'יום כביסה'-מוקדש לזכרה של אימי שרה רוזנברג ז"ל

'יום כביסה' מושג הידוע אך למבוגרים בינינו ,מוקדש בהערכה לנשות הדורות הקודמים.ביום זה אחת לשבוע היו אימותינו עובדות בפרך ומתיגעות עד אשר כביסת בני הבית היתה נקיה וצחה מלובן.


מלאכת נשים

הזמן: ראשית שנות החמישים של המאה הקודמת,המקום: שכונת רמבם ב-"רישון" של פעם (ראשון לציון)
יום הכביסה חל תמיד לקראת סוף השבוע, נשות רמבם חנה טורקי,סימבול כהן ארזי,מרגלית מזרחי וכמובן אימי כאילו ונדברו בניהן וקבעו את יום הכביסה ליום חמישי בשבוע...


הכנות טכניות ותהליך הכביסה...

ערב קודם אימי היתה פונה אלינו "זיגוש,לושי,היכנסו לפרדס של חיון והביאו כמה גזעים יבשים של 'פומרנצן' עצי הדר בפולנית" ואנחנו, מכבדים את בקשתה של אמא נכנסים דרך ה-'פַתְחָה' (פרצה בגדר בערבית) לפרדס של חיון ומביאים כמות נכבדה של גזעים יבשים (אף פעם לא היה מחסור בגזעים)ומניחים אותם בפינת הכביסה שהייתה בנויה מארבעה בלוקים שעליהם היה מונח הדוד השחור אותו דאגנו למלא במים מבעוד יום.יום כביסה היה היום הקשה ביותר בשבוע של אמא,עבודת פרך מבוקר ועד שעות אחה'צ .ביום הכביסה אמא היתה מציתה באמצעות גזרי עיתון ונפט את גזעי ההדרים ומשרה ב-פיילה(גיגית) גדולה ליד דוד המים הרותחים סדינים,ציפיות וכביסה לבנה אותה פיילה שימשה גם כאמבטיה לילדים הקטנים.אחרי דקות ארוכות כשהאש היתה מרתיחה המים בדוד, אמא היתה מניחה פתיתים של סבון ויש עיתים היתה מגרדת שבבים מבלוק מרובע של סבון כביסה של "שמן" וכחול כביסה בתוך היורה הרותחת של הדוד והכבסים.לאחר זמן הייתה שולה מן הדוד את הכביסה הלוהטת באמצעות מלקחיים מיוחדים כשמקל המטאטא משמש לה לעזר. עתה לאחר ששלתה את הכבסים הגיע זמנו של קרש הכביסה להיכנס לעבודה ולנקות את אותם כתמים עקשנים שההרתחה לא הועילה בהסרתם וזאת תוך כדי העברת הכביסה על השלבים המחורצים של קרש הכביסה.


לציין כי ביום הכביסה תמיד אכלנו מרק פסוליה ואורז מבושל כנראה ואלה היו המאכלים הקלים להכנה עבור אימי ביום גדוש פעילות זה.
לאחי ולי היו שתי חולצות לבנות מכופתרות בלבד וכשאימא כיבסה אותן תמיד דאגה להשרות הצווארון שלהם ב-"קרוכמאל",עמילן באשכנזית.
המביט מהצד באימי הטורחת על הכביסה היה רואה אישה קטנת קומה שיערה סתור פניה אדומות/לוהבות מחום המים והלהבה וקצות אצבעותיה קמוטים מהמגע הממושך במים.
סופו של יום מתיש זה היה תליית הכבסים לייבוש על חבל הכביסה שלמעשה היה חוט תייל מתוח שקצותיו נקשרו בין הכרכובים של גג משפחת כהן ארזי לכרכובים של גג משפחת מזרחי.חוט התיל מעיקרו לא היה מתוח,בשפה של אז "הייתה לו בטן" כך שבאמצעות מקלות כביסה הודקו הכבסים לחוט התיל.בסוף התהליך אמא היתה מביאה מעין קרש ארוך הסדוק בקצהו תוחבת אל מתחת חוט התיל ומרימה הכביסה גבוה לשמים.אני זוכר פעם אחת, שמשום מה אמא שכחה להרים חוט התיל וחלק ניכר מהכביסה נאכל בידי העזים של משפחת מזרחי .מה שגרם למריבה וברוגז של יום יומיים בין שתי המשפחות,אך לא יותר, זאת מאחר והיינו חיים אחד בתוך השני ולא היה מספיק זמן ל"ברוגז" כזה או אחר.


וזהו המעט שביכולתי לעשות כדי לעלות זיכרה של אימי...

אמא שלי,מעבר לכביסה שעשית, לחינוך הקפדני שהקנית לילדייך למטעמים הפולניים שעברו שדרוג בהתמזגם עם הבישול המזרחי,
את היית אמא אחת ויחידה עם נפש צעירה וחבל שנקטפת בדמי ימייך צעירה בת 48 שנים.

שלט רחוב-רחוב רמבם-בקשת מידע

קול קורא לכל ה"רישונים" ואני מתכוון לאלה שדם "רישוני" זורם בעורקיהם ,כיליד השכונה אני אוסף ומלקט סיפורים ותמונות על השכונה ואנשיה כדי לאגדם ולפרסמם באחד הימים.
אשמח לקבל סיפורים ותמונות ל-פרטי ב-facbook או לכתובת דוא'ל arie475@walla.com.
בתמונה שלט המודיע בשלוש שפות על רחוב רמב"ם וכן מעט על פועלו של הנשר הגדול


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל