאני מבצע שיוף מכני לוואדי שבין שני הישבנים שלי? או אולי אני צריך לספר לכם שאשתי סובלת מגזים כל כך חימיים שהיא חייבת לישון בסלון מפני שבחדר השינה אני לא מניח לה לפתוח את החלונות כדי שה"אטמוספרה-החיצונית" תתערבב עם ה"אטמוספרה-הישבנית" שלה ובכך למנוע למחרת מודעה בעיתון:
"החברים "הוא והיא" נפטרו בנסיבות טרגיות בחדר השינה שלהם... "
חברה' בואו נודה על האמת:
1. לנו, בני השבע-עשורים פלוס, אין אירועים חדשים בחיינו.
2. לנו כבר אין אפילו סקס עשיר בסגנון "כל שנה נכד..." מפני שבגילנו גם הילדים שלנו כבר לא ילדים...
3. הדיבור על מחלות, תרופות, בתי-חולים ולוויות הוא "בבזבוז זמן מחליא'.
4. לכל שיח צריך פתיח ולכן: הפתיחים: "מה-נשמע, מה-חדש, ומה שלומך הם משהו אנכרוניסטי (מיושן), וביהדות מקובל "וישן מפני חדש תוציא" והפתיח: "מה שלומך האופטימי?" משרה מייד אווירה טובה, אופטימית ואינטימית בין השואל והנשאל.
סיכום:
אז חברה, זורקים לפח את כל הפתיחים הישנים לפך ההיסטוריה ומהיום כל מפגש אינטימי מתחיל בפניה "מה שלומך האופטימי?".



כל הזכויות שמורות למחבר: יגאל בור.

יום שני 27 מרץ 2017.


ובלי קצת ישראליות מציאותית
אי אפשר...









בויכוח הפנימי בין אנשים ישרים (לא הפולטיקאים) על שאלת שתי מדינות לשתי עמים,
צריך לשאול בקול רם ורצינות רבה: מה מניע את המדינות הנוצריות לדרוש שמדינת ישראל תפקיע מהמעט למען מי שרק הפליטים שלו באירופה הם שישים מיליון.
יש לשים לב שתוספת של כ-6000 קמ"ר מארץ ישראל, זה אפס לשטח של מדינות האיסלאם במזרח התיכון. לא השטח נדרש מאיתנו, השמדתנו נדרשת מאיתנו.
הנוצרים מבינים שהאיסלאם הקיצוני הוא שיכנס לשטח שיגזל ממדינת ישראל, ולישראל יהיה בלב ליבה את פצצת הרעל האטומי של הקיצוניות האיסלאמית.
הנוצרים יודעים שהאיסלאם הקיצוני יודע להרוג, לשרוף, לאנוס, לקבור חיים, אבל הוא לא יודע לשלוט.
ראו את הכאוס הנוראי בארצות האסלאם, שהנוצרים רוצים להעשיר
בשטח ששייך להיהודים עם קושן אלוקי שנמצא בכתבי-הקודש הנוצריים והמוסלמים, כציטוטים מהתורה.

בשביל מה הנוצרים רוצים ויתור יהודי לשונאי הנצרות היחידים בעולם.
האם איזה שהוא רוח-הצדק-האלוקי נחה עליהם?
לא. הם מחשבים לעצמם שהאיסלם ישמיד את המדינה היהודית, והם יופיע כמצילי היהודים שישארו בחיים והם יעבירו אותם לדיונות של מצרים
ואסיה. וכאשר זה יקרה, הם יכריזו מלחמת צדק לשיחרור הארץ הקדושה מהורגי היהודים, ותוך כמה ימים ארץ הקודש תחזור להיות ארץ הקודש רק של הנוצרים.

אני מניח שיהיו כמה שיואמרו שאני הוזה חולה, אבל אני מאמין שמי שראשו ועיניו יעבדו כהלכה, יגיע למסקנות שאני העלתי למלעלה.
תודה על הקריאה,
המחבר:יגאל בור.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל