עונת האירועים

לנהל אולם אירועים זה נשמע קל , יש רגעים שממלאים אותך בכוח להמשיך בעבודה הקשה .....לקט קטן


זהו זה, עונת האירועים כבר כאן... תכינו את המשכורת, תכינו בייביסיטר, תכינו את הרגליים ובעיקר תכינו מקום בבטן-כי אתם כבר עמוק בתוך עונת האירועים.

אני חושב שהגיע הזמן לספר לכם קצת על עונת האירועים מהצד שלנו, הצד של בעלי האולמות (פאר- בראשית, רד, דבליו, פרסומת לא סמויה בכלל...)

האמת, העונה נפתחה כמו שעון, כשכל המערכות המשומנות של האולמות מתחילות לפעול בכל בוקר, בשעות מוקדמות מאוד ומסתיימות אי שם בשעות הלילה המאוחרות (אחרי חצות, בשעות שהאורחים רק יוצאים מהאולמות...)

חשבתי רבות איך אוכל לספר לכם על חשיבות עונת האירועים עבורנו ועבור לקוחותינו, על לחץ אטומי מאחורי הקלעים, על ערבי אירועים מתוקתקים מתחילתם ועד סופם- ובחרתי שלושה אירועים מכוננים ומשמעותיים. בתוך כל המאמץ שלנו להגשים לבעלי השמחה חלום, לפעמים קורה שאנו נתקלים במעשה שמשאיר אותנו המומים- והפעם, לשם שינוי- ההלם היה חיובי (ואציין שזה מאוד קשה להפתיע אותי!).



אתחיל באירוע הראשון, האירוע של אייל יצחק. אז שוב, כפי שכתבתי, קשה להפתיע אותנו (לא סתם אני חוזר על זה...). בכל יום מחדש, אנו עומדים בניסיון לרצות את בני המשפחה, את האורחים המצפים לרף גבוה (כהרגלנו!), את בעלי המקצוע וכו'. לפעמים יש אירועים של 500 איש ומעלה , לפעמים פחות, ולרוב אנו לעולם לא יודעים את ההיסטוריה של המשפחה, אם יש יריבות, סכסוך או שסתם אורח מגיע אחרי יום עבודה קשה או סתם עייף ואתה צריך לרצות אותו... עכשיו, לך תרצה את כולם... זה אחד הדברים הקשים ביותר, אני נשבע לכם!

אבל, לפעמים מגיע קליינט שמבין, שמעריך שירות ואיכות, ואחד שפשוט תמיד יישאר לקוח ויחגוג את כל האירועים החשובים בחייו אצלך, וזה לא משנה מה יציע לו מקום אחר. הוא סומך עליך, מקשיב לעצותיך בתהליך בניית התפריט ומבין שאתה רוצה בטובתו. אתה עושה לו מחיר, סוגר פינות ולפעמים, כמו במקרה הזה- הכול נעשה בלחיצת יד עד היום הגדול. ביום האירוע, אתה מתרוצץ ונלחם על כל פיפס קטן, אתה משתדל שהכול יתקתק כמו שעון שוויצרי, גם כשיש אורחת שדורשת מנה ללא גלוטן או שמגיעים חברים מהישיבה שרוצים מנות עם כשרות גבוהה מהרגיל... אתה מנסה לחבר את כל הקצוות כדי שהאירוע יהיה הכי מושלם שיש, וזה בהחלט קשה (אתם כבר יודעים שזה קשה נכון?!)

ואז... מגיע היום שלמחרת האירוע... בדרך כלל, כטבע הישראלי, ביום התשלום מחפשים סיבה להנחה, ואם אין (אני מאמין שאצלנו אין סיבה כזו), אז בכל זאת מבקשים הנחה- כי זה הכי ישראלי וככה אנחנו רגילים להתנהג, לצערי... אבל, באירוע הזה, האירוע של אייל יצחק- זה לא קרה. אייל חגג את בר המצווה לבנו, ובבוקר שלמחרת הפתיע בהתעקשות להוסיף לתשלום. הוא העריך מאוד את ההנחה, אבל ביקש לשלם יותר (כנראה שבאמת האירוע גרף המון מחמאות) והצהיר שאילו לא אקח ממנו תשלום נוסף הוא באמת לא יחגוג אצלנו יותר... בחיי שזו הפעם השנייה שזה קרה לי, פעם אחת עם מאיר קדוש ופעם השנייה עם אייל, ואני באמת יושב על הכיסא שלי כבר הרבה שנים (25 אם אדייק). אז... אייל, באמת שהצלחת להפתיע אותי כהוגן!



האירוע השני שאספר לכם עליו הוא האירוע של משפחת חייט, אחד האירועים המרגשים שחווינו בתקופה האחרונה. זהו היה אירוע בר המצווה של קורן, בנו של דני חייט ז"ל, הכבאי הגיבור. מה לא נאמר על דני? גיבור, לוחם, איש משפחה למופת... בכלל, עבורי הוא היה חבר עוד מילדות, אדם שתמיד חיוך נסוך על שפתיו. חתונתו התקיימה אצלנו לפני מעל לעשר שנים, וזו אכן חתונה שזכורה כמיוחדת ומלאת שמחה, עם המון צעירים, (אני חושב שהם ראו את התקרה מאשר את הרצפה מרוב שהעיפו אותם באוויר) ובהחלט האירוע היה שמח ברמות שלא ניתנות לתיאור במילים (למרות שלקראת סוף האירוע אני זוכר שאחד המוזמנים התנדנד קצת וניגש לאזור המזנונים ובבעיטה קטנה שבר ברז גז, עד היום אין לי מושג מי זה היה, אבל לנו לקח מספר דקות לאתר את אזור הדליפה ולנתק אותו. חלק מהמוזמנים יצאו לנשום אוויר, אבל למרות הכול- המסיבה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה). אני זוכר


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל