גַּם הוּא רָצָה לִחְיוֹת
גַּם הוּא רָצָה לִחְיוֹת
לָשִׁיר אִתָּנוּ שִׁיר בִּכְיוֹת,
וְלָשִׁיר מִתּוֹךְ שִׁירוֹן
שִׁירִים לְיוֹם הַזִּכָּרוֹן,
יָכוֹל הָיָה הוּא פֹּה לִהְיוֹת
לוּ לֹא הָיָה כֹּה פַּטְרִיוֹט.
תְּחוּשָׁה שֶׁלֹּא מַרְפָּה
וּבָהּ עָצְמָה וְגַם תֻּרְפָּה,
שָׁנִים לִחְיוֹת בְּלִי עִם
הַרְבֵּה שָׁנִים שֶׁל גַּעְגּוּעִים,
וְעַד לְגוֹבָה לֹא יָדוּעַ
הוּא גָּבְהוֹ שֶׁל גַּעְגּוּעַ.
לְיַד חֶלְקַת קֶבֶר עִם מַצֵּבָה
מַעֲלִים זִכְרוֹנוֹת וְחָשִׁים אַהֲבָה,
הָאֹפִי וְהַיֹּפִי לֹא הָפְכוּ הֵם לְאַיִן
נִצָּבִים כָּל הָעֵת, אֶל נֶגֶד הָעַיִן,
צְחוֹקוֹ הַטּוֹב וְהַחֵן
עֲדַיִּן בְּתוֹכֵנוּ שׁוֹכֵן,
אַךְ מֵאָז שֶׁנָּשַׁר מִתּוֹכֵנוּ עָלֶה
עוֹלָמֵנוּ חָסֵר וְהוּא לֹא מָלֵא.
בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן וּבְיוֹם הַשָּׁנָה
אֲנַחְנוּ כָּאן בַּחֶלְקָה הַקְּטַנָּה,
הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע עוֹד שָׁעָה
וְלַמָּקוֹם תָּשׁוּב דּוּמִיָּה,
וּבֵית הֶעָלְמִין הַצְּבָאִי
יִתְרוֹקֵן מִבַּקָּשׁוֹת "לוּ יְהִי",
אֶל בֵּיתֵנוּ נָשׁוּב בַּחֲזָרָה
וְנִזְכֹּר אֶת אוֹתָהּ הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה,
לֹא נִשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת תָּכְנָהּ
נָשׁוּב, נִתְבּוֹנֵן בַּתְּמוּנָה,
וְאֶת רֶצֶף שֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת
שׁוּב עֵינֵינוּ לֹא מוֹנְעוֹת.
לוּ לֹא הָיָה כֹּה פַּטְרִיוֹט
יָכוֹל הָיָה הוּא פֹּה לִהְיוֹת,
וְלָשִׁיר מִתּוֹךְ שִׁירוֹן
שִׁירִים לְיוֹם הַזִּכָּרוֹן,
לָשִׁיר אִתָּנוּ שִׁיר בִּכְיוֹת
כִּי גַּם הוּא, רָצָה לִחְיוֹת.
אֵין אֲנַחְנוּ שוֹכְחִים
שָׁרִים אֲנַחְנוּ וּבוֹכִים.
- - - - -
הִקְדִּים אֶת הַזְּמַן
הַשֵּׁמוֹת מְסֻתָּתִים בְּיַד אָמָּן
אֵין בָּם רָזוֹן וְאֵין בָּם שֻׁמָּן,
הַסֵּדֶר הוּא מוֹפְתִי
וְכָל שֵׁם הוּא אֵיכוּתִי,
אֲבָל הַתַּאֲרִיךְ אֵינוֹ רַחְמָן
הִקְדִּים הוּא אֶת הַזְּמַן.
לְכֻלָּם נוֹתְרוּ עוֹד שָׁנִים
יֵשׁ וְרָצוּ עוֹד בָּנוֹת וּבָנִים,
יֵשׁ מִי שֶׁחִלֵּק כְּבָר הַבְטָחָה
כִּי בְּקָרוֹב יָקִים מִשְׁפָּחָה,
וְצָעִיר שֶׁרָאָה בְּעֵינֵי צְעִירָה
נִיצוֹץ שֶׁחוֹלֵל בּוֹ מִן סְעָרָה.
וְאוֹתוֹ הָאֶחָד, שֶׁרַק בָּגַר אֶת הַנֹּעַר
וְהִתְכּוֹנֵן לְהַתְחִיל לַעֲשׂוֹת אֶת הַתֹּאַר,
וְזֶה, שֶׁעַל פְּסַנְתֵּר פָּרַט
וַחֲבֵרוֹ, שֶׁכִּמְעַט וְסִיֵּם דּוֹקְטוֹרָט,
וְזֶה הַבָּחוּר, שֶׁחִיֵּךְ בִּמְלוֹא פֶּה
וַחֲבֵרוֹ שֶׁטִּפֵּל בּוֹ, הָיָה כְּבָר רוֹפֵא.
כֻּלָּם...כֻּלָּם חִכּוּ לַבָּאוֹת
וְכֻלָּם רָצוּ, לִחְיוֹת עוֹד וָעוֹד.
וּמְסֻדָּרִים הַקְּבָרִים
כְּמוֹ בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים,
וּבְכָל הַקְּבָרִים הַחֲפוּרִים
נִמְצָאִים אֵין סְפֹר סִפּוּרִים,
נוֹשְׂאֵיהֶם בָּאֲדָמָה מֻנָּחִים
אֲבָל אֶת סִפּוּר חַיֵּיהֶם, אָנוּ לֹא שׁוֹכְחִים.
אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל קֶבֶר יָשָׁן אוֹ טָרִי
אֵין סוֹף פְּעָמִים, נוֹסִיף לְהַקְרִיא !
עַל כָּל אֶחָד וְאַחַת, כּוֹאֵב לָנוּ וְצַר
וְאָנוּ בּוֹכִים, עַל סִפּוּר חַיִּים כֹּה קָצָר.