מיטיב לכת: נחל שיאון: נוף דרמטי וירידה שלא שוכחים.

גם ללא מים בעינות שיאון, כדאי לטייל בנחל זה הטובל באחד מהדרמטיים ביותר מבין נופי ארצנו. באביב מתווספים בסביבתו מראות הפריחה השופעים מכל ומעצימים את חווית הטיול

אין על נוף נחל שיאון במבט מלמעלה

בתחומי ישראל החרמון מורכב משלוש שלוחות: המערבית – כתף שיאון, המרכזית – שריון, והמזרחית – חרמון, שמופרדות
ביניהן בנחלים (שיאון וגובתא). החרמון כולו מופרד מהגולן על ידי נחל סער. הגשמים והשלגים הרבים היורדים באזור
החרמון מחלחלים בסלע הגיר ופורצים לפני האדמה בעשרות מעיינות המזינים את מקורות הירדן והכנרת. התרוממותו
הענקית של קמר החרמון מעל השטחים שלרגליו מגדירה את גבולותיו באופן חד וברור : א . מורדותיו הדרומיים - מזרחיים
גובלים במישורי הבזלת של אגן דמשק . ב . עמק נחל שניר - החצבאני והמשכו הצפוני - מזרחי - ואדי אלפטר , מתווים את
גבולו הצפוני - מערבי של הרכס , עד לאזור סכר קרעון שבבקעת נהר הליטני . מכאן והלאה , לצפון - מערב , גובלים מורדות
החרמון בבקעת הליטני - עד כביש בירות - דמשק . ג . בדרום מתווה עמק נחל סער , היורד ממסעדה למעיין בניאס , את
הגבול שבין החרמון לגולן . מבניאס נמשך הגבול לאורך קו המגע שבין מורדות החרמון למישורי א - נחילה והכביש מצמת
שיאון לכפר העלווי אלע ' ג ' ר עובר לאורך קו הגבול הזה . ד . גבולו הצפוני - מערבי של החרמון עובר באוכף המבני של
ואדי א - זבדאני , המפריד בין רכס החרמון לרכס הרי מול הלבנון . שטחו של החרמון בתחום ישראל הוא כ - 50 קמ"ר .
הוא מתנשא לגובה מרבי של 2224 מ ' במצפה שלגים , שהיא הנקודה הצפונית - מזרחית הקיצונית בחרמון הישראלי ,
על גבול סוריה .

שלושה גורמים עיקריים עיצבו את נופו של החרמון : הטקטוניקה, תהליכי קימוט ושבירה, המסלע והאקלים. רכס החרמון
הוא קמר שהזדקר מעל סביבתו. תחילתו של תהליך זה היא בימים בהם נוצרו קימוטי "הקשת הסורית" בתקופות
הטורון והסנון (93.9 – 65 מיליון שנה לאחור) שבהם התקמטה מרבית שדרת ההר של ישראל כתוצאת משנה של
התנגשות הלוח היבשתי של אפריקה עם זה של אירופה. תנועת הלחץ האופקית שיצרה את קמר החרמון קימטה והרימה
את שכבות ההר לגובה של אלפי מטרים . כך נוצר אחד האלמנטים עזי התבליט בכל הארץ - רכס ענק המתרומם מעל
סביבתו לגבהים של 1000 - 1500 מטרים תחילה, כששכבותיו הגירניות נטויות בזווית חריפה ביותר למזרח ולמערב.
הקימוט האינטנסיבי הזה של החרמון לווה בתהליכי שבירה , התורמים אף הם לעיצובו של החרמון - עמקו העצום של
נחל שיאון , והמשכו הלאה לצפון - מזרח בבקע של א - שבעה - רשאיה - אלואד , מותווה לאורך אחד מקווי השבירה
הללו . שבר זה גם יוצר מדרגת ביניים טקטונית בין רכס החרמון לבקעת החצבאני שלמרגלותיו המערביות . זמן רב
לאחר מכן, בעת היווצרות השבר הסורי אפריקאי (החל מ 25 מיליון שנה לאחור) , שהוא כידוע שבר תזוזה אופקי בו
הלוח הערבי (המזרחי) נע יותר מהר מהלוח האפריקאי (המערבי) התווספה הזדקרות נוספת של הרכס, שאותה
מייחסים לפיתול ימני שחל בשבר באזור זה. כתוצאה מכך, נלחץ לוח אפריקה אל לוח ערב וגרם להזדקרות זו. בשיאו,
היה גובהו כ 4000 מטר אך בלייה נמרצת שחקה אותו הורידה אותו לגובה בו הוא מצוי כיום. ברוב שטחי החרמון נחשף
סלע גיר קשה מתקופת היורה (כ 140 מיליון שנה לאחור) , הרבה לפני יצירת השבר. סלעי הגיר הורבדו כאן בתקופות
הארוכות בהם כל האזור (ומרבית הארץ למעשה) הייתה מכוסה ים, בסדרה של הצפות חוזרות ונשנות. רק למרגלותיו
קיימת רב גוניות במסלע (כמו באזור מג'דל שמס) שבו נחשפים גם אבן חול, חוואר ובזלת. ככל שיורדים במדרון המזרחי
התלול עוברים לתקופות עתיקות יותר. המדרון המערבי מתון יותר ועם הירידה נשארים באותה שכבת סלע. מסיסותם
של סלעי הגיר הקשה במים גבוהה . עובדה זו , בצירוף כמות המשקעים הרבה על החרמון , עיצבה על פני החרמון את
הנוף הקרסטי המפותח ביותר בארץ . למעשה ניתן למצוא כאן את כל צורות הקארסט האופייניות: נופי טרשונים - שדות
של טרשי סלע גבוהים ומחודדים, בקעות קארסטיות - דולינות פזורות לעשרות במרחב כמו בקעת מן, עמק בולען ועוד,
מערות ומחילות המסה - מספר רב של מחילות קרסטיות , מערות ובהן משקעי גיר - נטיפים , זקיפים וכדומה - מסתתרות
מתחת לסלעי החרמון . אחדות ממערכות תת - קרקעיות אלו נתגלו ונחקרו ורבות עדיין נסתרות . יש קשר בין עמקי
ההמסה - דולינות - שעל החרמון לבין המערכות התת - קרקעיות הללו , באמצעות הבולענים - אותם "צינורות" ניקוז טבעיים
שבאמצעותם נבלעים המים שבדולינות אל תת - הקרקע . גורם ליתולוגי נוסף התורם לעיצוב הנוף בחרמון הוא קיומם של
מחדרים - דייקים - של חומר געשי אפור שפרץ לתוך סדקים . מחדרים אלו עוברים תהליכים הדרגתיים של בליה וסחיפה,
תוך פתיחה מחדש של הסדקים ברכס לפעולת המים ולעיצוב עמקי נחלים . כדוגמה לעמקי נחלים כאלה שהתפתחו לאורך
קווי תורפה של דייקים רכים וסחיפים , אפשר לציין למשל את " העמק הנעלם ", קטע מנחל ערער , קטע מנחל גובתה וקטע
מנחל שיאון העילי .

החרמון על שלוחותיו הוא האזור המכיל את הצמחייה הנדירה ביותר בארץ. יש כאן מאות צמחים שניתן למצוא אותם רק כאן,
מהם כמה שגדלים כאן באופן ייחודי ואינם נמצאים בשום מקום אחר בארץ ובעולם. לצד חורש ים תיכוני מפותח אפשר למצוא
בחרמון סחלבים חלקם נדירים כגון אצבעונית רומאית וסחלב סורי וכן יקינתון מזרחי, צבעוני החרמון, כחלית ההרים ועוד.
חלקם מינים צפוניים הנדירים מאד ממערב לירדן. זוהי תופעה מרתקת שכן הגם שאזור זה מקבל משקעים רבים בעונת החורף,
הוא למעשה אזור חצי מדברי במיוחד בחלקיו הגבוהים. מי המשקעים אינם נותרים על פני הקרקע או יורדים כנגר, אלא
מחלחלים ונעלמים מהר במעבה האדמה עקב הרכב המסלע כפי שהוזכר קודם. כתוצאה מכך, אין כמעט מעיינות ומקורות מים
קבועים ברכס. אמנם, המסלע בשמורת החרמון עשיר בתופעות קארסטיות ובכללן מערות נטיפים אך תלוי היכן. עינות שיאון
המצויים בנחל שיאון למשל למטה, נובעים רק בעת הפשרת השלגים למשל, אך למרגלות ההר פורצים מספר מעיינות גדולים
כגון חצביא, ווזני בנחל שניר והדן והבניאס. לצד מעיינות אלה גדלה צמחיה טיפוסית כגון פטל קדוש ערבה ועוד. לכן, הצומח
כאן ובכלל זה אותם מינים הגדלים רק כאן, הם כאלה שהסתגלו עם הזמן למעט מים בחלקים נרחבים של השנה , במיוחד
באזורים הגבוהים יותר.

יעד טיולנו בחרמון היה הפעם נחל שיאון ובו עינות שיאון השופעים מים בתקופה זו של השנה. אמנם, השנה היתה דלה יחסית
במשקעים באזור הצפון וכך אחרנו את המועד בו ניתן היה לראות מים במעיינות אלה בערך בשבועיים. אך גם שווה בהחלט
לטייל בנחל העמוק הזה, המותווה כאמור לאורך קו שבר. יש להביא בחשבון שהירידה לנחל קשה ביותר – לאורך השביל
המסומן שחור, היא תלולה ביותר ויש צורך לרדת מידי פעם ישיבה וכך לעבור קטע מסוים. בחלקה השני, לאחר חציית נחל
ערער והירידה ממזרעת דורה (ראה להלן) לנחל היא גם בתוך חורש סבוך ויש לחפש את הסימון כל העת ביער.

נחל שיאון הוא גדול הנחלים היורדים מן "החרמון הישראלי" אל צפון עמק חולה . בערבית הוא נקרא ואדי אלעסל ("נחל הדבש") .
ראשיתו של הנחל ברום של 2,380 מ', כקילומטר וחצי מצפון - מערב למצפה שלגים על יד מוצב "החרמון הסורי" שמעבר לגבול .
הוא נמשך לאורך כ - 4 ק"מ , בין כתף שיאון לשלוחת שריון , עד הגיעו אל צפון - מזרח עמק חולה - שם הוא נשפך לנחל חרמון
( בניאס ) ממערב לגבעת עזז . לאורך מרבית מהלכו חתור עמק הנחל בתוך קו השבר הגדול - שבר רשאיה - החודר לתוך
החרמון הישראלי מכיוון רשאיה אלואד והכפר א - שבעה . לכן גם מהלכו של העמק , מן הכניסה לקו השבר ועד עמק חולה , הוא
ישר למדי , בכיוון צפון - מזרח - דרום - מערב . עומקו של נחל שיאון בקטע שלאורך השבר מגיע ל - 500 - 600 מ', ומורדותיו
התלולים מכוסים יער נהדר של אלון מצוי , אלה ארצישראלית , ער אציל , כליל החרש , אדר סורי , אגס סורי ושזיף הדב . כן
מופיעים , באתרים נקודתיים , עצי ערער . בהמשך הערוץ בשנה שבה משקעים מרובים פורצים בעונת האביב בצלעו המזרחית של
הנחל , בגובה של כמה עשרות מטרים מעל לאפיק , מעיינות מים אדירים הצונחים בסדרת מפלים אל אפיק הנחל . אלו הם עינות
שיאון . מקורם במי הפשרת השלגים ממרומי החרמון , הזורמים במחילות קארסטיות לבטן ההר ובוקעים כאן בשפיעה יוצאת דופן .
זוהי הסיבה שבעונת האביב , אפריל - מאי , זורם פלג מים שופע מכאן , במורד נחל שיאון , עד עמק חולה . לצערנו, בשנה האחרונה
היה מיעוט משקעים כך שאנו לא זכינו לראות את עינות שיאון זורמים. מעט מדרום למעיינות נמצאים שרידי יישוב מן התקופה
היטורית , בחורבה הנקראת מזרעת כפר דורה . בעונת האביב מלווה את מורדות נחל שיאון פריחה מרהיבה של אירוס הגולן , אירוס
ארם נהריים , לוע - הארי הגדול , אחירותם החורש ומישויה פעמונית . לאורך נחל שיאון עובר שביל לא מסומן שראשיתו בעינות שיאון ,
שאליהם מגיעים שבילים מסומנים מכיוון הר כחל וכביש מעלה גדעון .

ירדנו לנחל שיאון עם השביל המסומן שחור (המבוטל זמנית) מהר כחל. תחילה חצינו את נחל ערער וטיפסנו למזרעת דורא, כפר סורי
נטוש מזמן מלחמת ששת הימים. כאל פזורים בכל המרחב. לאחר הפסקה שם, ירדנו לנחל שיאון. כעת , מכיוון שהירידה ארכה זמן רב
יחסית וממילא התחלנו מאוחר (בערך ב 09:30) , בחרנו מכאן באופציה הקצרה יחסית: הליכה במעלה הנחל
(שבה חולפים ליד עיינות שיאון) עד החיבור עם דרך 5 (הצבאית) וחזרה בעלייה בדרך זו לנקודת ההתחלה. במידה ומתחילים מוקדם
יותר (לפחות שעתיים קודם), אפשר לבחור באופציה הארוכה: ללכת לבקר בעינות שיאון ולחזור במורד הנחל עד נחל סנאים ולעלות בו
חזרה – זו האופציה הארוכה שכן נחל סנאים תלול וסבוך וגם כאשר מגיעים אתו לשביל המסומן אדום (שכבר למעשה סלול), צריך
לרדת משם לנווה אטיב על מנת לחבור עם רכב שממתין בסוף המסלול כיוון שאי אפשר להגיע עם רכב שאינו צבאי לחיבור של נחל
סנאים עם כביש זה.



הנה כמה תמונות אופייניות. בסוף הכתבה מופיע קישור לאלבום המלא. מפת המסלול מופיעה בתמונה האחרונה למטה.










יש צבעונים בשפע בדרך....




ויש קטעים בהם חייבים להתקדם רק על הישבן:



המורל היה גבוה למרות הקושי:



הנה מיכלי וענת מטפסות למזרעת דורה



הכרמליתים פורחים בחרמון בהמוניהם



הנה איילה ומיכל מתמודדות עם קטע התלול



מנוחה על גג המבנה המרכזי במזרעת א דורה


המשכנו לרדת והגענו סוף סוף לנופו הפראי של ערוץ השיאון



וגם אני הצטלמתי כאן, בשיאון:



עברנו את עינות שיאון היבשים אבל החבר'ה שמרו על מורל גבוה




מעלי ראיתי פרחי ואלריאן מרשימים:



פגשנו פה מינים רבים של צמחים ופרחים. למשל נתקלנו בהדופנין הציצית:



מפת המסלול:



לסיכום: טיול מעולה,למיטיבי לכת בלבד.

על מנת לצפות בכל התמונות באלבום, יש להעתיק את הקישור הבא לשורת הכתובת:

https://goo.gl/photos/fwKWprQEjYh7zU7R9


אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל