שביל הפרפר

התשא רוח הים את לחני הפרחים המופלאים המתנגנים במיתרי הנצחשטבעם להרחיק את מצוקות היום שחלף

השמש נמוגה אט בדומיה רווית עבים
בחיקו הדועך של היום, הרחק בים,
בנתיבה אל איים הרוחצים בזיו-קיץ.

התשא רוח הים
את לחני הפרחים המופלאים
המתנגנים במיתרי הנצח,
שטבעם להרחיק את מצוקות
היום הנוגה שחלף,
ואצא דרך האור הלא-נודע
לבקש את שביל הפרפר,
לעוף במקצב רנן מחול הפרחים
המדיפים בושם שמימי
ומתק הצוף מזור לכל יגון -
אל מעבר לזה,
אל שלוות בוקר חדש.

מי יפדה אותי מצללי,
ממנין אבדותי, מגעגועי.
דומיה חדלת-מלים
טלולת בוקר שהכל בה
וכח לה לטהר
את טומאת המלים הריקות.

אבק מלים מתות בנות תעלומה
נשאו באופל הלילה ברוח,
אוזני קלטה צלילים
כרחש גלים נשברים בחופי
כאושת עלים ברוח
כמשק כנפי עגורים, עפים
אל אגמי המים.

קול צעדי שב אלי
עיני פנו אל ההמון הסואן
כאגלי מים ביער של גשם
שם על מניפת זהרוריו
בקשתי להטביע את שאון
דומיתי.
 
תמונה: freedigitalphotos.net

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל