חילול האנדרטה לחללי אסון המסוקים

זמן ארוך עד שנעניתי לכתוב את שעל לבי, כאבא של שחר שנפל באסון המסוקים אומר בכאב כי בארץ הזו יש שני עמים החרדים והיהודים! אשרי שהנני נמנה על היהודים...

אנדרטה לחללי אסון המסוקים

כתבה זו לא היתה עולה לאוויר לולא פורסם בעיתונות דבר חילול אתר האנדרטה בידי משפחות של חרדים שהעזו להיכנס לבריכת ההנצחה "ולטמא" זכר ילדינו שנפלו על הגנת המדינה. כאשר העירו מבקרים באתר למשפחות החרדים, נענו בזו הלשון, מים מעולם לא עוזרים לעליית "הנשמה" זה מנהג גויים ועוד הוסיפו, יש להתפלל לקרוא תהילים ולהדליק נרות זיכרון. אז דעו לכם זדים שאינם מכבדים... המים במקום אינם מיועדים לעילוי נשמת בנינו, הם חלק ממתחם שלם המשמש כאתר זיכרון . מעת שנודע דבר המעשה הנפשע התכנסו ההורים השכולים אל תוכם! ולמרות שניסינו לעודד זה את זה, לא עלה הדבר בידינו.

ואולי יש להתחיל הכתבה במילים "לא פסו זדים מן הארץ"! כ-אבא של שחר שנפל באסון המסוקים אומר רק זאת, במהלך השנים מאז אסון המסוקים נתקלנו, המשפחות, לא אחת בהתעלמות של המגזר החרדי שלא לומר פגיעה ביקרים לנו! מעולם לא נשמע קולם של גדולי הדור בגנות מעשי נבלה אלה. ממה הם חוששים? האם דרך ארץ לא קדמה לתורה? בעצב אסכם: בארץ הזאת קיימים שני עמים, העם החרדי והעם היהודי! אשרי שאני משתייך ליהודים.

למי שלא שמע או ידע,הנה ספור אסון המסוקים...
התאריך, 4 בפברואר 1997 שני מסוקי יסעור כשעל סיפונם 73 לוחמים ואנשי צוות אוויר חגים מעל שמי צפון ישראל באזור "ארץ פלגי מים" מעל הקיבוץ דפנה והמושב שאר ישוב. המסוקים המתינו לאישור הבקרה האווירית כדי להטיס את החיילים למוצבים באזור הביטחון בדרום לבנון. לילה סוער היה אותו הלילה, גשמי עוז ורוחות שנשבו במהירות רבה הקשו על טיסת המסוקים. שתי דקות לפני השעה 7 בערב התנגשו המסוקים והתרסקו וכל החיילים שהיו על סיפונם, ניספו
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל