שביל חטיבת גולני : תגובה למקטרגים

בעקבות כתבה בעיתון "הארץ" על ריבוי שבילי הטיולים בארץ ובה בין היתר ביקורת על שביל גולני שאני שותף פעיל ביצירתו, אני מביא כאן את תגובתי מאחר וכתב העיתון לא טרח לפנות ולשוחח אתי.

ביום ששי ה 26/5 התפרסמה בעיתון הארץ הכתבה "אובדן דרך" על ידי משה גלעד. בכתבה נמתחה ביקורת על ריבוי שבילים ובין היתר
על שביל גולני וציטוטים כביכול מדבריו של יזם השביל תא"ל (מיל) דוד כץ (דוביד) מבלי שדיברו איתו כלל ומבלי שניתנה לו , או לי ,
כלוחם לשעבר בחטיבה וכשותף פעיל בפרויקט השביל זכות התגובה על הטענות שבכתבה.
ראשית, הבה נדייק בעובדות מצוטט מוטי בן שטרית מהחברה להגנת הטבע והועדה לסימון שבילים כטוען ש "80% משביל גולני הוא על
שביל ישראל, אז בשביל מה צריך אותו?" זהו שקר גס והנה הנתון האמתי: פחות מ 17% משביל גולני הם בחפיפה לשביל ישראל וגם
אותם קטעים שחופפים נבחרו עקב אילוצים כגון , המנעות ממעבר בשטחי אש או אחרים. על ההטעיה או הבורות של מוטי בן שטרית
שהתנגד מלכתחילה לשביל גולני (ועוד אגיע לכך בהמשך) אינני מתפלא. אבל על הכתב , משה גלעד שלא טרח כאמור לוודא כלום אפשר
רק להתפלא. שביל גולני מופיע כיום הן על מפות של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) , ב"עמוד ענן" ובאתר עמותת גולני
(קישורים מופיעים בסוף מאמר זה) כך שכל אחד יכול בעצמו לראות, מדוד ולהתרשם. ועוד משהו, אולי לא החשוב בכל הכתבה הזו אבל
אני כאמור "חולה על דיוק בעובדות" : יזם הפרויקט , דוד כץ (דוביד) , הינו תא"ל (מיל.) ולא אלוף משנה. לא מורידים סתם כך בהינף
קולמוס מישהו בדרגה במיוחד אם זוכרים לו את תרומתו רבת השנים (מלחמת ששת הימים, הכרעת הקרב בחרמון במלחמת יום
הכיפורים, פיקוד על אוגדה משורינת במלחמת לבנון הראשונה ועוד כהנה וכהנה).

וכעת לעצם העניין. ריח כבד של התנשאות ואליטיזם נודף מהכתבה שפורסמה ב"הארץ". בכתבה הועלתה הטענה ביחס לריבוי
השבילים בארצנו. הרושם מטענות חלק מהמצוטטים הוא כי "רק להם מותר" ו "הם יודעים הכל ". האמת, אף פעם לא נמצאת
בצד אחד ובנושא הספציפי הזה אני, כמטייל עשרות שנים וגם מוביל טיולים בעצמי יכול להעיד על כך. פעם, ההגמוניה ביחס
לטיולים הייתה של גוף אחד. כיום יש רבים המטיילים בחברות אחרות ובאופן עצמאי . העובדה שבכתבה צוטטה דעתו של אדם
מהחברה להגנת הטבע אינה מעידה כי עלינו לקבל את דבריו כ "אורים ותומים", במיוחד כאשר יש לו אינטרס ברור להתנגד לכל
שביל שנוצר שלא כתוצאה משיתוף פעולה אתם. אם הוא כבר הזכיר את שביל ישראל, אני מציע לו: טול קורה מבין עיניך: הלא
שביל ישראל עצמו כמצוטט ממוטי בן שטרית, מתמזג עם שבילים רבים שהיו קיימים בשטח. אגב המיזוג הזה לבדו הוא יותר גדול
מהתמזגות של שביל גולני עם שביל ישראל...אז מה ההתחסדות הזו?

אני רוצה להתייחס בשורות הבאות למהות והמוטיבציה מאחורי יצירת שביל גולני. אנו יודעים שליצירת שביל גולני שהוא שביל
מורשת ,גבורת לוחמים באשר הם לוחמים, יש סיבות טובות וזה מה שדוחף אותנו בעשייה ולא סיבות הקשורות באגו כפי שטען מוטי
בן שטרית בכתבה. דוד כץ (דוביד)הציע לו מיד בהתחלה עוד בטרם התחלנו לתכנן ולסמן בשיתוף פעולה הוא סרב מטעמים
אינטרסנטיים מובהקים. האגו שלו עצמו שיחק כאן תפקיד ראשי. מאחר ונהג כך, המשכנו הלאה. גם כיום אנו נכונים לשיתוף פעולה
אבל המשך סירובו בוודאי לא ימנע מאתנו את המשךסימון השביל שהוא כבר עובדה קיימת ובלתי הפיכה. הוא גם ניסה לטעון
ל"זכויות יוצרים" על מלבן סימון שבילים המורכב מהמלבן המפורסם המכיל את צבעי הסימון. אורי דביר ז"ל עצמו, במגזין ארץ
וטבע – המגזין הגיאוגרפי הישראלי במאמר שהתפרסם ב-1992 כתב מאמר על סימון שבילים, וציין שמלבן הסימון הומצא בשנת
1889 בגרמניה ! כך שלאף אחד אין חזקה או זכויות יוצרים על שום סימון. למרות האמור מוטי בן שטרית וחבורתו סבורים שאם
יחזרו על משפט הרבה פעמים הוא ייהפך לנכון. אנו עובדים בצמוד לייעוץ משפטי , כך שאני יודע על מה אני מדבר.
חלק חשוב בכל טיול, לא פחות מהנופים והטבע הנצפים כל העת הוא מה לומדים בטיול. באופן אישי ,למרות שנותיי הרבות במטייל,
אני חש תמיד שטיול לא שלם אם לא למדתי משהו חדש בו. כל מדריך או מוביל טיול בוחר במהלכו נושאים שונים להסבר על פי
מיטב שיפוטו. המטיילים שומעים בדרך כלל נושאים הנוגעים לגאולוגיה, מורפולוגיה (היווצרות הנוף) ,היסטוריה, ארכאולוגיה, מורשת
יהודית או כללית, צמחייה ועניינים ייחודיים הנוגעים לאזור או אתר הטיול. אני סבור שגם מורשת תקומתנו ומאבקנו ראויה לאזכור
במקומות רלוונטיים. זו אמנם לא הסיבה היחידה שבעטיה מתקיים טיול (אלא אם כן מהות הטיול היא ספציפית מאד) אבל כחלק
ממכלול סיבות לבחירת מסלול בוודאי. הובלתי כבר מספר טיולים שמסלולם עבר על תוואי שביל גולני. כשזה נוגע למורשת תקומתנו,
מלבד מטיילים מבוגרים למדי מסתבר שלאף אחד אין מושג מה התרחש ממש באזור בו מטיילים. זוכרים או שמעו על מקומות שנצרבו
בתודעה כמו החרמון, הקרבות לשחרור העיר העתיקה בירושלים, לבנון , רצועת עזה, תעלת סואץ וזה בסדר. אבל מטיילים למשל
ביער בית-קשת ולא יודעים שהאזור הזה היה מוקד לקרבות קשים במלחמת השחרור. אז בנוסף למקומות המצויים מעבר לגבול
כיום בהם נטלה חטיבת גולני חלק בכל המלחמות, מן הראוי להזכיר גם מקומות שאנו מתייחסים אליהם כמובן מאליו. כמה מהפחות
מבוגרים יודעים שחטיבת גולני שחררה את הגליל התחתון ? את רכס הרי נצרת , את טבריה, עמק הירדן , בית שאן , רכס הגלבוע
ואזור משמר העמק ורמות מנשה? כמה יודעים שבהתקפה הראשונה (שנכשלה) על מצודת כח בגליל העליון השתתפו חיילים
מהחטיבה? כמה יודעים (אם בכלל) שלאחר ההקלה בחזית הצפון ירדו חיילי החטיבה לדרום ונטלו חלק בקרבות בדרום באזור רעים
ומגן ? אפילו את העובדה שחיילי גולני ירדו מהנגב הצפוני דרך הערבה ושחררו אותה ולבסוף שחררו את אילת ביחד עם חיילי חטיבת
הנגב רבים לא מכירים. אם אני מוסיף לכך את כל הפעילויות שהתקיימו למזלנו מחוץ לגבולות המדינה לכל אורכה , בכל הגזרות, אני
מוצא סיבה מספיק טובה מדוע להנציח את מורשת החטיבה בצורת שביל ארצי. אין חטיבה ולו אחת שלחמה בכל המלחמות ובכל
גבולות המדינה מהחרמון ועד אילת. בכתבה ב"הארץ" צוין שריבוי השבילים מושתת על שבילים קיימים ש"אינם בהכרח תורמים לטיול
חדש" . זו בכלל טענה מוזרה. אך טבעי הוא לקיים מסלול טיול על שביל קיים , בין אם מסומן או לא וזה מתיישב היטב עם המשפט
השגור בפי מטיילים: "חכם השביל מן ההולך בו"...

את השביל חילקנו למקטעים בני 10 – 14 ק"מ כשתיאור מפורט של כל מקטע כזה מופיע באתר החטיבתי תחת שביל גולני. בכל תיאור
מוזכרות ומודגשות לפחות 5 – 6 נקודות עניין כך שבאמת נשגבה מבינתי הטענה המגוחכת כאילו הטיול "הופך לצעדה" . השביל בכללותו
הינו שביל נופי המשלב אתרים היסטוריים, ארכאולוגיים, לאומיים ודתיים (לשלוש הדתות) , רובו עובר בחלק המזרחי של הארץ והוא עובר
במקומות אליהם שביל ישראל אינו מגיע כגון רמת הגולן ואתרים לאומיים כגון הכותל ומצדה , סמוך לכל הגבולות
(גבול לבנון, הגבול עם ירדן, חבל עזה).

לא פחות חשוב: עבודת סימון השביל מתבצעת על ידי מתנדבים ! כל הפרויקט הנו התנדבותי וזה היופי הטמון בו הועדה לסימון שבילים
בראשות מוטי בן שטרית דרשה 500 ₪ לכל קילומטר סימון שביל ל- 1,200 ק"מ זה סכום 600,000, ש"ח. שאינם בנמצא בעמותת גולני.
עד היום הושקעו רק 5,000 ש"ח ( כן, חמשת אלפים ש"ח בלבד !) בפרויקט אדיר זה. לגבי תחזוקת השביל, תוקם "קבוצת נאמני השביל"
שיתחזקו ויחדשו את הסימון לאורך הזמן.

לסיכום: קנאת סופרים תרבה חכמה. ריבוי שבילים ירבה את אהבת הארץ ואת הרצון לטייל בה.
אפשר לקרוא על שביל גולני ועל תיאור המקטעים השונים באתר החטיבה תחת שביל גולני:

http://www.amuta-golani.co.il/trail-golani

ובאתר סיירת גולני (עמותת הנמר)
http://www.namer.org.il

אפשר לראות את תוואי שביל גולני ב"עמוד ענן" באמצעות הקישור:
http://amudanan.co.il/golani.php



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל