ערכי טבע בתחתית סולם ההעדפות: האסון האקולוגי בנחל אשלים

ושוב יטענו עורכי דין מדושני עונג את טענותיהם ויגנו על עוד גורם (במקרה הזה חברת רותם אמפרט) שפגע בערך טבע. הכל הצגה. חוץ מלנו, שוחרי הטבע שבאמת מטיילים שם - למי אכפת? ככה נראית מדינה שאיכות הסביבה ממש לא מעניינת את מנהיגיה

כשקראתי את הידיעה על זרימת מים חומציים לנחל אשלים כתוצאה מהתמוטטות קיר בדופן בריכת האגירה של מפעל רותם-אמפרט
הרגשתי כאילו חטפתי אגרוף בבטן. לא פחות. שוב ושוב קראתי את הידיעה מתוך תקווה למצוא אינפורמציה שתאמר שהפגיעה שולית.
לצערי, ככל שהשעות והימים נקפו, הבנתי כי מדובר בפגיעה חמורה בנחל. כאחד שטייל בו במרוצת השנים מספר פעמים, היה קשה לי
לעכל , אך לבסוף האסימון נפל.
עוד אחזור לנחל מדהים זה בהמשך. אבל, אי אפשר בהזדמנות זו בלי כמה מילים על היחס לאיכות הסביבה באופן כללי מצד ההנהגה
אצלנו לאורך שנים ולא משנה איזו ממשלה ואיזו קדנציה. את התיק הזה, תיק איכות הסביבה מחלקים בשלב ששאר התיקים החשובים
כבר הובטחו. ראיתם פעם שר לאיכות סביבה שהתעקש לקבל את המשרד הזה גם בקדנציה נוספת? לא וגם לא תראו.
שרים מסוימים, משתדלים להמשיך באותם תיקים גם כשנבחרת ממשלה חדשה. זה לא תמיד מתבצע עקב אילוצים קואליציוניים אבל
הם לא מסתירים את רצונם ובמקרים רבים כפי שרואים שר שהיה כבר שר הפנים או התחבורה למשל, מצליחים לקבל שוב את המשרד.
זה לא יקרה במשרד לאיכות הסביבה. כי בעיני הפוליטיקאים כיום זה לא ממש משרד חשוב. לכל היותר קרש קפיצה בדרך למשרד נחשק
יותר. כשאני מסתכל על רשימת השרים כיום (וגם מרבית חברי הכנסת) אין בהם נציג שבאופן מובהק מכיר את הטבע ואכפת לו
באמת. כמה מהם בכלל מטיילים? כמה מהם היו נטלו אי פעם חלק בטיול רגלי של כמה קילומטרים בשטח ? אולי נפתלי בנט. אבל גם
הוא עסוק היום בדברים אחרים וקולו בנושאים סביבתיים לא נשמע. אני סמוך ובטוח ומוכן להמר שכמעט אף אחד מהיושבים בממשלה
מעולם לא צעד בנחל אשלים ולא התרשם מהנוף באזור. הם שמעו את שמו בפעם הראשונה בשבוע שעבר וגם כיום בטוח שרובם לא
יודעים אפילו להצביע במפה על מיקומו. אז מה הפלא שנושאי טבע ונוף לא ממש מעניינים אותם ?
הרושם שלי לאורך השנים הוא, שבנושאי איכות הסביבה, דברים קורים ברובם לא בגלל יוזמת המשרד הממשלתי אלא עקב פניות של
גופים ירוקים למיניהם והפגנות ציבוריות. מתי עלתה למשל התודעה בסכנות הטמונות במיכל האמוניה במפרץ חיפה? כשהציבור
התארגן והפגין. או אז התעוררו עיריית חיפה והמשרד לאיכות הסביבה. היינו זקוקים לנסראללה שיאיים ולציבור שיתעורר ויפגין על מנת
ליוזמות לטפל בעניין זה. אני לא זוכר מתי המשרד הזה עמד על רגליו האחוריות בנושא סביבתי. וזה קשור כמובן גם לאכיפה , יוזמת
חקיקה אגרסיביות הרבה יותר מהקיימות כיום ביחס למי שמחדליו פוגעים בערכי טבע במזיד או ברשלנות ובפיקוח. הרי רק בימים אלה
מתנהל ההליך המשפטי נגד קצ"א (חברת קו צינור הנפט אילת אשקלון) בגין הזיהום החמור בשמורת עברונה בערבה בדצמבר 2014.
קשה לי להאמין שמישהו מהגורמים האחראים בחברה יישא אישית באחריות למחדל. אז כשהטיפול במפגעים כאלה אורך שנים,
כשהחוק לא קובע עונשי הרתעה של ממש , מה מפריע לחברות האלה שכל מעיינם הוא הגדלת רווחים עוד ועוד ומינימום הוצאות
להרשות לעצמן לזלזל בכל מיני תקנים והסדרים מחמירים על מנת למנוע מקרים כאלה? כלום. לו זה היה תלוי בי, הייתי מכניס את
האחראים לכלא לאיזו שנה שלמה, שיהרהרו קצת בתוצאות מחדליהם. בשנה הזו הייתי מחייב אותם לעבור בין כתלי הכלא קורס
מהותי באיכות הסביבה והתנאי של קיצור שליש מהעונש לא היה מוכל על מי מהם שלא עבר את הקורס. כן, עד כדי כך. כי במצב הקיים
כיום, ערכי טבע ונוף ימשיכו להיפגע מרשלנות (במקרה הטוב) של מנהלים ועובדים ממונים מטעמם משום שידעו שהכל אפשר
לפתור בעזרת חבילה נאה של מזומנים. הרי זה שייקח עכשיו שנים לשקם את שמורת עברונה ואת נחל אשלים לא ממש אכפת להם.

נחזור לנחל אשלים: הבעיה כאן אפילו קשה יותר מבחינת המודעות. המטיילים במסלול הקצר , צריכים קודם לעלות בנחל עזגד ממערב
למזרח כ 3.5 - 4 ק"מ (תלוי מהיכן בדיוק מתחילים). עלייה בגובה של -160 (מינוס 160) עד בערך לגובה של 60. לא משהו קשה
במיוחד אבל עלייה מתמשכת. אחר כך צריך לעבור לנחל אשלים והנחל הזה מכיל מספר גבים שעשויים להכיל מים בכמות רבה או
מועטה תלוי האם העונה מוצלחת מבחינת כמויות הגשמים שירדו לאורכו ובאזור מישור רותם, מזרחית לדימונה שממנו הוא מתחיל
את זרימתו במתינות. בפעמים שאני טיילתי בו, אמנם היו כמויות שונות של מים: לפעמים המים בגבים מסוימים מגיעים רק עד
למעלה מהברכיים ובעונה מוצלחת יותר הם יגיעו גם מעל המותניים ויש גבים שבהם רמת המים אף גבוהה יותר. הירידה אל הגבים
בחלקם מחייב זהירות מיוחדת והעלייה מהם לא תמיד קלה. באחד מהם למשל אי אפשר לצאת מהגב בלי להיעזר בחבל הקשור דרך
קבע שם ויורד מהחלק שמעל הגב אל תוכו משום שהגב עמוק, קירותיו תלולים וחלקים. בכל מקרה התיק שאותו נושאים על הגב נרטב
וחייבים לאטום את תכולתו בתוך שקית אטימה המיועדת לכך. כלומר, המסלול ממש רק למיטיבי לכת ויש מארגני טיולים שגם מחמירים
ומייעדים אותו רק ליודעי שחייה. לכן, מי שבאמת מכיר אותו אלה רק מיטיבי הלכת. אז מי שמקים קול זעקה בנושא הזה מעבר לרשות
שמורות הטבע ועוד מספר ארגונים ירוקים הוא בעצם ציבור יחסית לא גדול שהנחל הזה מוכר לו. ומול סוללת עורכי דין משומנת של
החברה שהתרשלה, נראה שכוחנו דל. לכן, אינני מאמין בפרסה שנראה עכשיו ובשנים הקרובות. זה ייגמר בקנס כספי ו "נו נו נו". אם
יהיה משהו חמור מזה אהיה ממש מופתע. ובכלל, מתי יוכלו המטיילים לשוב לנחל? אי אפשר לעקוף את הגבים, חייבים לעבור דרכם
כל כניסה למים המהולים בחומצה אסורה כמובן. מנסים כעת להזרים מים מתוקים ולשטוף? זה לא יילך כל כך מהר. יצטרכו לעבור
כמה שנים וכמה מחזורים של הזרמת מי גשמים שידללו לאט לאט את המים החומציים, ולהסתמך גם על אידוי בשלהי הקיץ מתוך
תקווה שבסופו של דבר הנחל ישתקם ולא יוותרו בו שרידי חומצה. כמה זמן זה יארך ? הרבה להערכתי.

עד שנושאי איכות הסביבה לא יחדרו למודעות אקטיבית, ימשיכו ערכי נוף וטבע להיפגע. הגיע הזמן לכלול נושאים אלה במצעי המפלגות
באותה רמת חשיבות כמו של משרדי החינוך והבריאות לפחות על כל המשתמע כך: חקיקה, תקציבים, פיקוח וענישה.






אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל