גלגולו של שופר

לפתע נשמעה מעין תרועה שלא הכרנו, התפזרנו תוך כדי מנוסה מבוהלת עד שעצרתי ואמרתי לחבריי זו לא סירנה זו תרועת שופר לאט התקרבנו למקור התרועה שבקעה מביתו של בוריס עולה חדש שגר בחצר משפחת מזרחי שהסביר לנו כי יש שלושה סוגים של קולות הבוקעים מן השופר: 1-תקיעה,קול אחד ארוך וממושך.2- שברים, שלושה קולות קצרים 3- תרועה, מספר רב של קולות קצרים


תרועת שופר נובמבר 1956...

לעת הזו תקיעות השופר הנשמעת כל הזמן בחלל האוויר סביב מקום מגוריי וצילום שופר שקיבלתי מ-חנהל'ה חברת נעורים מחזירים אותי באחת לשכונת ילדותי ב-"רישון" ומעשה שהיה כך היה. נובמבר 1956 מלחמת סיני אך הסתיימה וכולנו היינו בהרגשת הקלה לאחר הניצחון הגדול של צה"ל על הצבא המצרי,זאת למרות שמספר פעמים במהלך המלחמה מלווים בקולות האזעקה נאלצנו לרוץ לשוחה שנחפרה באדמה בפרדס של חיון מבעוד מועד. היינו חבורת ילדים די מגובשת שנהגה להתכנס ליד פנס הרחוב היחיד בשכונה כדי לשחק מחבואי לילה ,לפתע נשמעה מעין תרועה שלא הכרנו,כולנו התפזרנו במהרה לבתינו תוך כדי מנוסה מבוהלת עד שעצרתי ואמרתי לחבריי זו לא סירנה אלא תרועת שופר .אט אט התקרבנו למקור התרועה שבקעה מביתו של בוריס עולה חדש שגר בשכירות בחצר של משפחת מזרחי שהסביר לנו כי יש שלושה סוגים של קולות הבוקעים מן השופר:
1-תקיעה,קול אחד ארוך וממושך.2- שברים, שלושה קולות קצרים 3- תרועה, מספר רב של קולות קצרים


איך קרן איל הופכת לשופר...

לאחר שבוריס הסביר לנו פשר הקולות כמנהג ילדים נרגענו במהירות ושבנו למשחק מחבואי הלילה.חלפה לה תקופה כשמידי פעם ניתן היה לשמוע את תרועת שופרו של בוריס.תחילת שנת הלימודים בבית ספר חביב והמורה יהודית הטילה על הכתה משימה לכתוב חיבור שנושאו קשור בימים הנוראים.בביתי הייתה התלבטות עד שאימי אמרה לי "אולי תיגש לבוריס השכן ותשאל אותו מה סיפורו של השופר שלו." ואכן פניתי לבוריס השכן שקיבל אותי בסבר פנים יפות ולשאלתי השיב, נהדר שאתה שואל על השופר שלי שבאמת יש לו סיפור מיוחד... בזמן מלחמת העולם השניה הוריי וסבי גרו במוסקבה.היה שם מאוד לא בטוח באותם ימים, והרבה אנשים ניסו לברוח מפני המלחמה המתקרבת. כך גם משפחתנו. בסופו של דבר מצאה משפחתי עצמה על רכבת למקום היחיד האפשרי - סיביר הרחוקה מאימי המלחמה והשואה שפגעה במרבית יהדות אירופה. בסיביר התנאים היו קשים: קור נורא ואיום, ואוכל שלא היה בשפע. אבל הסבא תמיד ניסה לשמוח ולשמח את הוריי.בתחילת חודש אלול עזבה לפתע שמחת החיים את הסבא שלי,אבי ששאל לפשר הדבר נענה שהנה חודש אלול בפתח ולאחריו הימים הנוראים ושופר אין! כי מאין יימצא שופר במקום הנידח הזה? אף אחד מתושבי העיירה אפילו לא שמע על יהודים... אבי שהחזיק ברשותו רובה הבטיח לסבי כי יצוד לו אייל כדי שקרניו ישמשו להכנת שופר.ואכן, יום אחד אבי יצא אל יערות הקרח והשלג והנה כאילו וההשגחה שלחה אליו אייל אבי עמד בפיתוי הוא לא הרג את האייל אלא רק הצליח לחתוך אחת מקרניו שהובאה אחר כבוד לכפר ושם לאחר שעברה עיבוד וליטוש שימשה את סבי ואבי כשופר בחודש אלול ובימים הנוראים.. השופר ליווה אותנו שנים רבות שמור בתוך שקית בד עם שם משפחתנו רקום עליה. במהלך השנים כנער תמיד חיכיתי לחודש אלול ולימים הנוראים כדי לשמוע את סבי ו-אבי תוקעים בשופר ולי זה היה נראה כאילו והם פונים ישירות לקדוש ברוך הוא


סוף טוב ,הכל טוב

. לאחר שנים ואני כבר בוגר ובעל משפחה עלינו ארצה והצער היחיד שהיה לנו, היה על כך שהשופר נגנב באחת התחנות בדרכנו ומאז הוא נעלם. והנה, יום אחד אני שומע דפיקה בדלת ,פתחתי את הדלת וגיליתי חבילה קטנה מונחת בחוץ. היה כתוב עליה שם משפחתי, וכשפתחתי את החבילה לא תאמין מה היה בפנים...התרגשתי מאוד ושאלתי בתקווה, השופר? כן השיב לי בוריס, אבל איך הוא חזר אליך? שאלתי תוך שאני הופך את השופר מצד לצד.את זה כנראה שלעולם לא נדע וממשיך השכן, אתה יודע ילד, "חפצים מתגלגלים בעולם בצורה מאוד מוזרה" .בכל אופן, העיקר שהוא חזר הביתה!. ומאז הוסיף בוריס מדי פעם אני רואה אותו על המדף ולא מתאפק...
דרך אגב החיבור "גלגולו של שופר" זכה לציון טוב מאוד.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל