פיברומאלגיה - המחלה והטיפול בה

משתפת כאן בתגובה אותה כתבתי לחברים בפורום המטפל בנושא פיברומאלגיה. מי שהגיע אל דף זה ומכיר את המחלה - מוזמן לקרוא. מי שאינו מבין על מה ולמה - מוזמן לפיסקה האחרונה של הכתוב בה יש לינק לסקירת המחלה. יש ערך להקמת אתר מסודר לגבי המחלה מטעם משרד הבריאות - בו יאספו יחד כל הנתונים - כלים לריפוי ותמיכה חברתית. זו הזדמנות לעולם הרפואה לפעול מהר הפעם -ולרפא

תובנות על פיברו

אוריאל - בעקבות הבקשה שלך להעלות את המחלה למודעות - לומדת את ריפוי המחלה הזו ואשתף אותך בכמה דברים מעניינים:
א. האם ברור לנו כי יש קשר גוף נפש במחלות כרוניות וכי הביטוי הפיסי הוא ביטוי של רגשי נפשי המצריך טיפול? כי המדע מפספס בגדול מול המחלה הזו בכלים המדעיים הישנים... נכון לעכשיו התרופות עושות יותר נזק מתועלת! לכן כמו שאני רואה את זה - המחלה הזו שתוקפת חלקים גדולים בחברה היא כלי ללמד אותנו חברתית משהו שעלינו ללמוד והדחקנו. ריפוי.
יש חשיבות למהלך שעשיתם בו מעלים את המחלה למודעות ציבורית ומטפלים יחד. זה נותן כלים. מקווה שתספיקו להעביר את התובנות לציבור לפני שנתמודד עם דברים קשים יותר. רק עכשיו, השבוע, פירסמו גראפים של ירידה במספר נפגעי הסרטן ונשמנו לרווחה לשניה ורבע - וכבר מתמודדים מחדש. מחלות חדשות, החיים מלאי הרפתקאות : )
ב. כל מחלה נוצרת - יש בה תועלת כלשהיא. אני מבינה כי קשה להכילאת התפיסה הזו שלי אבל היא בסיסית לריפוי. מה נותנת המחלה לחולים? איך אפשר למלא את אותו צורך באופן שונה? ג. מצאתי וזה עדיין נחקר... קשר הדוק בין הפיברו ובין תפיסות {סלף אסטים} פגועות. פגיעה בבטחון הנפשי היתה טריגר חזק אצל כל מי שאני מכירה החולה במחלה. תבדקו את זה. החולשה וכאבי השרירים מגיעים בילד אין עם מחשבה מעגלית של השגה עצמית נמוכה וחוסר אונים מול תחושת "אני לא טוב מספיק" דיסוננס לאנשים שהם יכולים ותופסים עצמם כיכולים מאוד. אני מעריכה כי המחלה יושבת על קו התפר המחליש בין שתי האפשרויות וזה באמת מקום מאוד מיוחד לטיפול. לכן אני עדיין לא מוסיפה כאן פרטים. יש פרטים נוספים. יש לזה קשר ישיר לחברה בה אנו חיים ולכן המחלה תוקפת כפי שהיא ובמקומות בהם נמצאת. בדרך כלל קיימת התמודדות עם תפיסות חברתיות מסויימות.
לצורך ריפוי:
א. כדאי להקים מאגר מידע פתוח לציבור ובו סיפורי מקרה, מחקרים ושיטות טיפול תרופתי נהוגות על כל החסרונות והיתרונות שלהן. זה משהו שמצריך השקעה, אני מבינה, אבל הפרוייקט הזה הוא שיאפשר טיפול לכל אחד מהמטופלים.. השקעה חד פעמית תאפשר טיפול בכל חולה בעתיד - השקעה מוצדקת. אני מוכנה לתרום שעות הזנת חומר והקלדה אם יש צורך.
ב. ניתוק מגורם. הכרחי - למרות שרב החולים מוצאים את עצמם מסתחררים במעגלי מצוקה כי הבעיה הקטנה תופחת מאוד לאחר התפרצות המחלה המחלישה - ולכן הגורמים גדלים. אפשר לעצור את המהלך הזה באמצעות ניתוק תודעתי יומיומי מהתפיסות המחלישות ובחירה של סביבת חיים מרפאה. תשובת רוב החולים היא - "זה אי אפשר" - משולה לחולה חסר נשימה אשר יגיד אי אפשר להתאשפז ולקבל חמצן. לפני הכל ניתוק מגורם. לבחון כל מערכת יחסים ואם היא כזו הגורמת לחולה להתפרצויות של תחושה רגשית של חוסר אונים והערכה עצמית נמוכה לבקש שינוי ואם אין שינוי בין המשתתפים במערכת היחסים, לצאת למקום חדש עד החלמה. אחת הבעיות הקריטיות של החולים בפיברו היא שמירה על השגרה. חברים. העולם אומר לכם שזו לא הדרך... לא בכח, "לבנות שגרה מרפאה" זהו הכלי אשר עלינו ליצור. סביבה תומכת חברתית ונפשית היא צורך מהותי של נרפאים מפיברו {ובאופן פרדוקסאלי - האלמנט הכי פגוע ופוגע בחיי החולים - הן מערכות היחסים, הרי קשה לחברה להכיל את החולשה והקושי {במיוחד בחברה תחרותית מודרנית חסרת פשרות כלפי השונים, המתחמקים מעבודה - המוותרים לעצמם -} והנה חולה נאלץ להתמודד לבד מכאביו גם עם כל תחלואות תפיסות היסוד החברתיות.
ג. ריפוי רקמות. הפיברו היא מחלה פיסית. הכאבים הם אמיתיים - והתאים צורחים הצילו - {גם אם המדע עוד לא המציא את הכלי לבחון את עוצמת הכאב} מצאתי כי יש מספר דברים המשפרים באופן שלא ייאמן את מצב הפיברו וגם קיבלתי משוב מחזק לכך מחולים נוספים -
-א. תזונה. נכון שכבר נמאס לשמוע את הקשר בין תזונה לבריאות אבל הוא קיים. פחות מוצרי חלב פחמימות מתות וסוכרים מקלים את ההתמודדות של התאים עם סילוק חומרים מהגוף. מה שנכון לבריאים נכון על אחת כמה וכמה לחולים.
-ב. הרפיית שרירים. תמצאו את הדרך האפשרית לכם. טבילה במעיינות חמים - טיפולי עצמת רכות - אמבטיות עם לוונדר - התכרבלות תחת שמיכה עבה - כל אחד ודרכו - הרפיית שרירים עמוקה מאפשרת את מה שהכי חסר לחולים בפיברו - שינה עמוקה בריאה בה הגוף מנקה את חומרי הרעל המכבידים - זה א. ב. הטיפול השרירי העמוק. לכן יש אחוזים גבוהים כל כך של הצלחה בטיפול במחלה באמצעות שיטת גרינברג.
- ג. טיפול מערכת העצבים. טיפול בשיטות כמו דיקור עוזר מאוד. הוא משיב את המצב לאיזון וממילא מבטל את סימני המחלה. כך גם סוגים שונים של אוסתיאופטיה.
אני לא אשמע פופולארית באמירה הזו אבל - מומלץ מאוד לנסות ולטפל ללא תרופות על בסיס שגרתי. {לצורך העניין - טיפול הומיאופטי חד פעמי הוא נכון ולקיחת רסקיו יום יום היא שגויה...} התרופות הניתנות כיום לתסמיני המחלה הן מסוכנות ברמה כזו או אחרת. להערכתי החולה הראשונה בה פגשתי מטופלת במחלה הזו - לקתה בהתקפים אפילפטיים בשל התרופות אך אין לי את היכולת להוכיח מחקרית את האחריות התרופתית - במיוחד היות וחברות התרופות מטשטשות את התסמינים והנזקים בדפי האזהרות וזאת ע"מ למנוע תביעות חולים. גם גראס לא מומלץ בעיני. רפואי או לא רפואי - זהו מוצר יקר והשימוש בו אינו נח - בלשון המעטה - קשה להשגה, נכון לחוק כעת. אמנם הוא יוצר את הרפיית השרירים ומרפא, אבל כל חומר שאנו צריכים על בסיס יומיומי פועל נגדנו ולא לטובתנו. הצורך - הגורם לחולה להיות נצרך לתרופה ומפקיע מידי החולה את השליטה על בחירה לשימוש בתרופה, הצורך הזה פועל לרעת החולה.
לפי ההבנה כי מחלה באה ללמד אותנו משהו הנזקק לאיזון וריפוי - נתינת גראס - כפתרון יכול כל - מבטל את יכולותיו של הגראס לרפא. הגראס הוא צמח מסע, הוא אינו תחליף הנקה. יסלחו לי כל אותם גופים ומפעלים המתפרנסים ממכירת, שיווק וקידום מעמדו של הגראס. הפעם אני מוכרחה לומר את האמת. הוא עוזר אבל קושר את המטופל לקביים ולכן מתאים יותר לחולים סופניים מאשר לנשים צעירות שהן מהוות חתך עיקרי בנושאי המחלה. זה לא שאני נגד היתרים של משרד הבריאות... אדרבא, אם יש תרופה מקילת כאבים יש להתיר שימוש בה - אבל אני מציעה מצד האחריות האישית לריפוי לכל מטופל לבחור עבור עצמו שביל זהב בו הוא אינו יוצר התמכרות לחומר במקום מנוף לריפוי.
אנו נשמות של אור - יש לנו יכולת לבחור במספר ערוצים לריפוי החולי - ועדיף לבחור את הערוץ הנח. עד שיהיה מצב בו המדינה תגדל מרבדים של גראס לרפואה - אני ממליצה לחולים לא להתחיל עם מעגל הקסמים היקר הזה הפועל לרעתם. כל חומר משכך כאבים עדיף לקבל באופן חד פעמי ולהמשיך טיפול בלעדיו. יש לי אחריות מלאה לאמירה הזו - סרבתי בנימוס לקבל מורפיום נגד כאבים כאשר הוצע לי כנגד כאבים חזקים. אם לא לוקחים את החומר הגוף מגיע לאיזון עם סיבולת הכאב ואילו לקיחת החומרים גורמת לצרוך עוד ועוד ללא מענה. ככלל חומרים נרקוטיים זה טוב רק למהלך קצר מוגדר של טיפול עזרה ראשונה כגון ניתוח או פגיעה המצריכה זמן למידה לריפוי מצד הנפגע. עדיף לא להרגיל את הגוף לחומרים מרדימים. להיפך. מרבית המטפלים אותם אני מכירה כמובילי דרך בתחום הריפוי ממליצים לא "לברוח" זאת אומרת לא להתחמק מהרגש הקשה איתו מתמודדים אלא להכיל אותו, להיות בו, להרגיש אותו עד מלואו ומתוך התחושות הקשות עת מתמודדים איתן, יעלה ריפוי אינסטנקטיבי.
ה. הכי חשוב :) - תפילה. יהי רצון שנצליח למצוא דרך של רפואה ובריאות עבורכם חולי הפיברו - לרבי נחמן יש תורה יפה מאוד על ריפוי ורפואה - מלמד כי השם מקדים תרופה למכה... לכל עשב ועשב יש רפואה לכל חולאת יש עשב מיוחד לרפאות אותו.... ומי שהוא קרוב אל הצדיק, כותב, זוכה שהרפואות שלו יהיו בלחם ובמים.

לינקים כפי שהבטחתי לנווט את דרככם להבין את המחלה ותסמיניה -

הסיפור היפה של זאב גלילי מתאים לצרפו למכתב הזה - היום יום אחר מירון ותגובתו של מוסא ברלין מלמדת חשיבות התפילה...
http://www.zeevgalili.com/2015/02/20169

יש כאן סקירה החוזרת על תסמיני המחלה על ידי עורך דין אלי לוטן ואני ממליצה עליה https://www.youtube.com/watch?v=thrrE9uhLKE ישנם שני פרקים מצויינים -

בריאות שתהיה לכולנו ושמחה אמיתית


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל