כל חוקי היקום במרק של סבתא אוהבת - פרק שלישי

בצעירותי השתתפתי בהקמת יישוב חדש, עוד בחו"ל סיפרו לנו על הפרחת השממה והמאמץ העצום הנעשה על מנת ליישב את ארץ ישראל. והנה מגיע אלי סיפור על חלוץ מפריח שממה מאורוגוואי הרחוקה. אדם המצליח ליישב מחוז מדברי בממונו הפרטי ותעצומות לבו בלבד. הסיפור נגע ללבי ועורר שאלות על העבר וההווה של מדינתנו.

 

האם דון פרנסיסקו פיריה היה אלכימאי?

עד כמה שידוע מהמקורות אין במעשיו סימן שהוא עסק בתורת הנסתר. פעולותיו מעידים על אדם מעשי וחריף. אדם היודע להתחיל עבודה ולסיימה, היודע לקבל את ההצלחה והכישלון כחלק מהמעשה.
בכל המבנים שבנה ומחוצה להם זרועים עיטורים וסמלים. הן בויטרג'ים שנעשו על ידי אומנים איטלקים, בפסלים כמו פסלי הונוס או הגריפון המכונף העומד בחזית מלון ארגנטינו, בעמודים המעטרים את מעקה הטיילת או בהעתק של המקדש היוני. מקורם של הסמלים והמבנים בעולם הקלסי של יון ורומא כפי שהיו מקובלים בכל אירופה של המאה התשע עשרה. ביניהם נמצאו סמלים, כמו הורד האדומה המשויכת לאלכימיה, סמלי הבונים החופשיים וסמלים אחרים שמקורם לא ידוע לי. מסקנתי היא שפיריה העתיק עיטורים וסמלים המקובלים בתקופתו, בעיקר באיטליה של המאה התשע עשרה. האם זה הופך אותו לאלכימאי? עד כמה שידוע לי הוא עצמו מעולם לא כתב או התייחס לנושא.
את פילוסופיית החיים של פרנסיסקו פיריה ניתן לסכם במשפט שכתב:
"לא עמלתי כל חיי למען עשיית כסף, הכסף היה רק אמצעי להשלמת שאיפותיי: הקמת מפעלים מרוממי רוח.
באחד הספרים שכתב ב 1898 הסוציאליזם המנצח – כיצד תראה מדינתי בעוד מאתיים שנה - הוא מנבא התפתחויות טכנולוגיות שהתגשמו. לא קראתי את הספר לכן אין אני יכול להביא דעה על רעיונותיו.
מחקר על ספר זה תוכלו למצוא - כאן
 

 

 

מותו של היוזם - המסר לדורות הבאים

מקובל לחשוב שרק שני האנשים היו יכולים להמשיך לנהל את העיר והמפעלים שיסד פיריה: המנהל הכללי ואיש סודו קרלוס בונציטה (Carlos Bonacita) ובנו פרנסיסקו פיריה. אלה שהגורל החליט אחרת. ב21 בינואר 1934 פורצת שרפת ענק ביער, הסיבה גץ שנפלט מהרכבת. כתוצאה מכך פורצת וויכוח מר בין בנו של פיריה למנהל. התוצאה בונצ'טה יורה והורג את בנו של היוזם, חוזר למקום משכנו במלון ארגנטינו ושם קץ לחיו. אלה היו האנשים היחידים שהיו מסוגלים להמשיך את המפעל שהתחיל היוזם פיריה .
פיריאפוליס נכנסת לתקופה של גסיסה עזובה והזנחה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, נפסקת התיירות כמעת כליל ומצבה של העיר מחמיר.
מוסדות מדינת אורוגוואי גם הם מקשים על התאוששות. אוצר המדינה מחליט שפיריה חייב להם כספים ומעבירה את מלון ארגנטינו לרשותה. שר התחבורה מחליט לפרק את פסי הרכבת של פיריה ולמכור את המתכת להתכה. אזרחי העיר מוחים ומנסים למנוע את המעשה אך ללא הועיל. נראה שהשלטונות מנסים למחוק את זכרו של היוזם.
אך זכרו של פרנסיסקו פיריה חי וקיים. מאז מותו פורסמו עשרות מאמרים וספרים המנסים להבין את המסר שהשאיר אחריו. מפיק ארגנטינאי הפיק סרט דוקומנטרי על חייו: "האזרח פיריה". חבורות של אנשי רוח מתכנסים בפיריאפוליס לחפש את המיוחד שבמקום.
יש בין תושבי העיר המאמינים שראו את פיריה סביב ביתו, ואף מביאים הוכחות לכך.
תיירים רבים חוזרים ומבקרים במקום ומעריפים שבחים על היופי והשלווה של פיריאפוליס ועל הידידותית והנינוחות המפגינים תושביה.
 

 

חידושים נעשים כיוזמה אישית

אם נבדוק כל התרחשות בעבר נגלה שמאחורי כל שינוי נמצא יוזם, מנהיג או שליט. הקמת עיר, מפעל תעשייתי או כלכלי דורש פרט מוביל. כל חידוש חברתי או טכנולוגי הם תוצאה של יוזמה אישית. כפי שפתיחת מלחמה, שינוי שיטת ניהול חברה, או כל יצירה אחרת הם פרי רוחם של יחידים. הבנה זו חשובה על מנת להבין את המנגנון השולט בהתפתחות החברה האנושית. היוזם והמנהיג מושכים אחריו אנשים רבים התומכים ועוזרים. ללא שיתוף הפעולה ביניהם מפעלים לא יקומו.
כל אחד מאתנו מרגיש לפעמים משהו בוער בעצמותיו, הדחיפה הזו , אם היא חזקה מספיק עשויה לחולל שינוי. המרק הנפלא של סבתי היא תוצאה של היוזמה שלה. הרצון לדאוג לבני ביתה ולאנשים שהתארכו אצלה. היא יזמה מרצונה לתת לאחרים אהבה, לדאוג לשלומם, ולרווחתם.
בדרכו פרנסיסקו פיריה דאג לאחרים והשאיר לנו מסרים ברורים על אמונתו מהי התנהגות נאותה.
את פילוסופיית החיים של פרנסיסקו פיריה ניתן לסכם במשפט שכתב:
"לא עמלתי כל חיי למען עשיית כסף, הכסף היה רק אמצעי להשלמת שאיפותיי להקמת מפעלים מרוממי רוח.

*אלכימיה מערבית: الكيمياء, "אל-כימיאא" הוא ענף של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5 לפנה"ס) ולאורך ימי הביניים. בראייה מודרנית, ניתן לראות באלכימיה שילוב של כימיה, פיזיקה, רפואה, מיסטיקה ודת.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל