יהדות מסורתית מול יהדות חילונית: התייחסות למאמרו של צבי כסה

בשביל היהודי, יש לו ארץ נבחרת, לאומיות שורשית עתיקה, שפה עתיקה שמדוברת באותם הכללים והכלים כמו לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנים. דת מקורית באל בלתי נראה. מסורת כתובה ומתועדת בידי חכמי העם. אין עוד דת כזאת ואין עוד עם אחד, שמוצאו קשור למולדתו, דתו, שפתו, ומסורתו. המסורת היהודית העתיקה שמורה במשנה ובתלמוד וזה מביא אותנו מאברהם אבינו עד שנת 350 לס

יהדות מסורתית מול יהדות חילונית: התייחסות למאמרו של צבי כסה מיום 22/7/2017
מאת: יגאל בור 25.07.2017
קורא יקר,
המאמר להלן נוצר לאחר קריאה של מאמר באתר "דעתון":
"דתי תָרְיָ"גִי אדוק לא יכול ללמד תרבות יהודית לחופשיים" מאת צבי כסה
המאמר מלווה בהרבה תגובות קוראים. קראתי הכול והגעתי למסקנה שהנושא האמתי: "דתיים מול חילוניים" יצא בהפסד גדול מהמאמר המקורי ומתגובות הקוראים.
עיקרי המאמר של מר כסה ותגובות קוראים, עוסקים בהכללות: הפיטפוטים חסרי ידע-יהודי-מסורתי, ועבודת המוח ממש דלילה.
עקרונית: היהדות היא מכלול: עם, ארץ, שפה, דת, ומסורת.
ליהדות יש מה-שהוא שאין לדתות אחרות בכל עולמנו הקטן.
בשביל היהודי, יש לו ארץ נבחרת, לאומיות שורשית עתיקה, שפה עתיקה שמדוברת באותם הכללים והכלים כמו לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנים.
דת מקורית באל בלתי נראה. מסורת כתובה ומתועדת בידי חכמי העם.
אין עוד דת כזאת ואין עוד עם אחד, שמוצאו קשור למולדתו, דתו, שפתו, ומסורתו. המסורת היהודית העתיקה שמורה במשנה ובתלמוד וזה מביא אותנו מאברהם אבינו עד שנת 350 לספירתם. בנוסף, היות והעם היהודי רובו היה בגלויות, בכל גלות המסורת נוצרה על רקע עשיר מאד: הכתוב בתורה, במשנה ובתלמוד. בתרבות והשפה המקומית, במצב הכלכלי של הקהילות, ואיכות הקשר עם קהילות אחרות. על פי כל זה, אי אפשר לעשות הכללות לגבי התרבות היהודית הנוכחית. לגבי היחסים בין חילונים ודתיים יש להיות זהירים. החילוניות היהודית נולדה החל משנות העשרים של המאה העשרים.

החילוניות נולדה בארץ-ישראל בכל השכבות של החלוצים שעלו ונקלטו בפלשתינה א'י. עבודת-האדמה, הבנייה, כיבוש השממה והביצות, באו במקום ההליכה לבתי-הכנסת. נוצרה הרגשה שעצם בניין יסוד למדינה יהודית מאפשר לוותר על דיני הדת. הנסיבות היו בלתי-נשלטות. הצעירים היהודיים באו לארץ-ישראל כשבליבם טינה לחיי הגלות. בעיני החלוצים הדת הייתה "שומר-היהדות" בגולה, ואילו בישראל "שומר-היהדות" עבר לידי מקימי המושבות, הערים, הקיבוצים, התעשייה, והשמירה הביטחונית. ברור שאין לתת ציונים ואפיונים לבריאת החילוניות וזאת מפני שהיא מעולם לא הייתה מאורגנת.

נכון, היו סופרים, עיתונאים, ועסקנים שעודדו העדפת בניין הארץ על שמירת חוקי הדת. בדיעבד, העם היהודי שהקים-את מדינת ישראל פספס דבר יסודי. ארץ-ישראל היא המולדת העתיקה שמעולם לא שינתה את מקומה בהוויה היהודית.
שימו לב: מגילת-העצמאות היא הכרזה על בעלותו של העם-היהודי על ארץ-ישראל.

והמגילה מתחילה במילים: 'בארץ ישראל קם העם היהודי'. שימו לב:
המושגים: "ארץ ישראל" – "העם היהודי", מחוברים בהכרזה של מנהיגי כל המפלגות שהיו אז בארץ ישראל.
להטיף שהחילוניות היא לגיטימית לעם היהודי זה הבל הבלים.
אף לא יהודי אחד מחזיק ברישיון להכריז:
"גם יהודים שאינם מקבלים את עקרונות הדת-היהודית הם יהודים כשרים".
תארו לעצמכם צבא מאומן ולוחמני מאפשר לחיילים שלו שלא לציית לפקודות המפקדים... או שמתיר לחיילים שלו ללבוש מדים אזרחיים, כל חייל לפי טעמו האישי...
או כאשר יוצאים לקרב, מי שרוצה יכול לצאת הביתה...
היהדות באופייה היא מובילת המוסר האנושי בכל העולם, זאת עובדה.
היהדות בשנות גלותה (ולא קודם), התפצלה לשלוש דתות מונותיאיסטיות:
היהדות: ארבע-עשרה מיליון יהודים מכל הסוגים. 14,000,000
הנצרות: אלף וחמש מאות מיליון אנשים. 1500,000,000
האסלאם: כ-אלף וחמש מאות מיליון אנשים. 1500,000,000

מה קיבלו הדתות החדשות מהדת היהודית:
• האסלאם והנצרות קיבלו עליהם עול אלוקים שהוא בורא-העולם.
• האסלאם והנצרות קיבלו עליהם שהתורה ניתנה על-ידי משה ישירות מאלוקים.
• האסלאם והנצרות קיבלו עליהם את עשרת-הדיברות כחוקה רשמית של הדת.

בימים אלה (יולי 2017) שלושת הדתות מסובכות במלחמת העולם השלישית.
למלחמה אין קשר לחומריות ואין קשר להבדלים מהותיים באמונות הדתיות של הצדדים.
המלחמה העולמית השלישית היא על התואר: "העם הנבחר על-ידי האלוקים".
מלחמת-העולם השלישית" היא המשך נאות לשרשרת מלחמות העולם של המאה העשרים:
1. אחרי מלחמת העולם הראשונה נעלמו רוב המלכים שכיהנו באירופה.
2. אחרי מלחמה העולם השנייה נעלמו הפשיזם והגזענות-הרשמית בעולם.
3. אחרי מלחמת העולם השלישית תעלם-הקנאות הדתית מסדר היום האנושי.
מלחמת העולם השלישית שונה מאד מהמלחמות העולם האחרות בכך שעדיין אין מלחמות שריון בשריון, הפצצות מסיביות של ערים בכל הצדדים של הנלחמים.
ואין התנגשויות של צבאות עטירות כוח אדם ונשק כבד.
"במלחמה העולמית השלישית" הצדדים במלחמה לא הכריזו על סכסוך ביניהם.
"המלחמה העולמית השלישית" כבר גבתה מאות אלפים של הרוגים.
"במלחמה העולמית השלישית" כבר מיליונים של בני אדם ברחו ממולדתם והפכו למהגרים בגלל הנסיבות הדתיות-פוליטיות בעולם.
"במלחמה העולמית השלישית" היהדות היא שותפה מלאה שלא על-פי רצונה. רק בימים אלה ממש התחיל מאבק דמים על השאלה: "של מי הבעלות על הר-הבית?"
בימים אלה נוצר סכסוך יזום על-ידי האסלאם הקיצוני של הפלסטינים. העילה היא מוזרה מאד:
בו-ברגע, פרצה מהומה נוראית של ממשלת ירדן והנהלת הגוף המוסלמי המחזיק בהר-הבית.
המסקנה היא שממשלת ישראל נכנסה ל"מלכודת שוטים"...
פירוק המתקנים והשבתתם משמעו כניעה ללחץ המוסלמי, וויתור רשמי על הזכות להגן על אזרחים בשטח הר-הבית.
כנגד אלטרנטיבה זאת הברירה היא השארת המתקנים במקומם תוך תקווה שהזמן יעשה את שלו והמוסלמים יתעלמו מהבעיה.
אבל בחירה באלטרנטיבה זאת מזמינה הכרזת אינתיפאדה חדשה על הרקע שישראל מונעת תפילת מוסלמים.
מכיוון שהמאבק בירושלים הוא על רקע דתי של מוסלמים מאמינים בדתם, צריך לשאול את נציגי "ציבור החילוניים היהודיים" מה עמדתם???
שהרי מדובר במקום שבו עמדו שני מקדשים יהודיים במשך אלף-וחמש-מאות שנים. המושג "מקדש" מכסה שני תחומים בהוויה היהודית: שטח מקודש בעל אופי דתי, ושטח לאומי בעל אופי ממלכתי-יהודי.
אז בניגודיות העמוקה בין יהודי דתי ובין יהודי חילוני יש צורך להחליט אם: "ליהודי החילוני מותר להתערב בהחלטות שיש לקבל במלחמה העולמית השלישית של הצד היהודי?".
ועוד שאלה: "איך יהודי חילוני יכול להביא עצמו לכלל דעה בסוגית המלחמה על הר-הבית?"
הבהרה: הרי אדם שהר-הבית לא בתחום שאיפותיו עשוי להגיד:
"אפשר לתת למוסלמים את הר-הבית תמורת שלום קבע".
אם זאת תהייה עמדתם של כל הרואים עצמם חילוניים והם יהיו שישים אחוז מכלל היהודים בישראל, הם עשויים לתת למוסלמים את "הר-הבית" שהוא היה מרכז הערגה ל"שיבת-ציון" במשך אלפיים שנים... איכס. מצב נוראי. חורבן העם היהודי בגלל יהודים שלא יודעים מה-זאת יהדות...

נקודת המוצא של עמדת היהודית המסורתית:
כל יהודי, דתי, מסורתי וחילוני צריך לדעת שסידור התפילה היהודי מכיל מספר תפילות לאמצע השבוע, לשבת ולחגים. כל יהודי צריך לדעת שהסידור נועד לשלוש תפילות יומיות. עד "מהפכת החלוצים" תשעים אחוז של הגברים היהודים התפלל עם סידור ביד.
מה יש בסידור? תפילות אל האלוקים לגבי כל תחומי החיים של היהודי: "אמונה, בריאות, משפחה, פרנסה, שלום, וירושלים !!!"
ציטוטים מתפילת שמונה עשרה:-
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה. מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב. וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם. וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֵה ירוּשָׁלָיִם:
רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם. מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: (הכוונה: עבודת בית המקדש)
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה. הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר. יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ. וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ. וְלַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ. וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת:
בברכת המזון אומר היהודי:
• נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה...
• וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן/
• רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו.
• וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
• וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם (בלחש אָמֵן).
• הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ .
• הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

היהודי הדתי לומד את הצרכים הלאומיים והפרטיים של כל יהודי באשר הוא.
מה לומד החילוני על יהדותו? בורות, התנגדות, זלזול, 'סיכון כמהי שיבת-ציון' אל ארצנו ואל אלוהנו.
בן שבעים ושמונה שנים אני היום הזה. במשך שנות חיי ראיתי רבות וחשבתי הרבה מאוד והגעתי למסקנה ברורה:
אם משווים את היהודים המאמינים
מול היהודים החילוניים,
היהודים החילוניים הם הפרימיטיביים וחדלי הבנת העולם שבו אנו חיים היהודים הדתיים.
כל מי שחושב שהיקום יכול היה להיברא ללא ידע עליון, על כל הצומח והחי שהתפתחו על הפלנטה שלנו, ללא הבנה עליונה, חוכמה עליונה, וחוקת-טבע עליונה שמצויים באלוהים, משמעו שהמוח, מערכת כלי הדם, הלב, הכליות, הראיה, השמיעה וכל יתר תכונות החיים נוצרו במקרה.
כל החושב שהמזון שאנו מוצאים בצומח ובחי, נוצרו שלא על-ידי חכם עליון, הרי הוא מאמין שכל הצמחים שהם טובים לאכילת האדם וכל עולם החיות למיניהן, זה תופעה מקרית.
כל החושב שאברי הפריון של הזכר (בכל עולם החי) שתמיד מותאמים לאברי הרבייה של הנקבה, נוצרו מתאימים רק במקרה, הוא הפרימיטיבי והבור מידע והבנת העולם האמתי.
הסיבה היא: בכל תהליך מקרי סיכויי ההצלחה אפסיים, לעומת סיכויי ההצלחה לפעולות שמתוכננים באופן מדעי ועל-ידי אנשים חכמים, תמיד מתקרב למאה אחוז.
לדוגמה: בחבל ארץ גשום ומלא צומח ובעלי-חיים הניזונים מהצומח, הסביבה משתנה במהירות לירידה משמעותית בכמות הגשמים השנתית.
במצב זה חיישני צורות-החיים במקום המשתנה, חייבים לפעול על הצומח והחי כדי שיפתחו זנים ומיני צורות חיים חדשים.
אם יש מערכת חיישנים שיכולה לפעול ולשנות תכונות מבנה של צומח וחי, הרי שיש כוח- -עליון שברא את תכונת התאמת-החיים לשינויים בהשתנות המינים כאשר הסביבה משתנה.
לגבי המרחק בין היהודי הדתי והיהודי החילוני, יש כמה דרכים להתגבר על הבדלי הגישות הנובעים מהבדלים ברמת האמונה הדתית שהאדם נחון בה.
א. כל צד לומד את הבדלי הגישה לנושאים שהם על סדר-היום.
ב. חייבת להיות הסכמה מראש שכל הצדדים שוקלים את הנושא של סדר היום ומבררים את הגישה הטבעית לדתיים מחד ולחילונים מאידך.
ג. שני הצדדים חייבים לשקול החלטות שמשרתות את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל והעם היהודי.
ד. בנושאים שקשורים למוסר, לנוחות החיים, שני הצדדים חייבים לקבוע דרך שבה כל הצדדים צריכים להיות שבעי רצון מהחלטה משותפת. לדוגמה: על סדר היום: שרותי-נסיעה עירוניים. הפתרון יכול להיות:
1. באזורים נטולי חרדים, תהייה הסעה.
2. באזורים נטולי-חילוניים, לא תהייה הסעה.
3. באזורים מעורבים לתת את ההחלטה לנציגי הציבור מכל הצדדים.

המאמר ארוך ומעט מסובך, אבל אנו דנים בבעיה סבוכה ומורכבת. כאן מדובר בכל יהודי ויהודי. שהרי העם היהודי מורכב מ:מאמינים מאד למאמינים פחות... אבל הביטחון, הכלכלה, החינוך, תנאי החיים, הבריאות משותפים לכל היהודים החיים בישראל.
כל הוויכוחים התאורטיים ברוחם של מר כסה וחבריו, הם חסרי ערך שהרי אין מי שישנה את הנתונים...
והעיקר: מדינת ישראל והיהדות מותקפים הן על-ידי האסלאם הקיצוני והן על-ידי הנצרות האירופית.
לצד הבעיה הזאת הבעיה של הנוצרים קשה הרבה יותר. בארצותיהם הם מוצפים במהגרים מוסלמיים.
ההתייחסות הטבעית: על מדינת ישראל להישען על כוחה הכלכלי, הביטחוני והמדעי. על מדינת ישראל להחזיק בממשלה חזקה אך דמוקרטית. הממשלה החזקה חייבת להיות חפה משחיתות.
כל היתר תלוי "בריבונו של עולם" שהביאנו עד הלום, ובדרך שהלכנו עד הלום נמשיך ללכת לקראת עתיד טוב ובטוח.
הרוב בעם היהודי הם יהודים טובים מכל הסוגים: לכן יש לזכור את שני הציוויים ואהבת את אלוקיך ואת רעך הם באותה רמה של חשיבות. שתי האהבות האלה יביאנו רחוק מאד קדימה משאר אומות העולם שכן נאמר:
"ועל הכול תכסה האהבה".
"אמן כן יהי רצון למפני הבורא הטוב".




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל