החיים הסוערים והמסוכנים של משתמשי הכביש

על גבעת מוריקה בצד הכביש המהיר, אני יושב ומביט על המכוניות החולפות בטירוף על הכביש. ליד חומות הספארי הגובלות בכביש, הצליח קרנף לצאת את החומות. הוא נמצא כעבור זמן קצר, בוהה על הכביש שמכוניות נוסעות בו במהירות מזוויעה. כשנלקח בחזרה, סיפר בבדיחות הדעת מנהל הספארי, הוא רץ לספר לחבריו במקום, על העולם המטורף והמסוכן, השוכן מעבר לחומות. "ממש ג'ונגל שם"...

החיים על הכביש תמיד מפתיעים – האם אתם מוכנים?

די שאתם משתמשים כבדים בכביש, כדי להפוך אתכם למטרה לאסון הבא.
אתם לא צריכים פלפון בשביל לעשות תאונה. לכאורה אלו בשורות טובות, לאלו מכם שמכורים לפלפון ויש להם סיכוי גדול בסופו של דבר, כן לעשות תאונה.
אבל למעשה אני רוצה לפזר את האשליה, שיש לכולנו, שהתאונה הבאה היא בשליטה שלנו וחוץ מאשר גורמים קיצוניים (כמו פלפון, שכרות, מכונית לא תקינה) אנחנו בטוחים על הכביש.
נהפוך הוא. לא פעם דווקא כשאנו נוהגים בתנאים המסוכנים הנ"ל, בגלל שאנו מודעים לסכנה שבנהיגה זאת, אנו ערניים מספיק כדי למנוע תאונה.
הסכנה הגדולה נמצאת במצבים שאנו לא מודעים להם, שהם מצבי סכנה לא פחותים לתאונה.
זה קורה בגלל שפעמים רבות, אנחנו לא מרוכזים בדרך ולא מבחינים במה שהעיניים רואות, בגלל שהמוח עסוק במשהו אחר. זה יכול לקרות במצב הכי אידיאלי, של מצב רוח מצוין ושלווה מוחלטת, עד כדי כך שאתה לא דרוך מספיק לסכנה בלתי צפויה שצצה פתאום. שלווה ומצב רוח טוב, בדיוק כמו מצב רוח רע, עייפות ומחשבות מטרידות, שתיהן רעות חולות שגורמות לתאונות. אתה צריך תמיד להיות דרוך וערני – מה שנקרא "עיניים על הכביש!" המוח שלך צריך תמיד לייצר סיטואציות של תאונה אפשרית, כדי שתוכל לשים לב למה שבאמת קורה שם, מול העיניים שלך.
בסרט האימים משנות הששים, "יומנו של רוצח", עורך דין הופך להיות לרוצח בהשפעת רוצח סדרתי שהוא מייצג. הוא מקבל את התקפי הרצח שלו, כאשר מול עיניו מופיע מן מסך קטן ירוק, שמעוור אותו... אפשר את המצב הזה להמשיל לנהג, שבגלל הסחת הדעת שלו, הוא רואה גם בצומת אדומה, ירוק...
לא פעם אנו עוברים באדום. זה קורה לכל אחד. אנחנו אמנם מסתכלים על הדרך ורואים את האור האדום ברמזור, אבל אנו טרודים במשהו אחר ובאופן אוטומטי המוח שלנו מניח שהאור ברמזור ירוק. ובעצם למה לא? אנחנו נוסעים בדרך פנויה, שום דבר לא מפריע לנו והמחשבה שלנו מכוונת להגיע למטרה כמה שיותר מהר.
כמה פעמים קורה, שאתם פשוט לא מבחינים במישהו שחוצה כביש, או ברכב שבא ממול. המילה "לא ראיתי אותך", כל כך נפוצה! למעשה אתם רואים, אבל המוח שלכם טרוד, מכדי באמת במה שקורה להבחין. בתרבות הנהיגה שלנו הצפצפה מיועדת להוצאת עצבים על משתמשי הדרך שמפריעים לך לנסוע, ולא להתריע על סכנה קרבה. נדמה לכם שבדיוק כפי שאתם מבחינים ברכב על הכביש, הוא מבחין בהם. אתם לא מצפים מהנהג השני להיות פחות ערני מכם. אנחנו כל כך בטוחים שכולם רואים אותנו והכול מתנהל לפי הכללים הברורים. אנחנו לא לוקחים בחשבון ש"טעות לעולם חוזרת" ונהג הוא רק בן אדם....
התאונה היא תמיד מאורע מפתיע ולא צפוי. מי שלא מפחד על הכביש, עלול להיות מופתע או להפתיע אחרים. ההפתעה הכי גדולה שלנו תהיה כשניווכח, שהתאונה שקרתה, ושכל כך חששנו ממנה, התרחשה דווקא באשמתנו. איך לא חשבנו על זה קודם?! הגיע הזמן שנשים לב לדבשת שלנו ולא רק לנהגים אחרים. הגיע הזמן שננמיך את הציפיות שלנו מנהגים אחרים ונעלה את הציפיות שלנו מעצמנו. הגיע הזמן שנשתמש בצופר להתריע על סכנה קרבה ולא רק להוציא עצבים על נהגים אחרים. שהרי אנחנו תמיד חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב מהנהג האחר והתאונה תהיה באשמתו ולא באשמתנו. אבל מצד שני, אנחנו מצפים מנהגים אחרים להיות סופר-מנים ולא לעשות טעויות...
על הכביש כל רגע עלול להיות רגע מכריע, שבו תקרה תאונה. הדרך היחידה לנהוג בזהירות היא לסגל לעצמנו נהיגה זהירה, שתמיד צופה את הרע האורב בפינה. לצערי זאת לא התפיסה המקובלת על רוב הנהגים, בייחוד הצעירים. הם רואים בנהיגה כיף ולא מוכנים לוותר על ההנאה שבמהירות, בתמרונים, על הכביש ועוד המון דברים. הבעיה העיקרית היא שהמשטרה לא ערוכה לתפוס עברות אלו, אלא מקובעת בסטנדרטים היבשים, הפשוטים להוכחה במשפט, של תמרורים ומהירות בלבד. שומרי הדרך אמנם אמורים לתת מענה לבעיה זאת, אבל טרם ראיתי את פירותיה ואני לא יודע אם בתי המשפט, בכלל ערוכים לקבל את ההוכחות, ששומרי הדרך אמורים להביא בפניהם.
 

פלפון, תאונה, אור אדום ונהג שיכור
מה באמת צריך לקרות
כדי שהתאונה הבאה תתרחש בקרוב?
חוסר זהירות, הסחת הדעת
או חלום בהקיץ, שגרם לך בפלפון להציץ?
 

הנהג לתת דעתו על התאונה הבאה לא יסכים
הוא רק חושב שאם ינהג כשורה
את התאונה הבאה ימנע
יש לו תשובה בטוחה
תרופה בדוקה לכל תאונה
 

אך החיים מה לעשות
הם מלאי הפתעות
והתאונה הבאה תמיד מפתיעה
לעולם לא תדע מאין היא באה
פלפון, הסחת דעת או אור אדום
מי הראשון שאת התאונה הבאה יגרום?
 

על הכביש אל תפתח ציפיות
דע תמיד לצפות להפתעות
ולא לזה שעל הרכבים שבדרך אפשר לסמוך
אור אדום, חוסר זהירות, לעבור בלי לעצור
בום וטראח כך זה קורה
תמיד כשאתה ממש לזה לא מצפה
 

אז במקום לשקוע בשלווה שמימית
מוטב שעל הכביש להביט תקפיד
ובמקום להיות מכוון מטרה
להגיע הביתה במהרה
מוטב שתיתן דעתך לפגעי הכביש שמולך
כי הדרך לבית חולים רצופה
בכוונות הכי טובות
באופטימיות ושאננות היא מצופה
 

אז כדאי שתזכור ותהיה מוכן לכל
החיים הם לא גן עדן
אלא מקום שאליו אתה עלול לעבור...
 

הקשיבו הקשיבו לצופרים על הכביש
שם לא יתחשב איש באיש
כולם שם צופרים
חושבים שכולם לא שומעים
כולם לב אליהם צריכים לשים
 

כולם שם אשמים בתאונה הקרובה
רק הנהג שעכשיו צופר יודע
שאין בו שום אשמה
הקשיבו לצופרים על הכביש
שם נלחם איש באיש
והנהג השני תמיד הוא אשם
למה לחיות הוא לכם לא נותן?
זה בכי תמרורים, זאת קריאה לעזרה
למה איש לא נותן דעתו לנהג הצופר עתה
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל