אַכְזָבָה
רַק עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין אֶת הַפִסְפוּס
לֹא חָשַׁבְתִּי מַסְפִּיק, הָיִיתִי פַסְפוּס,
לָמַדְתִּי אָז בַּתִּיכוֹן
וְלֹא אֶת הַכֹּל הֵבַנְתִּי נָכוֹן.
נִשְׁלְחוּ אֵלַי רְמָזִים בְּלִי סוֹף
וְלֹא יָדַעְתִּי אוֹתָם לֶאֱסֹף,
לְמָשָׁל, כְּשֶׁהִפְרַעְתִּי וְלֹא נֶעֱנַשְׁתִּי
חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה דִידַקְטִי,
בַּמִּבְחָנִים לֹא כָּל כָּךְ הִצְטַיַּנְתִּי
אֲבָל הַצִּיּוּן הָיָה בּוֹמְבַּסְטִי,
תִּכְנַנְתִּי עֲבוּר הוֹרַי מִסְפַּר תֵּרוּצִים
וְהֵם חָזְרוּ מֵאֲסֵפוֹת הוֹרִים, מְאֹד מְרֻצִּים.
הֵטִילוּ עָלַי בַּתִּיכוֹן מְשִׂימוֹת
שֶׁרַק לְמִצְטַיְּנִים הָיוּ מַתְאִימוֹת,
הָיְתָה זוֹ בִּשְׁבִילִי חֲגִיגָה
לְהַצְלִיחַ מִבְּלִי לִהְיוֹת מְיֻגָּע.
סִיַּמְתִּי אֶת הַתִּיכוֹן בְּהִצְטַיְּנוּת
וְרַק אֶתְמוֹל נוֹדַע לִי, שֶׁהֶחְמַצְתִּי הִזְדַּמְּנוּת.
אֶתְמוֹל טֶלֶפוֹנִית קִבַּלְתִּי שִׂיחָה
שֶׁנִּפְתְּחָה בַּמִּלִּים: לְפָחוֹת תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי סְלִיחָה !
אַל תַּחְשֹׁב שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ טִרְחָה
לִהְיוֹת אַרְבַּע שָׁנִים מוֹרָתְךָ.
שִׁפַּרְתִּי לְךָ צִיּוּנִים
לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתָ מֵהַגְּרוּעִים שֶׁבַּבָּנִים,
כְּשֶׁהִפְרַעְתָּ, לֹא גִּלִּיתִי כְּלַפֶּיךָ טִינָה
וּמֵעוֹלָם לֹא הֶעֱמַדְתִּי אוֹתְךָ בַּפִּנָּה,
לֹא הִתְנַהַגְתָּ כְּמַלְאָךְ
וַאֲנִי תָּמִיד צִיַּנְתִּיךָ לַשְּׁבַח.
אֲבָל אַתָּה... אַתָּה הָיִיתָ אַכְזָבָה
לֹא הֶחְזַרְתָּ לִי, מֵעוֹלַם אַהֲבָה.
יָכֹלְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת בַּשִּׂיא
וַאֲנִי לִהְיוֹת... אֵשֶׁת נָשִׂיא,
שְׁנֵינוּ לֹא הָיִינוּ הַיּוֹם בַּמִּדְרוֹן
לוּ רַק קָרְאוּ אוֹתְךָ ...'מֵקְרוֹן'.