זנות בישראל, למי יש אינטרס לא למגר אותה?

חוק הפללת לקוחות הזנות מעורר הדים רבים. זה חשוב וברור שרוח שחוק כזה הוא מחוייב המציאות. אלא שבהעדר תכניות גמילה מפורטות התכנית תיכשל. בישראל נוטים להעריץ את הנעשה בסקנדינביות במקרה הזה, הטעיה ונפילה. מדובר בעשרת אלפים נשים בגירות בלבד, מדוע הן אינן משוקמות? . למי ולמה יש עניין שזנות הרוחובות תימשך?

זנות בישראל? ציניות מרה או ניצול פרוע ע"י גורמי ממסד?

באיחור של 18 שנים מעורר הניסיון להחיל את חוק הפללת לקוחות הזנות בארץ, הדים רבים בתקשורת ובקהילה המשפטית. סברתי כי מדובר בעשרות אלפי בני אדם העוסקים בתעשיית הזנות. הנתונים הרשמיים הם: 12000 אנשים הידועים לרשויות בישראל. 0.08% מאוכלוסיית המדינה!!! כנס רעשני ננערך בלשכת עו"ד, כתבות ענק בעיתונים, ראיונות טלוויזיוניים עם ח"כיות, ועדות ואורחים מחו"ל.. האם במקום כל תקציבי הפטפטת אי אפשר לשקם את הנזקקים? למי ומדוע חשוב כל כך שהבעיה תמשך? מדוע מנסים להחיל חוק שהכוח שאינו יעיל?

המודל הסקנדינבי-
בישראל מעריצים כל מה שארוז באריזה פינית או שבדית. לא תמיד יש לכל כיסוי מתאים. המודל השבדי להפללת לקוחות הזנות אינו מצליח, בעצם הוא מצג שווא. ראשית אין כמעט נשים שבדיות שעוסקות בזנות. הוא הדין בפינלנד אותה אני מכירה מקרוב כעשר שנים. הייתה לחוק הצלחה מסוימת בעת החלתו וכעת חזרו השיעורים להיות דומים לאלו שהיו טרום החלתו.

בסקנדינביות הנאורות, עוסקות בזנות נשים עניות, ממזרח אירופה ומהמדינות הבלטיות. סביר להניח שמספרי האמת שונים, בגלל הבדלי גישה מהי זנות ממוסדת או נערות חסות הנתמכות ע"י גבר עשיר או זנות תמורת שווה כסף.

מה עושות הסקנדינביות למען שיקום העובדות בזנות? מאומה, מגרשים אותן מיד לארצותיהן. מה עושים לגברים שנתפסים במכוני ליווי? אזהרה ולאחר מספר פעמים, קנס. אף גבר לא ריצה מאסר בכלא.

עיקר העיקרים עליו יש לשים דגש והוא לב העניין: יחד עם החוק להפללת צרכני הזנות בסקנדינביה יש מערכת רווחה הגורמת לכך שנשים ונוער בסיכון הזנות אינו המפלט שלהם. שבדיה מקדישה משאבים רבים למיגור סחר בבני אדם בעיקר קטינים ונשים ממזרח אירופה. זנות מקומית פחות מעניינית.

ממה נובע ההבדל העצום בין ישראל לשבדיה ופינלנד?

• העדר שחיתות שלטונית ואי הטיית כספים של משלם המיסים למקומות שלא יועדו לכך מראש, אלא הפנייתם למשימות שהמדינה התחייבה לבצען.

• שיטה שונה של גביית כספי מיסים; האזרח משלם מס פרוגרסיבי ממשכורתו, וזהו. המדינה מחלקת את הכסף לרשויות על פי מפתח סוציאלי. אין הבדל באיכות התכניות בין Helsinki ל- Oulou. אין "קופות" בדרך ואין כספים ש"נדבקים" לפונקציונרים לסעיפים אחרים ברשות.

• היחס של שבדיה ופינלנד לעירום, פורנו, מין הוא שונה לחלוטין מהמושגים הישראליים השמרניים יותר. מקובל בפינלנד להיכנס מדי ערב משפחות שלמות לסאונה בעירום מלא, בכל מצב בחיים, (הריון, זקנה, התחלת בשלות מינית) כך דימוי הגוף נכון ובריא יותר. טבילה באגמים בקיץ נעשית בעירום מלא וחפשי, באיסלנד ישנם אגמי טבילה מבהילים בחורף בעירום מלא. מין אינו בהכרח מעשה שהגבר סוחט מהאישה בכפיה, גם אם ניתנת תמורה כלשהי.. ישנה הסברה מסיבית מגיל צעיר על מין, דימוי גוף, מתן רשות לגעת בגוף, לידת ילדים עם סרטי הסברה מעולים. כל זה משפיע על היחס לנשים ולתפיסת המין בחברה.

• הבדל חשוב ואופטימי הקשור לצמצום הזנות, שייך להשתנות של מגמות עולמיות בנושא צריכת מין, ולאו דווקא לסקנדינביות. הזנות הממוסדת והקשורה לחבורות פשע ועולם תחתון פוחתת בכל העולם המערבי, הזנות עברה לאינטרנט ולבתים פרטיים ולכן והיא קשה לאיתור נתוני אמת ובעיקר קשה לאכיפה. דור ה – Y הם בעיקר, צרכני פורנו לא זנות. הם גם אלה שמסרבים אפילו לענות על שאלות הקשורות לצריכת מין אצל זונות. הכותרות הסנסציוניות של העיתונים שגברים צורכים בדרך לעבודה שירותי זנות כמו קניית כוס קפה לא בטוח שמעבר לכותרת הצעקנית, מדובר באמת כלשהי. ( למה דווקא בדרך לעבודה ולא בחזרה...? על זה לא ענה המאמר בדה מרקר)


המודל הישראלי –
הזנחה רבת שנים של נשים בזנות. יוזמות עירוניות בודדות לתמיכה ביציאה ממעגל הזנות, ומכון אחד שעוסק בשיקום גברים צרכני זנות.
תקציבי שיקום ארוכי טווח? לעג לרש. פקיד אוצר מדושן טוען כי קצבה של כ 2400 ש"ח היא סכום נאה ממנו נכה אפשר להתקיים בכבוד. אז זונה? יכול להיות שאין בכלל רצון של פקידי האוצר שהם שלוחי ציבור לשלם כסף ולמגר את תופעת הזנות.

בעיניי, בנושאים חברתיים החוק הוא המפלט האחרון לתיקון אמות מידה חברתיות ומעיד על וואקום חברתי. במקרה הטוב החוק צריך לשלב יד ביד עם כספים ותכניות לשיקום.
לחוק החדש בכל זאת תהיה תועלת והיא: הוקעת סחר בגוף האישה ושתיקה נוכח התופעה הנפסדת של זנות.


למי ייטפלו? כמובן להיכן שקל להיטפל! לזונות הרחוב האומללות כ - 1000 נשים.
9000 נשים עובדות במכוני ליווי או דירות שנעלמות וצצות, הקשות לאיתור. כל השאר עוד כ- 2000 אנשים הם קטינים ונוער בסיכון שמקומם באופן מידיי בתכניות שיקום ממשלתיות.
נניח שיפעילו את החוק, האם עלות המעקבים? המעצרים השחרורים? כתבי העמדה לדין? האם היא לא עלות שיקומן שח הנשים בזנות?

מי ירוויח? זנות הצמרת, תעשיית נערות הליווי, תשגשג. כבר כיום מתלוננות נשים בהולנד ואירלנד כי הן נאלצות לקבל לקוחות בית שם אין שמירה של סרסור וחלק מהלקוחות אלימים, שתויים ומסוממים באופן מפחיד ופוגע.

הנתונים מביישים את המדינה. תקציב הנסיעות לחו"ל של חברי הכנסת, השרים ורה"מ, לשנה פותר את בעיית הזנות בארץ.

מעניין מדוע במקום לעבור לעשיה, מתבוססים בתיאורי הקושי? מי מרוויח מזה? למה פוליטיקאיות חכמות ופעילות שמכירות את הנתונים, משתפות פעולה עם חוסר מעש?

זו איננה תופעה רחבה כל כך כמו שאנחנו נוטים לחשוב , מדובר בתקציבים קטנים כדי לדאוג לשיקום מלא לאורך זמן, מתגנבת ללבי מחשבת אוון כי ח"כיות נכבדות, פעילות זכויות אדם, ועורכי דין מטרתם לשמר את הבעיה ולדבר עליה הרבה ובכך להרוויח הון פוליטי והון ממשי של נסיעות, עצרות וכנסים.

אני מתביישת.





 
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל