10 סיבות לכשלון ה"שלום"

אין כל תשתית להסכמי שלום עם הפלשתינאים. כל נסיונות העבר נכשלו וכל מה שצפוי הוא כשלון מכיוון שאבני הנגף לא סולקו

לא רק ביבי נתניהו גם כל ראשי ממשלות ישראל בעבר ידעו שבעצם לא קיימים שום תנאים בסיסיים לשלום עם הפלשתינים, אבל תמיד באו ל"פגישות", ל"שיחות" או "לכינוסי פסגה" כדי להיענות לצרכי הדיפלומטיה האמריקנית או האירופית, להראות "רצון טוב", לדחוף קצת תעמולה פרו-ישראלית, ובעיקר להראות לעולם שלא אנחנו הם "סרבני השלום" ואולי גם לבלף ש"מביטים לעתיד בתקווה"- -אין זה שונה גם הפעם .

היה כבר מי שאמר שכל זמן שמדברים יותר, יורים פחות.. אבל המציאות מוכיחה שכלבים נובחים, גם נושכים לפעמים (נזכור שתי אינתיפאדות..), וההבדל הפעם הוא , שישנם בשטח גם כלבים שוטים (בעזה ובלבנון) שיכולים לנסות ולנשוך כל רגע בו המו"מ יראה התקדמות..(אף שלא יביא תוצאות).

אין ספק שגם הפעם השיחות יכשלו והדבר נובע מעשרת הסיבות הבאות:

1. הפלשתינאים אינם רוצים מדינה נפרדת לצד ישראל כי מדינה כזאת לא תוכל להתקיים פוליטית וכלכלית כמובלעת בין ישראל וירדן. הם הודיעו במפורש אחרי אוסלו שהם רוצים את... כל ארץ ישראל
2. הרשות הפלשתינאית אינה בשליטה מלאה על כל יהודה ושומרון ולכן אין לה סמכות החלטה בשם כל הפלשתינאים (ואנחנו לא נעשה הסכמים נפרדים עם כל ארגון פלשתיני או עם כל חמולה).
3. הפלשתינאים לא מוכנים להכיר בישראל כמדינה יהודית שזהו תנאי מרכזי בכל הסכם מצד ישראל.
4. העולם המוסלמי לא יתן גושפנקה לכל הסכם שיכיר בזכות היהודים על "האדמות הקדושות" שלהם במרחב.. הסכם כזה יוליד קבוצות טרור מכל רחבי העולם האיסלמי שיבואו להלחם בנו וברשות הפלשתינית.
5. נסכים להחזיר להם אולי חלקים במזרח ירושלים, אבל לא בעיר העתיקה שזה עבורם (השליטה באל-אקצה) עניין של יהרג ובל יעבור.
6. ישראל לא תסכים להחזרת פליטי 1948 או שאיריהם וגם לא תסכים למתן פיצויים ל"פליטים"
7. ישראל תסכים רק למדינה פלשתינית מפורזת מנשק , מה שהפלשתינאים לא יקבלו בגלל ה"כבוד הלאומי" (ועצירה מראש של התחמשותם לקראת מלחמה עתידית איתנו...)
8. לא נסכים להמשך ההסתה נגדנו אלא שכל קיומה של היישות הפלשתינאית מבוסס בראש ובראשונה על השינאה לישראל וההסתה.(הפלשתינאים יטענו כי מותר אצלם לכל אחד ל"התבטא כרצונו" כי זו דמוקרטיה..)
9. לא נסכים לכל חיבור משמעותי בין רצועת עזה לגדה, וגם כל מעבר יבוקר. (שוב פגיעה ב"כבוד הערבי")
10. המאבקים בין השיעים לסונים בעולם הערבי ימנעו מראש כל הסכם אם בדיפלומטיה ואם באלימות.

כיוון שהפתרון המוצע כיום ("שתי מדינות לשני עמים") אינו מקובל לא עלינו ולא על הצד הפלשתינאי, יש לחשוב על חלופות להסדר. לכן על הממשלה בישראל לחזור לחזונו של אריק שרון לשלוף את תכניות המגרה שלהלן בצורה חדה, ברורה ונחושה, ולהציע זאת לאמריקנים ולעולם כחלופה ריאלית ל"הפסקת הכיבוש" ולשלטון עצמי של הפלשתינאים, מה שיבטיח את ביטחוננו, ויאפשר לפלשתינאים לשלוט על חייהם ללא מעורבותנו.
 
א. חלוקת הגדה ל-4 "פרובינציות" עם אוטונומיה כלכלית וחברתית כהכנה לאיחוד קונפדרטיבי עם ממלכת ירדן , כי "פלסטין" הנה פיקציה תעמולתית ולמעשה הינה החלק המערבי של הממלכה הירדנית... (גם דוברים ערביים באזור וגם מנהיגים פלשתינאיים אמרו זאת ברורות...) קיימות באזורנו שתי ישויות לאומיות – יהודית והערבית. הישות היהודית קיבלה מדינה בשנת ,1948 וזו הערבית קיבלה זאת כמה שנים לפני כן, בירדן, לאחר מכן, בשנת 1949, נוספו למדינה זו שטחים נרחבים ביהודה ושומרון, (שטחים שכבשו בכח). ומכאן, כל הדיבורים על שתי מדינות לשני עמים מומשו כבר בשטח.
 
ב. רצועת עזה תופרד לנצח מיהודה ושומרון כי מבחינתנו,זו תמיד תהיה טריטוריה עויינת. אנו פועלים כיום לכך שהניתוק יהיה סופי ומוחלט. אנו גם חוזים כיום כיצד הם ממשיכים להתארגן בעזה, ולהתחמש במטרה להשתלט על הגדה ולפגוע בנו. יש להעריך בסבירות גבוהה, שייתכן וניאלץ שוב לפעול צבאית ובצורה מאסיווית נגד הטרור החמאסי המתעצם שם , לכבוש אותה ואז להעביר את השליטה בעזה למצרים, או לקהילה הבין-לאומית, שיכולה לקבל מנדט על השטח, או להעבירו למנדט מצרי. מצרי.
כל מי מי שמאמין שיש פתרון הגיוני אחר - שיקום.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל