הדרמה הרעיונית של התקומה

מהפכת הריבונות של העם היהודי נולדה ממלחמת תרבות בין היהדות הפתוחה למודרנה ליהדות הרבנית הסגורה באורתודוקסיה. הפתוחה הקימה מדינה כדי לנרמל את הקיום הלאומי. הסגורה, שהתנגדה בראשונה, מזה 50 שנה רואה בה פרוזדור לגאולה האלוהית. מלחמה זו קיימת אתנו בלא סימטריה: נאמני הפתוחה נילאים. נאמני הסגורה בלתי נילאים כנגדם.

מהפכת הריבונות של העם היהודי נולדה ממלחמת תרבות בין היהדות הפתוחה למודרנה ליהדות הרבנית הסגורה באורתודוקסיה. הפתוחה הקימ

יש או אין אלוהים – יש רק תודעה אנושית
צבי י' כסה

מהפכת הריבונות של העם היהודי נולדה ממלחמת תרבות בין היהדות הפתוחה למודרנה ליהדות הרבנית הסגורה באורתודוקסיה. הפתוחה הקימה מדינה כדי לנרמל את הקיום הלאומי. הסגורה, שהתנגדה בראשונה, מזה 50 שנה רואה בה פרוזדור לגאולה האלוהית. מלחמה זו קיימת אתנו בלא סימטריה: נאמני הפתוחה נילאים. נאמני הסגורה בלתי נילאים כנגדם.
"הארץ" פרס דיון במחלוקת. שלמה אבינרי חושש מחילוניות חלולה. יגאל עילם כתב על הישראלי הריבוני. רוגל אלפר כתב בגנות האמונה באלוהים. עוזי ברעם חלק עליו. מנחם בן מנסה להוכיח שיש אלוהים ושומסקי נע בין השניים. ורם פרומן לוחם לחינוך חופשי. אני מבקש להציג תפישה של הישראלי החופשי שישראליותו היא יהודיותו העומדת על "סלע הבראשית".

בכורת התודעה האנושית היא הדבר הממשי

אני מטיל ספק בכל, אמר דקארט. אך איני יכול להטיל ספק בהטלת הספק. לפיכך "אני חושב, אני קיים". זה סלע בראשית. ואני בעיקבותיו: מהו הכלי (האפליקציה) באמצעותו אנחנו חושבים עולם? - הוא התודעה האנושית. לולא זו מי יעיד על קיום הדברים. כל מה שקיים הוא מה שהתודעה האנושית מחילה על העולם: זה הר וזה עץ. זו אמת וזה שקר. זה גדול וזה קטן וזה הזמן. מושג הקיום הוא משל התודעה האנושית הקודמת, לכן, לקיומו או אי קיומו של אלוהים.
"בתודעה האנושית – אנחנו והעולם קיימים". זה סלע בראשית! ומאין התודעה האנושית, שואל דתי, אם לא מאלוהים? שאלת קיום אפשרית רק מהתודעה האנושית הקודמת לאלוהים. התנ"ך מלא את היזקקותו להכרה שלנו בקיומו.

וכאן מתפלגים הזרמים – החופשי והדתי - הריבוני והרבני.

המאמין בקדימות האל מאמין שהוא נולד נושא תכלית. החופשי (חילוני) המקדים את התודעה האנושית לאלוהים בא לעולם כתקרית. אישה פגשה איש והוא נולד. תקרית ללא תכלית. פרופסור פלדמן הסביר שההבדל בין אחד לשני הוא בהרכב החלבונים. ואלה לפליאתנו מְחָיִים תודעה אנושית ההופכת את התקרית לתכלית. וזה מותר האדם. הוא יוצר את תכלית חייו (זהו "ותחסרהו מעט מאלוהים"). הוא מקור הסמכות לבחון, להעריך ולשפוט את ההוויה ולפעול על פי מושגיו.

האדם הריבוני מקור הסמכות

להכרת הדבר הגיעה האנושות במאה ה – 17. הפילוסוף ג'והן לוק, בהיפך מהובס, קבע שבני האדם רשאים להפקיע מהשליט את הסמכות שמסרו לו. ומכאן "האדם הריבוני כמקור הסמכות". המושג הזה הוא הטיל השלוח מהדת אל הנאורות והדמוקרטיה. ואצלנו מהרבני לריבוני - מהאורתודוקסיה הסגורה ליהדות הישראלית הפתוחה, שהיא דיסקט אחר.
הישראלי בן היהדות הפתוחה שהקים את מדינת ישראל
הוא בעל הסמכות לעצב את תכלית חייו וערכיו. לכל ערך בערכים יש התניה: חופש בתנאי שלא תפגע באחר; שוויון בתנאי שזכותו של אחר להיות שונה; שלום בתנאי שתיכון למלחמה; אמת בתנאי שמתקיים הספק וכו'. יש רק ערך אחד ללא התניה והוא ערך מעמדו הריבוני של האדם בעולם כמקור הסמכות והאחריות.
מטרת העל של היהדות הפתוחה הייתה לנרמל את הקיום היהודי. הזהות הלאומית והמדינה הם התנאי ההכרחי לפתרון בעיית היהודים ולחידוש כוח היצירה של היהדות במודרנה.
הישראלי שתכליתו להיות יהודי, מהי יהדותו – מה ירש מהציוויליזציה העברית ומהיהדות הסגורה, שמדינה לא הייתה בה, ומה הרפורמה הדרושה בתרבות ליהודיות המדינתית. איך עולים מתרבות רבנית של קהילות אל תרבות מודרנית ישראלית מדינתית. מהי היהודיות הישראלית?.

ההישרדות והייחוד

לכל יישות - וככזו למדינה - יש מטרת על כפולה: ההישרדות והייחוד
ההישרדות תובטח עם ממשל מתוקן באוריינטציה על המודרנה ברמות ההשכלה, המדע, הכלכלה, הצבא והמדיניות הראויה, אך מה יהיה הייחוד של מדינת ישראל ושל היהודי הישראלי החופשי? אין אדם סתמי. יש אנגלי וצרפתי ויהודי. וכל אחד בן תרבותו. הציוויליזציה העברית והדת היהודית, הגלות והחורבנות ההיסטוריים, מצד אחד, ומנגדם עלילות הציונות והתקומה, מצד שני. אלה מאגרי התרבות ליהודי הדתי הרבני וליהודי הישראלי החופשי. הזרם הרבני התרי"גי ייחודו במנהגי הדורות. הזרם הריבוני החופשי, בן היהדות הפתוחה, עליו המשימה הכפולה - להקים ולקיים משיבטיית הגלויות מדינה לאומית. לעצב בה את תכני ישראליותו היהודית המדינתית. היהדות הפתוחה משוחררת מהקורבָנִיוּת ייחודה בהסבת האוריינטציה אל ההווה והעתיד: הדור החי קודם לדורות שעברו מן העולם. מה שאמרו אבותינו מעניין ולפעמים מפעים. אבל, מה שחשוב הוא מה אנחנו אומרים ומה יאמרו ילדינו. בניגוד לסגורה, החדש מותר ומבוקש. בסוף הדרך לא שואלים אדם מה ירשת. זאת יודעים. שואלים מה חידשת בין לידה ומוות. החידוש עפ"י היהדות הפתוחה הוא שהישראלים כותבים את הפרקים העכשוויים של התנ"ך. זו הרפורמה שלא התחוללה באורתודוקסיה. המודרנה הייתה הטיל השלוח מהישן לציונות. המדינה היא הטיל השלוח מהציונות ליהודיות ישראלית מדינתית.
היהדות הפתוחה הקימה את המדינה כדי "לנרמל את הקיום היהודי" = עם בין עמים, מדינה בין מדינות. קץ הלבדד ישכון. ובא אבינרי (ולפניו יזהר סמילנסקי) ומזהיר מחופשי חלול. בתקופתנו זו סכנה כלל עולמית. מה יעשה הישראלי החופשי כדי שחששו של אבינרי יימנע או יצומצם? – הכל צפוי והרשות נתונה. יהודי/ישראלי פתוחה לו הדרך להשכלה הפונקציונלית לחיים מודרניים, ובו-זמנית לצלול "במתודולוגיה רודֵינִית" אל אוצרות התרבות העתיקים והחדשים שיצרו הדורות,

מתודולוגיה על פי שיטת רודֵין.

הפסל רודֵין, איך אתה עושה פסלים כאלה? - כה פשוט. לוקח סלע וזורק את המיותר. אוצרות הציוויליזציה העברית והיהודית הם הסלע שישראלי חופשי אמור לחשוף ממנו את עיקרי הבדולח שאדם ליברלי יכול בהתאמה לחבר אותם ליהודיות הישראלית הייחודית שלו. האמור הוא ברלוונטיזציה של היצירה הלאומית האנושית והחברתית והמוסרית בתנ"ך ובניגזרותיו – לציוויליזציה של "אנחנו מדינת ישראל". מהפכת הריבונות, הציונות הייתה מחאה נגד האורתודוקסיה ובעד חידוש כושר היצירה לכתוב את הפרקים החדשים בתנ"ך בקונטורים של מודרנה מדינתית חברתית::
• היהדות פתוחה – היהודים קובעים את גבולות תרבותם
• התפוצה קיימת – אתה אמורה המדינה למצב את הייחוד היהודי האנושי בארנה העולמית
• המדינה מחייבת – לחוקה, להפרדת הדת מהממשל, לאזרחות ולשיוויון לכל תושביה בכל תחומיה
• השלום הוא היעד – הוא ההוויה הלאומית הנורמלית להישרדות ולייחוד
• החברה היא שדה היצירה של היחיד – מודרנה עם סולידריות בחברה של כולם (המדרשה לציונות חברתית)

מדינת ישראל ייחודה בכך שהיא היחידה שהסולידריות החברתית היא לה מרכיב קיומי אסטרטגי.

היצירה הישראלית במאה שנות תקומה

ב - 3000 שנה אין דור שמגיע לקרסולי היצירה שחוללה היהדות הפתוחה בכל תחום - חידוש שפה וכלכלה וחברה ומדע וספרות ואמנות ושירה ומדיניות וצבא וגם בלימוד תורה. תביעת האדוקים מהחופשיים ליותר יהדות, מגוחכת. זהותו של אדם מעוצבת ממעשיו וממחשבותיו על מעשיו. מה שעושים האנגלים זו האנגליות. מה שעושים היהודים הישראלים זו היהודיות. ישראליותם היא יהודיותם.

הישראלים החופשיים לו היו להם מורים כמו שהיו לנו (בלא שרי חינוך דתיים) היו צוללים אל האוצרות של הציוויליזציה העברית ומגלים את גרעיני הבדולח האנושיים והפילוסופיים שבפרשנות שלנו הם רלוונטיים לחיי אדם מודרני במדינה דמוקרטית. הם ילמדו שדיזראלי דייק (לפניו שפינוזה) כשאמר בפרלמנט: "כשאבותיכם רעו חזירים אבותי כתבו את התנ"ך". אבותינו ! לו אמר שאלוהים כתב אין בכך רבותא. היצירה הנישגבה היא שאבותינו – בני האדם - בישרו לאנושות:
• אברהם את הצדק (השופט כל הארץ לא יעשה משפט);
• משה את חוקת המשפט (לא יהיה צדק בלי חוקה ומשפט);
• ישוע את החמלה (צדק ומשפט ללא חמלה הם מתכון לעוול).
צדק – משפט – וחמלה – שלושה עמודי התווך לחברה שראוי לחיות בה.

הסגורה סוגרת על הפתוחה

היה מאמץ אדיר ביישוב לרלוונטיזציה של התנ"ך ויצירת הדורות לתרבות היחיד והפרהסיה במדינה מודרנית. וקמה תרבות יהודית ישראלית (להכניס להגדה את מדינת ישראל ומשה ולגרוע משהו משפוך חמתך). המאמץ הזה נקטע במלחמת ששת הימים. הניצחון הביא את המשיחיות וזו החזירה את חומרי הזהות של הגלות והחורבנות ההיסטוריים לדחוק את חומרי הזהות היהודיים/ישראליים של התקומה. ונקלענו לסכנה: היהדות הפתוחה הקימה מדינה ורק היא יכולה לקיים אותה מתוקנת ודמוקרטית.

שתי תרבויות - הסגורה והפתוחה - יצאו לדרך לפני מאה ועשרים שנה. ולפני 69 שנים הקמנו מדינה. לא בעד או נגד האחת או השנייה אלא מי הנכונה והראויה לקיים את המדינה.

קטגוריה יהדות פתוחה יהדות סגורה
מקור הסמכות בני האדם, האזרחים חיצוני - האל
הגדרת הזהות לאומית דתית
בכורת הדור החי והבאים אחריו הדורות שעברו מן העולם
אוריינטציה על המקוריות על המקורות
יחס להיסטוריה בוחנים את העבר עפ"י ההווה בוחנים את ההווה עפ"י העבר
קדימות לשינויים לשמרנות
המדינה היא מדינה פרוזדור להיכל
מרכיבי הזהות ממפעל התקומה מהחורבנות ההיסטוריים
מול העולם עם בין עמים עם לבדד ישכון

ומה יש לעם ישראל בלתי אם מדינתו הלאומית הדמוקרטית. את תמציתה של התקומה ניסח ברנר:
"תחי העבודה העברית האנושית"


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל