להתחיל שנה בטעם אחר..

לראות את הדברים באור קצת אחר ממה שאנחנו רגילים, לתת לדמיון להשתלט עלינו ולשמור שהרגליים יישארו על הקרקע..

ברימון - שואבת אני כוח לאיחוד אמת.
תפוח- לא אוכלת כי אדום זה חטא.

ויש כאלה המגישים את שניהם על שולחן.
ואני נאלמת דום מול עולם נסתר.

הזמן הוא קריטי והגורל לעתים אכזר
התקווה היא מתנה והפרות הם מנגינה
שמתנגנת כרקע במרדף החיים.

ומחר זה יקרה.
אשתה עד לרוויה.
אנגוס מין המותר
ואדע התחלה חדשה.

או שאולי אקום לבוקר אחר שבו רימון ותפוח ,
סך הכל פרות טעימים של שנה חדשה.

או שמא אגרום לאחר לקום לעולם שפרי הוא קצת יותר..
לכבוד ההתחלה שקרבה, בכדי לא לפספס את טעם החיים.
 

 
 
 

תמונות: קובי אלבז, freedigitalphotos.net


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל