אוקראינה מתעוררת

לרבים מקוראי האתר (ולמשפחותיהם) אוקראינה מוכרת כמי שמיובאים ממנה עובדים זרים לטיפול בחולים סיעודיים. כתב "דעתון" מאיר חוטקובסקי חזר מסיור עיתונאים של האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית בעיר הבירה קייב ובמחוז לבוב, והתרשם כי זו ארץ תאבת חיים עם תרבות אירופאית עתיקת יומין וכן, עם עבר לא מחמיא לתושביה היהודים.

ארץ מתפתחת

מאז שברית המועצות קרסה בשנת 1991 ומדינותיה התפרקו לישויות עצמאיות, מנסה אוקראינה, שהייתה אחת מהמדינות המרכיבות של הברית, להפוך למדינה מודרנית ומשפיעה. היא מבקשת להסיר מעצמה את הסממנים המזרח אירופאיים, להשכיח את מעורבותה בקיום קשרים עם המשטר הנאצי ולהיות חלק של מדינות המערב. אוקראינה היא ברובה ארץ מישורית, דבר המאפשר לה גידולים חקלאיים כגון חיטה, תפוחי אדמה, סלק סוכר ועוד, וזהו עיקר כלכלתה. המשכורת הממוצעת של תושביה היא $250 בחודש, ואין פלא שיש נהירה של עובדים לישראל, בה המשכורת המינימלית (על פי חוק) היא $1400 לחודש, מה שמאפשר להם לחסוך ולהעביר כספים למשפחותיהם.

יהדות

אוקראינה ידועה כמי שהתעמרה ביהודים ורדפה אותם עוד מימיו של חמלניצקי (פרעות ת"ח־ת"ט 1648). במלחמת העולם השנייה מצאו את מותם באוקראינה למעלה ממיליון יהודים. האתר לזכר היהודים שהוקם בבאבי יאר, לא הרחק מקייב, בירתה של אוקראינה, מנציח את השמדת היהודים הגדולה ביותר בשואה על ידי הכובש הנאצי בסיוע משתפי פעולה אוקראינים. בספטמבר 1941 ,בפרק זמן של 48 שעות, נטבחו 771,33 יהודים שנקברו בקבר אחים בגיא הסמוך לבית הקברות היהודי של באבי יאר. היהודים באוקראינה היוו את אחת הקהילות הגדולות באירופה ויצאו ממנה שמות ידועים כגון: רבי נחמן מברסלב, שלום עליכם, ש"י עגנון, מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק, גולדה מאיר, זאב ז'בוטינסקי, אברהם שלונסקי, לוי אשכול, יוסף טרומפלדור, אפרים קציר ועוד. האנטישמיות עדיין קיימת באוקראינה, אך היא מעט רדומה. לא פעם חולל אתר ההנצחה בבאבי יאר על ידי גורמים קיצוניים שלא אוהדים יהודים. משיחות עם שליחי הסוכנות וארגון "נתיב" עולה כי היהודים האוקראינים שמהגרים מארצם לישראל לא עושים זאת מתוך ציונות אלא לצורך שיפור עתידם הכלכלי. בזמן האחרון ניכרת האטה בעלייה של יהודי אוקראינה לארץ וזאת בתקווה כי המצב הכלכלי באוקראינה ישתפר. נקודה מעניינת היא כי בראש ממשלת אוקראינה עומד ולדימיר בוריסוביץ' גרויסמן (39) שקבע שני שיאים: ראש הממשלה הצעיר בתולדות אוקראינה, והיהודי הראשון שנבחר למשרה הרמה. ישנם עוד מספר חברי פרלמנט יהודים המדברים עברית שוטפת.



יחסים ומסחר

ישראל הכירה באוקראינה עם התנתקותה מברית המועצות וקבלת עצמאותה כמדינה חופשית ודמוקרטית. בין שתי המדינות שוררים יחסים חמים והרבה בזכות מספרם הרב של העולים האוקראינים בישראל. בעקבות כך בוטל לפני מספר שנים הצורך באשרות כניסה לאזרחים ישראלים המבקשים לבקר באוקראינה ולהיפך. בין ישראל לאוקראינה נחתמו שיתופי פעולה והסכמי יבוא ויצוא בתחומים רבים כגון: רפואה, הייטק, ציוד חקלאי, יהלומים, דגנים ועוד.

רווחה

"הרפואה באוקראינה היא בחינם, אך הרופאים מצפים כי הפציינטים ישימו להם משהו בכיס". את הדברים אומר אלכס קולשוב (34), פעיל חברתי אוקראיני/ישראלי אותו פגשנו בסיורנו והמחלק את זמנו בין שתי המדינות. הוריו עלו ארצה כמו גם אחיו והוא עצמו. הוא שירת בצה"ל, אך המצב הכאוטי בו נמצאת אוקראינה עם רוסיה החזירה אותו לארץ הולדתו על מנת לסייע לחיילי החזית באי קרים שלקו בנפשם. "גמלאי באוקראינה מקבל מהמדינה $50 לחודש שאינם מספיקים לו לחיות, אך מאפשרים לו לשרוד. לעומת זאת גמלאים מהשירות הציבורי במשרות בכירות - גמלתם עשויה להגיע לכמה מאות דולרים חודשיים". מרכזי יום לא קיימים וגם נושא בתי האבות במדינה לא מפותח. בתרבות האוקראינית ההורים הזקנים נשארים בחסות ילדיהם. קולשוב: "יש היום נטייה לפיתוח דיור מוגן באופן פרטי כשם שקיים בישראל, כאשר כל שכר הפנסיה ינווט ישירות להנהלה המפעילה את הפרויקט. אזרח המגיע לגיל פרישה (גברים 67, נשים 65) הוא בבעיה. אפילו עוד לפני. האחריות של המדינה לגבי אזרחיה הקשישים היא מאוד מוגבלת. למדינה יש בעיה בנושא זה שנמשכת למעשה כבר 25 שנים מיום שאוקראינה קיבלה את עצמאותה".

תיירות

נושא התיירות תופס בשנים האחרונות תאוצה והחלה מגמה של עידוד תיירות מישראל לחבלי הארץ השונים באוקראינה. קיימות טיסות יומיות לקייב וללבוב על ידי מספר חברות תעופה סדירות וחברות לואו-קוסט. התייר הישראלי, שאינו דובר רוסית או אוקראינית, יתקשה להסתדר עצמאית. השפה האנגלית אינה שגורה אצל האוקראינים ואפילו עובדי בתי המלון אינם שולטים בשפות זרות. "זה שלא מדברים אנגלית במדינה זו אכן בעיה. לאחרונה הדבר הולך ומשתפר בעקבות המגמה לעודד תיירות לאוקראינה" - דברים שאומר לנו בפגישתנו גאריק לוגוינסקי, חבר הפרלמנט, יהודי במוצאו המדבר עברית רהוטה. עיר הבירה קייב היא כרך ענק בו ניתן לסייר באטרקציות המגוונות שהעיר מציעה ובהן: כיכר העצמאות והרחובות הסמוכים המכילים חנויות, מסעדות ובתי קפה בשפע, מוזיאון ופסל "אימא מולדת" לזכר מלחמת העולם השנייה, מנזרים, כנסיות וקתדרלות לרוב שזכו להימנות על ידי אונסק"ו כמורשת עולמית. את העיר חוצה נהר הדנייפר בו אפשר לשוט ולצפות על העיר מנקודת מבט נוספת. לא ניתן לפסוח על האנדרטה לזכר השמדת יהודי אוקראינה בבאבי יאר.
עיר תיירותית נוספת באוקראינה המשוועת לתיירים מישראל זו לבוב המשופעת מסביבה בעיירות מרפא, כמו טרוסקבץ, דרוהוביץ' וסחודניצה עם מעיינות טבעיים. לבוב, שהוכרה כאתר מורשת עולמית, הייתה שייכת בעברה לפולין. היא השתמרה יפה והיא אחת הערים היפות באירופה.
בניין האופרה שלה נבנה ב-1900 והוא אתר ארכיטקטוני מרשים ביופיו. במרכז העיר העתיקה הולך ונשלם אתר לזכר יהודי לבוב שהושמדו במלחמה.
ברחובותיה של העיר העתיקה נמצאים בתי אוכל ובתי קפה מרשימים. הקפה נחשב למשקה פופולארי מאוד בלבוב. האוכל זול, די פשוט ומזכיר אוכל מזרח אירופאי ללא הפתעות. בפגישת ראש העיר לבוב, אנדראי סדובוי, עם משלחת העיתונאים הוא העלה על נס את זיקתו לישראל וציין שיש לו הערכה רבה אליה: "ביקרתי השנה בישראל, ואני תמיד מוכן להגיע שוב. לבוב חשובה מאוד לאוקראינה. היא הנפש של המדינה. יש פה רב תרבותיות והיחסים עם הקהילה היהודית מצוינים. היא אחת הערים היפות באירופה והיא בהתחדשות כל הזמן עם סטנדרטים מהגבוהים בעולם. אם תיירים מגיעים לאוקראינה ולא ביקרו בלבוב, כאילו לא ביקרו באוקראינה".

התמונות באדיבותה של ד"ר דניה שפירא חברת משלחת העיתונאים.








אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל