בארה"ב שלוש שנים זה הזמן לנוע מתפקיד לתפקיד בתחומי הפיננסים - כמה זמן יש לך בארץ?

בארה"ב התפרסם סקר מעניין שערכה חברת כוח אדם מהמובילות בתחום ההשמה בבנקאות, אודות ניעות עובדים צעירים ומוכשרים בתחום הבנקאות. הסיבה לעריכת הסקר הייתה כפולה, ראשית, מדוע צעירים רבים מאוניברסיטאות יוקרה פונים לתחום הבנקאות כתחנת עבודה ראשונית, ומדוע הם עוזבים במהירות?

בארה"ב שלוש שנים זה הזמן לנוע מתפקיד לתפקיד בתחומי הפיננסים - כמה זמן יש לך בארץ?


בארה"ב התפרסם סקר מעניין שערכה חברת כוח אדם מהמובילות בתחום ההשמה בבנקאות, אודות ניעות עובדים צעירים ומוכשרים בתחום הבנקאות. הסיבה לעריכת הסקר הייתה כפולה, ראשית, מדוע צעירים רבים מאוניברסיטאות יוקרה פונים לתחום הבנקאות כתחנת עבודה ראשונית, למרות המכה החזקה שתחום זה ספג בארה"ב הן מבחינת משכורות והן מבחינת דימוי ציבורי. מדובר בבנקים מובילים בארה"ב שהקבלה אליהם סלקטיבית ביותר. שנית, מדוע כ70% מהם עוזבים תוך שנתיים את העבודה אליה עמלו כל - כך להתקבל?
מן המחקר עולה כי שליש מהעובדים החדשים מיד בתחילת דרכם בבנק, ממשיכים לחפש עבודה ועוזבים בממוצע תוך כחצי שנה את העבודה בבנק. שני שליש נוספים עוזבים תוך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם בבנק ושליש נשאר בבנק.
מחקר הסיבות לכך עולה כי הצעירים המוכשרים שתכננו את בניית הקריירה שלהם ראו בבנק מקפצה אסטרטגית מהמעלה הראשונה. הבנקים המובילים בארה"ב הם קרש קפיצה ליצירת רשת קשרים מעולה עם בתי השקעות קטנים יותר, אשר עובדים מול לקוחות מגה - עשירים ומובחרים ביותר. בתי השקעות אלה מתמחים במציאת הזדמנויות עסקיות והשבחתן. הסיכוי להתקבל לבית השקעות מסוג זה כבוגר "טרי" ללא קשרים, מיד בתום הלימודים הוא נמוך ביותר.
בחשיבה אסטרטגית טווים הצעירים המוכשרים את דרכם לעבר בתי ההשקעות המרתקים הללו, שהם בעצם לקוחות הבנקים בהם הם בחרו לעבוד כתחנה ראשונה. הבנקים הגדולים הם מממני העסקאות של בתי ההשקעות האקסקלוסיביים. תוך כדי עבודה נוצרות מערכות הקשרים ומרבית הצעירים עוזבים לטובת משרות נחשקות בבתי ההשקעות הפרטיים או מקבלים הצעות לניהול פיננסי של חברות שהכירו את מנהליהם דרך העבודה בבנק או פרשו לעסקים פרטיים.
נתון מעניין מצביע שמי שלא עוזב תוך שלוש השנים הראשונות יישאר בבנק ולא תמיד מתוך החלטה שזו הקריירה בה חפץ, אלא מתוך ברירת מחדל. המוכשרים עוזבים תוך שנתיים.
הבנקים כמובן שמו לב לתופעה והם כיום די מקשים על צעירים מוכשרים ומחתימים אותם על חוזי עבודה ארוכי טווח. כמובן שקשה להעסיק עובד שאינו רוצה לעבוד בנק או מוכן לשלם את "דמי היציאה מהבנק".
מה נכון לארץ?
1. שווה ללמוד מהחשיבה האסטרטגית של אותם צעירים מוכשרים. כיצד בחוכמה רבה הם בוחרים מקום עבודה ראשוני לא בהכרח בעל דימוי "יוקרתי", ושאינו עונה על צרכיהם ושאיפותיהם האמיתיות אך, בונה להם רשת קשרים טובה עם בעלי השפעה על הכלכלה בארה"ב.
2. הגדרת המטרה התעסוקתית הנכספת ובניה ארוכת טווח של הדרך להגיע אליה,המהווה גורם מחזק במהלכים די דרמטיים בקריירה, כמו; חוסר הפחד מלהתקבל לבנק יוקרתי ולעזוב אותו לאחר מספר חודשים.
3. ישנו פרק זמן ראשוני שאולי בארץ הוא קטן יותר, בו העובד יכול למצות את מערך הקשרים שהעבודה שלו מזמנת לו, ואם לא יעשה שינוי בתוך פרק הזמן של השנתיים הראשונות הוא לרוב יטה להישאר בארגון. אין בזה כול רע, אלא שההחלטה חייבת להיות ממקום הבוחר בעבודה ובסביבתה ולא מתוך תקיעות או ברירת מחדל.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל